המלצות לחוד ומציאות לחוד
חודשים ארוכים שכב במגירתו של אהוד ברק דו"ח של ועדה בראשות נשיא העליון בדימוס מאיר שמגר, ששירטט קווים לניהול משא ומתן לשחרור ישראלים חטופים. לא דנו בו כדי שלא ישפיע על המשא ומתן לשחרור גלעד שליט. אך גם כשנראתה סוף סוף דמותו של שליט הכחוש בפתח המסוק ב־2011, נמנע בנימין נתניהו מלדון בהמלצות שמגר. היה, כנראה, צורך להתרחק מן האירוע הטראומטי כדי לקיים דיון באווירה צוננת.
עד לשחרור שליט היתה הידרדרות מתמדת בהתמודדות של ישראל עם הבעיה, ותמיד הכריע הלחץ הפוליטי לוויתורים בסיסמה כי "ישראל ערבים זה לזה", ותוך כדי השמטת הכלל כי "אין פודים את השבויים אלא כפי דמיהן". שליט לא היה ראשון. היו עיסקת ג'יבריל ונסיבות שחרורו המחפיר של אלחנן טננבאום, ואפילו המבוכה שבהבאת גופותיהם של אהוד גולדווסר ואלדד רגב.
אף ששליט התקבל בגלי אהבה, הוסיפה הפרשה למועקה שפקדה את הציבור. ועדת שמגר שמונתה בידי ברק הגישה המלצות לייצוב ההתנהלות במהלך החטיפה הבאה.
בין השאר, עמדה על הצורך כי החילופים יבוצעו ביחס של 1:1 (הוצע גם יחס של 1:3). גופה כנגד גופה, ולא מחבל בחיים. הוצע כי ועדת משנה סודית בכנסת תתבקש בהצבעה ברוב של שני שלישים להתיר לממשלה לפתוח במשא ומתן. כדי לשחרר את ראש הממשלה מלעמוד בלחץ מתמיד בשורה הראשונה, הציע שמגר כי ניהול המשא ומתן יוחזר לשר הביטחון. ראש הממשלה יהיה בבחינת ערכאה עליונה.
אתמול, כשנתיים וחצי לאחר שחרורו של שליט, ובאורח מקרי בשעה שארה"ב זועמת על כניעתו של ברק אובאמה במהלך שחרורו של החייל האמריקני העריק בו ברגדאל, התכנס הקבינט לדיון ראשון בדו"ח שמגר. יתקיים עוד אחד. צריך לקוות כי הדיונים לא ייראו כמו שורה ארוכה של קרונות בלי קטר ותחנת יעד.
מדובר בדו"ח ראוי. אולי אפילו ממותן מדי, אבל ללא ספק קווים מנחים, אשר כדברי אחד העוסקים בנושא זמן רב, ישים Blocks on the road.
מישהו אחר התבטא כי אם תאמץ הממשלה את המלצות שמגר, היא "תשים אזיקים מרופדים על ידי הממשלה, ולכך נועדו".
הדיון הראשון לא עורר כמעט תשומת לב. אמש ב־21:45 לא מצאתי לו הדים - בוודאי לא כותרות בולטות - באתרי האינטרנט. מה שהצית פעם את הדמיון והזעם, חלף כלא היה.
זו הבעיה הקלה. הקשה, הכבדה, המעיקה היא שגם אם הממשלה תקבל את המלצות שמגר כקו מנחה - לא כחוק מחייב - מי יודע מתי ובאיזה הרכב תיאלץ להפעילן. לאור מה שעשתה עם החלטותיה המחייבות לגבי ועדת ברודט בעניין תקציב הביטחון, שהשליכה אותן בצידי הדרך כאבן שאין לה הופכין - מי יהיה בעתיד ראש הממשלה שיעמוד בפני לחץ ציבורי לשוב ולהיכנע למחבלים?
