"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

הרוצח, "חיה" או "בהמה"?

,עודכן

כבר דורות רבים מטרידים עצמם פרשני וחוקרי התלמוד בתעלומה הבאה: מיהו הכוי (כ' דגושה). כוי הוא שמו של בעל חיים שחכמי התלמוד הכירו היטב, ואף תיארו אותו והתווכחו עליו. בעיקר הם התחבטו בשאלה האם הוא מוגדר כ"חיה" או כ"בהמה", ואולי הוא בכלל שייך לקטגוריה עצמאית, רק שלו־עצמו. הם התווכחו - אבל לאחר חתימת התלמוד, איש לא היה מסוגל לומר מהו הכוי. שמו של אותו בעל חיים השתנה.

בסוגריים, להגדרה של הכוי כ"חיה" או כ"בהמה" יש משמעות ביחס לעניינים שונים (למשל, אם מותר לשתות את החלב שלו).

ובכן, במשך דורות מנסים פרשנים וחוקרים לפענח את זהותו של הכוי. מה אנחנו יודעים עליו? לא הרבה: הוא נחשב לכשר, כנראה חי בעדרים, אבל לא הרבה מעבר לכך. יש הסבורים שמדובר בתאו, ואחרים מעריכים שמדובר בבן־כלאיים של אייל וכבשה, או משהו בכיוון הזה. אבל כל אלה השערות בלבד. האמת היא שאין לאיש מידע מוצק מהו אותו כוי שפעם חכמינו הכירו היטב.

תעלומת הכוי היא מודל שחוזר על עצמו עד היום. הנה, ערבי רצח יהודים. האם הוא ביצע פיגוע, או שהרקע פלילי? האם מדובר בחיה או בבהמה? כי בכל פעם שפלשתיני רוצח יהודי, מייד יתייצב בכיר שיסביר שמדובר בכלל ברצח על רקע פלילי. שזו בהמה ולא חיה. כאילו זה משנה, כאילו אנחנו יודעים להבחין. ואולי בכלל מדובר בסוג של בן כלאיים: גם חיה, גם בהמה. די הגיוני כשמדובר במי שרוצח אזרחים, ובראש הרשות שעדיין לא מצליח להבין מה לא בסדר בזה.

מה שמוביל אותנו אל אב ובנו שטיילו בגן החיות. השניים נעצרו ליד הכלוב הראשון והילד שאל: "אבא, מה שמה של החיה הזו"?

האבא ענה: "מצטער בני, איני יודע".

גם ליד הכלוב השני שאל הילד: "אבא, מה זה"?

והאבא ענה: "מצטער בני, איני יודע".

כך היה גם בכלוב השלישי והרביעי והחמישי. האבא לא ידע. כשהגיעו לכלוב השישי אמר הילד: "אני מקווה, אבא, שלא מפריע לך שאני שואל כל כך הרבה".

אמר האב: "שאל בני, אם לא תשאל איך תדע"?

בין קנזס להר חברון

עם כל הכבוד לערך השוויון בפני החוק, זה שמג"ב השתלט על ישיבה ביצהר אחרי שצעירים משם התפרעו במוצב, לא אומר שצריך להשתלט על מסגד בכפר אידנא, שממנו הגיח ואליו נמלט הרוצח של ברוך מזרחי. כי ברור שזה לא אותו דבר, ובכלל, מה יגידו עלינו, וכל הג'ז הזה.

מה יגידו? הנה מה יגידו. שני פיגועים בסמיכות זמנים, בקנזס ובהר חברון.

בקנזס, בתחילת השבוע הושלמה חקירתו של הרוצח, הושלמה גם הכנת כתב האישום. התביעה דורשת גזר דין מוות.

אצלנו עדיין מחפשים את הרוצח. אם הוא יימצא, חקירתו תימשך במקרה הטוב קצת פחות מחודש. ואחרי עוד חודשיים־שלושה במקרה הטוב יהיה כתב אישום, ודיון על נסיבות מקלות (זו היתה נקמה על משהו), ואחר כך התביעה תדרוש 30 שנות מאסר, והוא יורשע, ויסמן עם האצבעות "וי", ואחרי חודש אבו מאזן יכניס אותו לרשימה.

מה שמוביל אותנו אל הסקוריטטה, שירות הביטחון של ניקולא צ'אושסקו, לנצח השמש שמעל מרחבי הממלכה הרומנית. ובכן, הסקוריטטה חיפש פעם מחסל, רוצח חסר מעצורים.

הגיעו מועמדים, ערכו מיונים, ולגמר הגיעו שלושה, שני גברים ואישה.

לקחו את הגבר הראשון, נתנו לו אקדח, הכניסו אותו לחדר שבו ישבה אשתו קשורה לכיסא. הבוחן אמר לו: "חסל אותה".

הבוחן יצא והותיר אותם לבד. אחרי כמה רגעים יצא המועמד חיוור ורועד, ואמר: "אני לא מסוגל".

הגיע המועמד השני. גם הוא הוכנס לחדר שבו היתה אשתו קשורה. הבוחן השאיר אותו בפנים עם האקדח. גם הפעם, אחרי כמה דקות יצא המועמד מהחדר ואמר לבוחן: "מצטער, אני לא מסוגל".

ואז הגיעה המועמדת. הכניסו אותה לחדר עם אקדח טעון. בפנים היה בעלה קשור לכיסא. הבוחן אמר לה: "חסלי אותו" - ויצא מהחדר.

אחרי כמה דקות יצאה האישה מהחדר ואמרה: "למה לא אמרתם לי שיש באקדח כדורי סרק? הייתי צריכה לעקור את הרגליים מהכיסא שלו ולדפוק לו אותן בראש המון פעמים עד שהוא מת".

מה נשתנה

הרב אלישיב פסק שלילדות מעל גיל 3 אסור לשיר "מה נשתנה". זה הרגע לומר לאלישיב כך: רק אצלך בקהילה (וגם אצל אבא של זמר אחד) הקול של ילדות בנות 3 עושה את זה.

ואכן, אבא של זמר אחד חזר הביתה וראה את החברה שלו בוכה.

שאל אותה האיש: "למה את בוכה"?

ענתה החברה: "אמרו לי שאתה פדופיל".

אמר האיש: "פשששש, פדופיל, כל הכבוד, מילה די מסובכת בשביל ילדה בת 6".

גזירות פסח

הבית הלבן דיווח על המתכון שהיה הלהיט של ליל הסדר שם: קינואה (אין בעיית כשרות). מה יהיה השלב הבא? סושי במקום גפילטע? האם העם היהודי לא עבר מספיק גזירות?

גן החיות הישראלי

שלשום קראה המשטרה לא להגיע לכנרת. כל פינה על החוף נתפסה ע"י מנפנפי המנגלים. המשטרה גם המליצה לא לצאת לכבישים בגלל פקקים של עשרות קילומטרים.

רגע. מספר הישראלים שיצאו בפסח לנפוש בחו"ל שבר גם השנה את כל השיאים של השנים הקודמות. מדברים על מיליון וחצי. גם טורקיה חזרה להתחרות על ליבם של הישראלים. וגם כרתים ובריטניה וצרפת וספרד ואוסטריה מלאים עכשיו המוני דוברי עברית שמקטרים עד כמה נורא לחיות פה. וגם סין ואמריקה והודו. הישראלים הם העם שהכי הרבה יוצא לנופש מעבר לים.

גם מכירת המכוניות החדשות שברה שיאים השנה, ולא מדובר במכוניות יוקרה, אלא דווקא במכוניות מיני ובמשפחתיות.

אם גם השנה מספר היוצאים לחו"ל בקיץ יהיה גדול ממספרם של הנופשים בחו"ל בפסח בתוספת מטיילי החגים הבאים, ייתכן שנגיע השנה למצב שבו כחצי מהישראלים יראו עולם. בפחות משנה אחת. מה שכמובן מוכיח את צדקת הטענות על כך שמספר הילדים הרעבים בישראל הגיע לשיא.

לרגל ההישג ראוי להיזכר במשפחה ישראלית שהגיעה לגן חיות בחו"ל עם כל הסבתות, הדודים והדודות ובני הדודים והילדים. כמקובל במשפחות ישראליות, המהומה כללה צרחות, פיצוחים ומסטיקים. בכניסה הודיע הקופאי של גן החיות שהם הגיעו באיחור וגן החיות כבר סגור.

אמר האבא: "שמענו, שמענו, תפסיק עם הפוזה, הבטחנו להראות לילדים את הגורילה - והם יראו אותה. באנו כל הדרך מישראל אז יאללה".

הקופאי שאל מייד: "באמת באתם מישראל?"

ענה האבא: "אז מאיפה יש לנו לבוא?"

הקופאי אמר: "או קיי, חכו רגע, אני אביא את הגורילה לפה. היא חייבת לראות את זה!"

ומה אתם חושבים? טקבקו לנו!

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר