עדיין יש סיכוי למו"מ - אך הוא פוחת

הפוליטיקה הישראלית רוחשת כבתוך מנהרה. הכל שומעים את הלמות הפטישים והמכושים והטרקטורים ושאר הכלים הכבדים, אבל לא ברור מה הנתיב, והיכן יגיחו הפוליטיקאים המתמרנים אל אוויר העולם.

כבר היו סיבובים כאלה בעבר כאשר שינוי ביחסים עם ארה"ב או עם מדינות ערב השפיע על הפוליטיקה הפנימית, אך עתה נראה כי הסוגיות העומדות להכרעה גורמות להתפלגות חדשה של המחנות בתוך הקואליציה. אם יציע בנימין נתניהו לממשלה הסדר המבוסס על שחרורו של ג'ונתן פולארד לצד מחבלים שהם ערבים־ישראלים יהיה לו רוב בממשלה, אבל לאו דווקא בקרב שרי הליכוד.

נפתלי בנט מקבל תמיכה עורפית ניכרת בסיעת הליכוד, אבל אביגדור ליברמן מוצא את עצמו סמוך יותר לציפי לבני ואפילו ליאיר לפיד עם תחושה כי מעבר לדלת ממתין להם משה כחלון. פוטנציאל החיכוך הפנימי מתעבה, ורבים החלו להתבטא כי הבחירות לכנסת הבאה יתקיימו במארס 2015, אבל האם צעד כזה ממשי?

נתניהו נאבק בשתי חזיתות, ובכל אחת יד אחרת שלו קשורה. האילוצים מול ג'ון קרי או אבו מאזן שונים נוכח בנט מזה או לבני מזה. בכל זאת יש לפניו מגוון של אפשרויות אשר יובילו אותו לאחת משתי התוצאות: הטלת האשמה על השיתוק במשא ומתן על הפלשתינים (בתנאי שאורי אריאל לא יוציא לו עוד מכרז־פתע לבנייה סיטונית ביהודה ובשומרון ובירושלים), או הסכם עימם אשר יאפשר את הארכת הדיונים עד 2015.

החבילה מסועפת: שחרור מחבלים שהם ערבים־ישראלים; ושחרור עוד 400 מחבלים זוטרים; ודילול הבנייה ביהודה ובשומרון. נתניהו יכול לקבל על עצמו כל אחד מן הסעיפים האלה, אבל אם האמריקנים והפלשתינים מעריכים כי ישלים עם כולם בעת ובעונה אחת, אין הם מבינים את הלך הרוחות בישראל.

לאבו מאזן לא אכפת, הוא ממילא אינו חותר להסדר. אבל לקרי אכפת גם אכפת, ואם נתניהו יעז להציע ויתור ממשי - ה"פוף" האמריקני יכוון בפעם הבאה לעבר רמאללה. בתוך כך, תשרוד הקואליציה סיבוב נוסף ועוד שני מושבים של הכנסת. לא תהיה עילה לפרוש ממנה.

רק שנותרו כשבועיים לסיים את הסבב הנוכחי של השיחות בחסות קרי. הפלשתינים הפרו הסכם ופנו לקבל הכרה בינלאומית, וישראל הגיבה מוקדם מדי בסנקציות שיש לשמר למצבים קשים יותר. הרי אם ישיגו את מטרתן ויכאיבו לאבו מאזן, ישראל תהיה הראשונה שתפעל לחלצו מן השבר.

אם קרי מתווך ומגשר ולא רק בלדר, עליו לעצור את הסחרחרת, ולהחזיר את הצדדים להידברות רצינית. עד 30 באפריל עליהם להאריך את המשא ומתן, ולאחר מכן לקיימו בפועל ולא לחמוק לנושאים צדדיים.

להרכב הנוכחי של הממשלה יש עדיין סיכוי רב, אך פוחת.