1. "איך יכול להיות שקבוצה שניצחה ב־28 הפרש את מכבי ת"א בהרכב מלא בנוקיה מפסידה לה בבית בלי יוגב אוחיון וסופו?", שאל אמש כל חובב כדורסל ממוצע. אז ראשית, מתברר שהניצחון ההוא היה סוג של מלכודת דבש עבור ירושלים. מאז היא הועפה מהיורוקאפ על ידי קבוצה שהשבוע קיבלה 26 הפרש בבית על ידי ולנסיה. מאז היא הובסה בחיפה ב־27 הפרש ואין חדש תחת שמי מלחה.
ברגע שירושלים עפה מאירופה בכל השנים האחרונות, היא גם התקשתה בליגה. בירושלים יש כאלה שחשבו שבראג גרינברג הוא פט ריילי החדש ויוכל להחזיק פתאום את הקבוצה עם משחק אחד בשבוע. אז נכון שהיא חסרה את השחקן הכי חשוב שלה אחרי דרווין קיצ'ן (ג'וש דאנקן), אבל עדיין לקח אתמול למאמן שלושה רבעים כדי לעבור להרכב נמוך, שלחץ ורץ ופתאום גרם ללחץ בצהוב.
2. דיוויד בלאט בא אתמול עם תוכנית משחק מסודרת שעבדה מצוין שלושה רבעים. במשחק הקודם שיטת החילופים של ירושלים עבדה נהדר והכניסה את מכבי להלם, במיוחד אחרי שסופו ביצע שתי עבירות טכניות. השחקנים שליאור אליהו ויותם הלפרין שמרו חסמו עבור טייריס רייס והשאירו לו ללכת לאחד על אחד קליל. בהתחלה שאב בלאט את פרחוסקי החוצה והנעת הכדור המהירה הובילה את הקלעים של מכבי למפגן אדיר של שלשות (8 מ־8).
יותם הלפרין וליאור אליהו הם שחקנים שחוששים שיעברו אותם. המטר שנתנו לגארדים של מכבי, שאתמול היו שלישיית זרים לכל דבר, היה בעוכריהם. קשה להבין איך גרינברג ממשיך עם שיטה שכשלה מול נובגורוד. לא מפתיע שבלאט, דני פרנקו וארז אדלשטיין הם מאמנים מספיק מנוסים כדי להבליט את הנקודות החלשות בהגנה של ירושלים.
3. הניצחון אתמול עדיין לא מבטיח סופית למכבי את המקום הראשון כי לא בטוח שאחרי הסידרה מול מילאנו יהיו לה מספיק אנרגיות להתמודד מול דונטה סמית' ומכבי חיפה. עם זאת, אתמול שוב התברר שלא בטוח שבשבוע השני של יוני נראה את מכבי מול ירושלים בסידרת הגמר.
ירושלים קבוצה רכה מאוד ובערב שהלפרין ממעט לתרום התקפית, היא פגיעה אפילו במלחה. חסידיו של גרינברג שוב יאמרו שהביטחון להלפרין ישתלם בהמשך אבל אדם אריאל ורפי מנקו לפחות יכולים לתרום אגרסיביות ועבירות מול הגארדים של מכבי.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו