נשיא ארה"ב ברק אובאמה העניק בדצמבר 50 אחוז סיכוי להסכם בין המעצמות לאיראן בסוגיית הגרעין, למרות האופוריה העולמית, כולל בממשל, אחרי החתימה בז'נבה על הסכם הביניים.
אתמול בווינה חודש המו"מ בין איראן למעצמות, והפעם הדיונים הם על הסכם הקבע. 50 האחוזים של אובאמה גבוהים היום לעומת אפס האחוזים סיכוי, שמעניק לשיחות המתחדשות גרי סמור, יועצו הבכיר לשעבר של אובאמה לפירוק נשק, שאף היה שותף לשיחות הגרעין. בירושלים אמנם כבר אמרו את זה קודם, אבל אז התייחסו אליה כאל הורסת מסיבות. אולי היום יבינו מדוע סירב נתניהו בספטמבר להתלהב מהחיוכים של רוחאני בעצרת הכללית של האו"ם.
הראיון של סמור רק מוכיח עד כמה העולם מבין בדיוק מה איראן רוצה (פצצה), אבל בדיוק כמו איראן, גם העולם (כולל הממשל האמריקני) מבקש להרוויח זמן. סמור מכנה זאת "הפסקת אש קלאסית". הרעיון הוא לא לפתור את הבעיה, אלא לדחות אותה למועד מאוחר יותר. איראן והמעצמות לחצו יחדיו על כפתור ה־PAUSE. זה נוח למעצמות, ומצוין לאיראנים.
בקצב הזה, האיראנים עוד עשויים לקצור פירות כמו לדון עם האמריקנים בעתיד בתוכניות שת"פ, שיפור כלכלת ארצם, והמשך יציאה מהבידוד הבינלאומי, כשבמקביל הם לא יוותרו אפילו לא על צנטריפוגה אחת.
הדברים שאמר סמור אתמול בראיון לג'פרי גולדברג לא חידשו לנו בישראל דבר, אבל העובדה שהוא אומר אותם בהחלט הופכים אותם לחשובים ולמדאיגים ביותר. הצרה היא שסמור היום כבר לא בסגל של הבית הלבן, כי אם בסגל האקדמי של אוניברסיטת הרווארד.
ובדיוק בגלל זה יכול המנהיג הרוחני של איראן, עלי חמינאי, להמשיך להתריס ערב השיחות ולהגיד שהשיחות "ממילא לא יובילו לשום מקום", ויו"ר המג'ליס עלי לארג'יאני יכול לקרוא למעצמות שלא יעלו דרישות חדשות ושלא יבקשו לפקח על פרויקט הטילים הבליסטיים של איראן.
אחרי הערכות שיעורי ההצלחה של אובאמה ושל סמור, מעניין איך בלונדון טרם החלו להמר על סיכויי הצלחת השגת הסכם קבע עם האיראנים. ייתכן שלאור המתרחש, הם מעדיפים דווקא להמר בקרוב על תאריך הניסוי של הפצצה האיראנית.
ומה אתם חושבים? טקבקו לנו!
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
