"מבקשת להביע תמיכתי הבלתי מסויגת במורה אדם ורטה!!! יאללה, ישראל מדינה פאשיסטית למופת!!!" על הטקסט, שפורסם בשבוע שעבר בפייסבוק, חתומה כוהנת הפלורליזם והיוצרת המהוללת אחינועם ניני. סתמה ולא פירשה על שום מה הביעה את "תמיכתה הבלתי מסויגת" במורה אדם ורטה. איני נביא וגם לא בן נביא, אבל אני מרשה לעצמי לשער שכאשר כתבה את הדברים נזכרה באמרתו "האלמותית" של וולטר: "איני מקבל את דבריך, אך אני מוכן להקריב את חיי כדי שתוכל לאומרם".
אכן, מרשימה היא מסירות הנפש של ניני על חופש הדעה של האחר, אפילו אם דעות "האחר" (ובמקרה זה, אדם ורטה) חופפות לדעותיה. שהרי טרחה להבהיר לנו כי "ישראל, מדינה פאשיסטית למופת" - עם שלושה סימני קריאה, למקרה שלא הבנו.
אלא מה, שלושה ימים לאחר מכן נפל דבר בישראל: נביאת חופש הדעה מרעידה את עולם המוסיקה הישראלי ומכריזה באופן דרמטי על ביטול השתתפותה בטקס קבלת פרסי אקו"ם, ובאקורד סיום צורם למדי הבהירה כי "ביקשתי גם שאף אחד לא יקבל את הפרס בשמי". למה? שאלנו. "מסיבות אידיאולוגיות", היא מנמקת. אך שוב, סתמה ולא פירשה. יום שלם עצר עולם מלכת. 24 שעות חלפו, וקיבלנו תשובה: אחינועם ניני מחרימה את הטקס בגלל אריאל זילבר, כי "בחירתו", היא כותבת, "מהווה הפניית עורף לאחריות הציבורית".
אחריות ציבורית, יש לה לניני, כמו היתה שומרת הסף של נפשו העדינה של הציבור. ככזו היא מפעילה סלקציה על מחשבות ועל עמדות, מה ראוי ומה הזוי.אמור מעתה: "מבחן ניני".
יש גבול לא פרוץ לטווח העמדות שניני תמסור נפשה עבורן, ויותר מזה, יש דעות שאפילו בלתי קבילות בעיניה, כאלה שבשם האחריות הציבורית יש להחרימן. אריאל זילבר אולי אמן גדול, גם היא מסכימה, אך מורים טובים לא היו לו. קרוב לוודאי שלא למד אצל אדם ורטה, שאם לא כן, לא היה ברור כיצד נכשל במבחן הסובלנות של ניני.
* * *
אצל נביאת הסובלנות אמרתו של וולטר היא אלמותית כל זמן שהיא מסתדרת במרחב העמדות הנוחות לה - "אדם ורטה סטייל". אם אתה ימני, אם אתה שמרן, אם אתה דתי, אם יש לך כיפה, אם יש לך זקן, אם ציציותיך מתבדרות ברוח, סביר להניח שבשם האחריות הציבורית יש להכשיל אותך במבחן ניני, או לכל הפחות לשלול ממך פרס מפעל חיים; ואם לא הצלחנו, הרי נחרים את הטקס שבו תקבל פרס מפעל חיים, ולמען יובהר לכל שנכשלת במבחן, אף נוותר על הפרס שרצו להעניק לנו.
ביום הזה גם אני "אריאל זילבר". אמנם אין לי זקן, אבל כימני ודתי גם אני הייתי נכשל במבחן. אחריות ציבורית אינה דבר של מה בכך ואל לנו להקל בה ראש. אז טוב שיש את מדד הסובלנות הזה, להזכיר לנו, שלא נשכח.
תודה לך, אחינועם, על תרומתך לציבוריות הישראלית ולמצפן האחריות שבה - רק על זה היה מגיע לך פרס. אבל מה לך ולפרסים, את עסוקה מדי בלהיות אחראית.
הכותב הוא ח"כ מטעם סיעת הבית היהודי