"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

תולדות יין הפטישים

,עודכן

השבוע נמסר שארכיאולוגים הצליחו לפענח כתובת שנרשמה על כד שנתגלה בחפירות למרגלות הר הבית. מתברר שבכד היה יין מאיכות גרועה שנועד לפועלים הפשוטים. מה שמעלה את האפשרות שהמוצר שבצה"ל נהגו לכנות "יין פטישים" הוא הרבה יותר עתיק ממה שהעריכו עד כה.

המסקנה שאיכות היין שהיה באותו כד היתה גרועה נובעת מפענוח הכתובת - "יין חלק". בלשון ימינו ל"כשר חלק" קוראים גם "גלאט". מתברר שלא הרבה השתנה בשלושת אלפים השנים האחרונות: גם היום "כשר חלק" צופן בחובו בדרך כלל הבטחה לטעם רע.

מה שמביא אותנו אל מעשה שוודאי יופיע בספר תולדות כפר תבור. שני חקלאים קשישים, יענק'ל ושמר'ל, היו חובבי אוכל טוב. יום אחד לקחו השניים שני טרקטורים ויצאו לדרך לכיוון בירת העמק, עפולה, אל המסעדה ששמעה הגיע מעמק יזרעאל עד פאריס, "הצרפתייה הקטנה".

התיישבו השניים משני עברי השולחן. כשהמלצר הגיע, ביקש ממנו יענק'ל יין משנת 1902. המלצר יצא ואחרי כמה דקות הגיח ממרתף היינות, מזג את המשקה לכוסיות, ועמד לצידם.

יענק'ל סובב את הכוס, הריח, טעם, והתפרץ: "ביקשתי יין מ־1902 ואתה הבאת לי מ־1903"!

המלצר עזב את השולחן כדי לחפש בקבוק יין כמבוקש, ובינתיים שמר'ל אמר: "חכה פה רגע".

אחרי דקה הוא חזר עם כוסית: "הנה", אמר והושיט ליענק'ל את הכוס המלאה.

יענק'ל לגם מהכוסית ואמר: "איכס, זה שמן ברקס מהטרקטור שלך"!

"יפה מאוד", אמר שמר'ל, "אבל מאיזו שנה הטרקטור"?

תחזיקו אותי 2

כמה עסקנים חרדים תיכננו מסע לארה"ב כדי להפגין נגד "גזירות השמד" של ממשלת ישראל. זה היה במסגרת המסע של ח"כ אייכלר ששיאו היה באיום שהחרדים יירדו מהארץ. מי שהיו אמורים לצאת לארה"ב אלה אותם עסקנים שמכנים את עצמם "מועצת גדולי התורה". איכשהו, האיום של אייכלר לא הפחיד אף אחד, וגם המסע לחו"ל בוטל: מתברר שלהפגנות של אותם עסקנים לא היו מגיעים המונים. חלקם לא היו מגיעים בגלל מי שלא נכללו במשלחת, אחרים בגלל מי שכן נכללו.

כדי לטהר את עצמם מהביזיון, הכתבים החרדים שעובדים בשירות אותם עסקנים המציאו אגדות על "לחצים" של "מקורבי נתניהו" שיימנעו מכך.

הבעיה היא שהתירוץ הזה הופך את העניין לעוד יותר גרוע. כי מה הוא אומר בעצם? שפוליטיקאים גוברים על "גדולי תורה", שלחץ פוליטי מביא לשינוי ההחלטות של אותם גדולים־במירכאות.

מה שמזכיר את אחד האיומים הקודמים של סיעת "יהדות התורה": אם יקצצו בתקציבים לישיבות, הם הבהירו - נסרב לקבל את שאר ההקצבות.

למרבה הצער, הרשויות שלנו שיודעות לגחך ובצדק מול האיומים של הסיעות החרדיות, נמנעות מגילוי אותה נחישות כאשר הפלשתינים מאיימים להפסיק את השיחות המדיניות. תגובה ראויה וסבירה יותר היתה אומרת לעסקנים החרדים והפלשתינים את המילים המתבקשות: "יאללה, יאללה".

מה שמזכיר את אותו אחד שרגע לפני שהורדם בדרך לניתוח קילע, שאל את המנתח: 'כמה זמן אחרי הניתוח יעבור עד שאוכל לנגן בפסנתר'?

המנתח ענה: 'כמעט מייד'.

'זה פשוט נהדר', אמר המנותח, 'כי עד עכשיו לא היה לי מושג איך עושים את זה'".

רק בבני ברק

חברי מועצת עיריית בני ברק אישרו השבוע את התקציב למרות שחלקים ניכרים ממנו היו כתובים בג'יבריש. כולם לעגו להם, אבל רגע: כמה מחברי הכנסת שלנו מסוגלים לראות את ספר התקציב ולהבדיל בין ג'יבריש למילים עם משמעות?

הבהרה

חשוב להבהיר: האיש עם הזקן שהושיב השבוע הרבה ילדים על הברכיים - לא היה הרב מוטי אלון.

תגובה ציונית הולמת

היתה השבוע הפגנה של מי שמכנים את עצמם ה"יוצרים". משהו שקשור לתוספת שכר על יצירות המופת שלהם. אחד מהם התראיין ואמר ש"היוצרים לא יסכימו להיות כמו פועלים במטעים". וכשהוא סיים היה ברור לכל המאזינים שרק בגלל ההתנשאות הזו צריך לקצץ להם.

הכי גזענים

לא בפעם הראשונה, הסמן הימני של "הארץ", גדעון לוי, ביצע הפגנה גזענית. שליש מהעולים מרוסיה, אמר, אינם יהודים, ובדם של חלקם נתגלו אלכוהול ופשיעה. להבדיל מהפולשים מאריתריאה ומסודאן, כמובן. במחשבה נוספת, לא ברור למה מתלוננים על זה שגדעון לוי מ"הארץ" אמר על העולים מרוסיה ש"שליש מהם לא יהודים", ואף אחד לא אומר מילה טובה על זה שהוא קיבל את הגישה החרדית הכי מחמירה להגדרת היהדות?

מכל מקום, כיוון שלוי מתעקש להאפיל על כל תנועה גזענית, ראוי להביא בחשבון כי להתנהלות הזו עלולות להיות תוצאות לא כפי שתוכננו. כמו שקרה לאחד שחזר הביתה מעבודתו מוקדם מהרגיל וגילה את הבישוף עם אשתו במיטה.

האיש הלך לחלון, פתח אותו, והחל לנופף לאנשים שבחוץ. שאל אותו הבישוף: 'מה לכל הרוחות אתה עושה'?

ענה האיש: 'אתה מבצע את תפקידי, אז אני מבצע את תפקידך".

* * *

המסתננים צולמו בהפגנה בתל אביב כשהם קוראים "תחזרו לרוסיה", וגם "למרוקו", וגם"לתימן".

ונעבור לשאלות:

האם יהיה זה הימור פרוע להניח שהיו ישראלים שלימדו אותם מאיפה הגיעו הישראלים, וזה לא שהאריתריאים והסודאנים שקדו על ההיסטוריה שלנו בכיתות בסיני?

האם יהיה זה הימור פרוע לקבוע שישראל היא היחידה בעולם שבה עבריינים (כניסה שלא כחוק לישראל היא עבירה) - מפגינים נגד רשויות החוק?

ב"הארץ" הסבירו שמה שישראל בנתה למסתננים אלה "מחנות ריכוז". אז אולי אפשר כבר לגלות היכן החביאו את תאי הגזים?

חם־קר

יש צדק פואטי בכך שעשרות חוקרים, רובם מרוסיה, נלכדו באונייה שנתקעה על קרחון באנטארקטיקה. כל העולם מנסה לחלץ אותם, ואחרי שהמאמצים יצליחו, אולי יתפנו כמה מהלכודים לחזור אל המחקר שלשמו הפליגו אל היבשת הקפואה - לחקור את תופעת המסת הקרחונים.

האם מישהו ישלח את החשבון לאל גור?

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר