הבית הלבן נותן להתקדם, אז איראן לא תיקח?
, עודכן
האיראנים מתנהגים בחוסר ג'נטלמניות: במקום לשמור על שקט תעשייתי, לפחות כמה חודשים, כדי להודות למעצמות ובעיקר לממשל האמריקני על הסכם הביניים שנחתם בחודש שעבר בז'נבה, בא ראש תוכנית הגרעין שלהם ומצהיר כי ארצו בונה דור חדש של צנטריפוגות להעשרת אורניום. האם ככה מביכים את אובאמה? האם זו הדרך להודות לנשיא שאחראי להקלות בסנקציות? האם זו הדרך לגמול למי שחוסם סנקציות חדשות של הסנאט נגד איראן? האם ככה ייעשה לאיש שרוחאני חפץ ביקרו?
צריך הרבה חוצפה או ביטחון עצמי מופרז או דווקא דבקות במטרה - או אולי שלושתם יחד - כדי לעשות את מה שהאיראנים עושים בימים אלה. האופן שבו הם מתנהלים אחרי חתימת הסכמי הביניים מתריס מאוד.
מתנגדי ההסכם העלו שתי נקודות חשובות: הסכם ז'נבה לא מונע מאיראן העשרת אורניום, והוא גם לא מחייב אותה להשמיד חלק מ־19 אלף הצנטריפוגות הפועלות היום בשירות פרויקט הגרעין. והנה באה איראן ומודיעה שלא רק שהיא לא מפחיתה את הכמות, היא אפילו מוסיפה למאגר כמות נוספת, ועוד מהדור החדש.
בעל הטור האמריקני הנודע, צ'ארלס קראוטהאמר, העיר על ההתנהלות האמריקנית סביב סוגיית הגרעין האיראני כי אובאמה "פשוט לא רציני". אני לא יודע אם הרבה חברי קונגרס חושבים אותו דבר, אבל מה שברור הוא שרבים בגבעת הקפיטול לא מאמינים גם היום לאיראנים. אך בדיוק כפי שטוען קראוטהאמר, אובאמה, במקום לעשות שימוש בסנאטורים בוושינגטון בתפקיד "השוטר הרע" כדי להרתיע את איראן, דווקא מתייצב לצד איראן נגד חברי הקונגרס.
כמה פעמים עוד אפשר להגיד כי כל ההתנהלות סביב איראן היא פארסה אחת גדולה?
אבל בינינו, אי אפשר לבוא בטענות לאיראנים. יש להם מטרה. וחוץ מזה, נותנים לה אפשרות לייצר עוד צנטריפוגות, אז היא תוותר עליה?
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנובועז ביסמוט
כיהן כעורך הראשי של "ישראל היום" מ-2017 ועד ינואר 2022. החל את דרכו העיתונאית ב-1983 בעיתון מעריב ככתב ספורט, ובתפקידי כתיבה ועריכה במדור הכלכלה. בהמשך שימש שליח מעריב בפריז. בשנים 2004-1990 היה שליח ידיעות אחרונות בפריז. ב-2008 הצטרף ל"ישראל היום", ושימש עורך חדשות החוץ ופרשן. במהלך השנים דיווח ממדינות רבות שעימן אין לישראל יחסים דיפלומטיים, ובהן איראן, סוריה, תוניסיה, לוב, תימן ועיראק. ב-1993 ביקר ברפובליקה האסלאמית של איראן, והיה לעיתונאי הישראלי הראשון שביקר במדינה מאז ההפיכה ב-1979. במהלך ביקורו בעיראק ב-2003, נעצר על ידי הכוחות האמריקניים בחשד לריגול, והוא הוחזק במעצר. כיהן כשגריר ישראל במאוריטניה בשנים 2008-2004. ב-2012 יצא ספרו "עובר כל גבול", העוסק בביקוריו במדינות מוסלמיות ובמפגשיו עם מנהיגיהן. בעל שני תוארי מוסמך מאוניברסיטת סורבון שבפריז. נשוי בשלישית ואב לארבעה. אוהד שרוף של ליברפול.