לא הזמן לפסטיבל שמחה לאיד
עכשיו, לאחר שצו איסור הפרסום הוסר, אפשר גם לדרוש מכולם לעצור לרגע. לא להתנפל. נכון, הדיווחים המפורטים על מסיבות החשק, לכאורה, לא נשמעים טוב, גם אם בסופו של דבר יתברר כי לא נעברה עבירה על החוק. ואם נוסיף לכך את האפשרות שכן בוצעו עבירות - זה הופך את הפרשה לדבר המסעיר ביותר שקרה במוסיקה הישראלית אי פעם.
אבל אסור שהעיסוק בפרשה ייהפך לריקוד על הדם, ולא רק של החשודים. מעבר לכך שאייל גולן כבר הוכתם, עכשיו גם צצים פתאום הדיבורים על הסטריאוטיפים של המוסיקה הים־תיכונית. בתזמון מושלם הוגש אתמול בבוקר כתב אישום נגד קובי פרץ על העלמות מס, וכפי שכבר נשמע אתמול אחד מאנשי התקשורת: "כל הסטריאוטיפים מתבררים כנכונים". לכן חובה לעצור את הקשקוש הזה עכשיו. אין לכך קשר לז'אנר כזה או אחר.
מה שכן יהיה נכון להגיד הוא שהסטריאוטיפים לגבי החיים בתעשיית הבידור - ללא הבדל סגנון וגזע - מתבררים כנכונים כשמדובר בכוכבים, כי הכל נעשה קל ונגיש יותר והדבר משפיע מן הסתם גם על ההתנהלות. היא נעשית קלילה יותר, חסרת אחריות ונהנתנית מאוד.
החקירה של אייל גולן אתמול יצרה סוג של שמחה לאיד בחוגים מסוימים, וזה צריך להיות הפוך. קודם כל, כי עדיין אי אפשר לסכם דבר. המשטרה אוספת את העדויות ומנסה לגבש אותן לכדי כתב אישום. יש רשימה ארוכה של מפורסמים אחרים - שרים, חברי כנסת ואפילו ראש ממשלה לשעבר - שהגיעו עד לבית המשפט, יצאו עם זיכוי בשן ועין ובכל זאת חגגו כאילו הם צדיקים בסדום. במקרה של אייל גולן, המשטרה אפילו לא הגישה המלצה להגשת כתב אישום לפרקליטות.
כנראה ההמתנה קשה מדי לציבור, שרוצה לראות כוכב נופל. כן, אייל גולן היה יכול לשאול טוב יותר ובהחלט לברר עם מי הוא מסתובב ברגעיו האינטימיים ביותר. כן, אפילו תעודת זהות אם צריך. הלו, מדובר בחיים שלך. מצד אחר, זה לא חדש בכלל. זאת לא הפעם הראשונה שבה כוכבים מתעשיית הבידור בארץ ובחו"ל מתרועעים עם בנות צעירות מאוד. כבר עשרות שנים נוצרים חיבורים בין אלילים לבין מעריצות צעירות.
רק לפני כשבועיים עבר בכנסת חוק אשר אוסר על בני זוג שאינם בני 18 להינשא. כמו כן, יש גם שירים מלפני עשרים ושלושים שנים המגוללים סיפורי אהבה עם בחורות צעירות מאוד.
זה לא חדש, זה לא רק אייל גולן, ואם יתברר שהוא לא עבר על החוק, אין מה לבוא אליו בטענות. עכשיו נותר רק לחכות. אולי זו בקשה קשה, ובכל זאת.
