אמון הישראלים בארה"ב בנסיגה
תוצאות הסקר המתפרסם היום בעיתון ניתנות לקריאה כפולה: מצד אחד עולה מסקנה ברורה כי רוב מכריע בציבור תומך במדיניות הממשלה ומעניק לעומד בראשה אשראי לנהל את המחלוקת בעניין מיזם הגרעין האיראני ברוח שאפיינה אותו עד כה; ומצד אחר ניכר כי הישראלי השכיח - ללא הבדל גיל, מעמד, השכלה ומין - רווי תרעומת על ארה"ב, ובמשתמע אינו בוטח בה, וזה מצב מעיק.
עד לאחרונה היטו ישראלים רבים אוזן קשבת לדברי שמעון פרס כאילו אפשר לסמוך על ארה"ב, שתמנע את גירעונה של טהרן. אופטימיות זו מצויה בנסיגה, ומה שמעיד על כך הוא התדרוך של ג'ון קרי וונדי שרמן לוועדת הבנקאות של הסנאט, שבו אמרו כי בעניין האיראני אין להאמין לישראל.
הצרימה ביחסי וושינגטון־ירושלים מתנהלת ברמה של מחלוקת מודיעינית והערכת הכוונות האיראניות. אמש אמר יועצו של ברק אובאמה בן וודס לקרן מרציאנו בערוץ 2 כי אם איראן לא תעמוד בהתחייבויות שתקבל על עצמה - אפשר להפעילן מחדש. זה בדיוק העניין שהישראלי אינו מקבל. אינו מאמין כי אם ייפרמו הסנקציות, ואפילו חלקית, הן ייתפרו בשעת הצורך מחדש.
אפס, מה שמדברים עליו בשיח השכיח אינו העיקר. הוויכוח הממשי עם הממשל האמריקני מתנהל עם דעות שמבטא בעל הטור הקרוב ביותר לברק אובאמה וידידו האישי, תומאס ל. פרידמן. אתמול ניתח דרור אידר בפירוט את מאמרו "?What about US" והניסוח חשוב, מפני שהמילה האחרונה היא גם קיצור של "ארה"ב" וגם "אנחנו", ובשני המובנים היא נועדה להבדיל בין האינטרסים האמריקניים לבין אלה של בעלי בריתה.
הבית הלבן אינו חולק על ההערכה הישראלית, אבל מקורבו מסביר כי מה שמציק למדינת היהודים אינו בהכרח מה שמעניין את אמריקה. עמדה זו אינה בלתי אופיינית.
אמריקה יצאה לדרכה ההיסטורית כמבקשת להינתק מהעולם הישן (ג'ורג' וושינגטון), ונטתה לחזור לאיטה לזירה הבינלאומית (ג'יימס מונרו וטדי רוזוולט), ואהדה דווקא את הטייס חוצה האוקיינוס (צ'רלס לינדברג) שהטיף להגיע להסדר עם גרמניה הנאצית.
פרידמן, שמבטא את רוחו של הבית הלבן, נוהג כנשיא קלווין קולידג' שאמר כי "הביזנס של אמריקה הוא הביזנס", ולפיכך הוא מייחל לחזור לשוק הפרסי העשיר, ופצצת הגרעין המאיימת על ישראל וסעודיה ומצרים ומדינות המפרץ מעניינת אותו רק במידה זעירה, אם בכלל.
אך גם לשיטתו הוא טועה. אנואר סאדאת סילק את המומחים הרוסים ממצרים ב־1972, אבל קהיר של הגנרלים פוזלת מחדש לעבר ולדימיר פוטין. גם סעודיה ומדינות המפרץ תוהות מי יעמוד לימינן כאשר יחל מסע ההתפשטות האימפריאליסטי של ממלכת פרס. הניתוק מארה"ב וחשדן כלפיה הם פגיעה חמורה לא רק באינטרס שלהן ושל ישראל, אלא גם של אמריקה עצמה.
פרידמן אינו מבין זאת. כמותו - כאובאמה וכקרי.
