"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

פשרה בין ידידים

,עודכן

ברור שבנימין נתניהו לא נכנס ויצא מהפגישה עם ברק אובאמה וכל תאוותו בידו. זה היה ידוע מראש. אך כפי שהתבטא אמש האלוף (מיל') עמוס ידלין, לארה"ב ולישראל יש מסד משותף בהבנת המודיעין ויעד זהה למנוע את גרעונה של איראן, אבל פער בתפיסת הסכנה. אנחנו באים עם הטראומה של השואה, אמר לליאת רגב בערוץ 1, והאמריקנים מגיעים עם מלחמותיהם במזרח התיכון.

מהות הפער היא שישראל אינה צריכה לבחינה מחודשת של ההתנסחות האיראנית כדי לדעת שפני האייתוללות להשמידה, אך ארה"ב ואירופה מוכנות להעניק לרוחאני עוד הזדמנות. תוך כדי התבוננות פקוחת עין בשוני זה, שעלול לתת אותותיו במחלוקות עתידיות, ברור כי אובאמה ונתניהו השכילו לא רק למנוע קרע ביניהם, אלא בעיקר לגבש עמדה המאפשרת להסכים תוך פשרה בשני עניינים:

• מצור הסנקציות הכלכליות מעל איראן לא יוחלש בטרם עת. פעילות מוצלחת זו, שדורבנה על ידי ישראל בהנהגת ארה"ב, ותוך כפייתה המסוימת על שאר מדינות העולם, היא נדבך מרכזי בסיכוי שטהרן תיאות לוותר על ייצור הפצצה הגרעינית. יש לעניין זה כמה היבטים, ג'ון קרי אומר לגביו כי "מוטב היעדר הסכם מאשר הסכם רע". הוויכוח עלול להתחדש בעתיד באשר לאופיו של הסכם רע. בעיני ישראל זו הפחתה חלקית של הסנקציות תמורת ויתור מזערי על סיבובי הסרכזות.

• האופציה הצבאית קיימת. אובאמה חזר עליה. האזכור מצא את נתניהו נינוח בכורסתו. לכך יש להוסיף דברים שאמר אמש ידלין, שלפיהם בכוחה של ישראל לפעול בעצמה נגד מיזם הגרעין האיראני, ואפילו בלי אור ירוק מוושינגטון, אבל נחוץ גיבוי אמריקני בשנים שלאחר התקופה. הסיכוי לגיבוי כזה מותנה בתובנה של אובאמה כי כלו כל הקצים. כדי להגיע לצומת כזה יש להשלים עם ניסיונה של וושינגטון את הנתיב המדיני.

לאובאמה ולנתניהו יש בשלב הנוכחי עניין לצאת למסע המדיני המפרך בכוחות משותפים. הם זקוקים לכך לא רק בעבור מדינותיהן אלא גם כדי להתגבר על היסוסים בלתי נמנעים של חלק ממדינות אירופה. מנקודת ראותה של ישראל נכון לקוות שארה"ב תנהל את המגעים עם איראן ללא השתתפות פעילה של בעלות בריתה. זה יבהיר את תמונת המצב. האם גם נתניהו רואה את הדברים באור חיובי? בביקורו בארה"ב יהיו לו כמה אירועים להשיב על שאלה זו. הבולט שבהם יהיה בעצרת האו"ם, שתיחתם בנאומו. לא בכדי נמנע מלנסחו סופית לפני מפגשו עם אובאמה. עתה יהיה נאומו עדכני.

על גבעת הקפיטול ימתינו לו סנאטורים וחברי בית הנבחרים, שממילא מגלים תקיפות רבה כלפי איראן; ובעיקר צפויים לו ראיונות בתקשורת האמריקנית שנפעמה מניסוחיו של רוחאני, ונתניהו ייאלץ לצעוד כנגד הרוח האופנתית ולצנן את התלהבותה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר