בינתיים, הכל דיבורים והבטחות

בתום שלושה ימים של דיונים בז'נבה הגיעו שרי החוץ של רוסיה וארה"ב, סרגיי לברוב וג'ון קרי, להסכם בסוגיית הנשק הכימי הסורי. הסכם בשישה שלבים, שיהפוך, יש לקוות, את סוריה לנקייה מנשק כימי עד אמצע 2014.

אובאמה הזדרז להביע שביעות רצון. כעת אפשר כבר להצהיר באופן רשמי כי האופציה הצבאית הוסרה מסדר היום, בעיקר אם בוחנים היטב את ההסכם והדרך שבה ניטרלו הרוסים את "פרק 7" במנדט האו"ם המאפשר שימוש בכוח צבאי.

הסכם ז'נבה שנחתם אתמול הוא מסוג ההסכמים שבו (כמעט) כל הצדדים מרוצים. אובאמה לא צריך לתקוף, פוטין הציל את סוריה בעלת בריתו, ואסד קיבל ארכה ובעיקר לא נענש על התקיפה הכימית של 21 באוגוסט. כמובן, יש שיראו בהסכם את חצי הכוס המלאה: סוריה מתפרקת מנשק כימי ללא מלחמה. אלא שבינתיים הכל דיבורים והכל הבטחות. יש רק צד אחד כמובן שזועם: המורדים בסוריה וקרובי הקורבנות.

הטיפול שעבר "פרק 7" הוא הסיפור הגדול של ההסכם. פרק 7 במנדט האו"ם מאפשר אור ירוק להטלת סנקציות ושימוש בכוח צבאי אם משטר אסד לא יעמוד בהתחייבויותיו או שיפעיל שוב נשק כימי נגד אזרחיו - שני תרחישים שהם בהחלט לא בלתי־סבירים כי צריך לזכור שמדובר באסד.

הרוסים כבר הבהירו כי הפרה סורית תיבחן על ידי מועצת הביטחון ורק היא תכריע אם לנקוט צעדים נחוצים. לברוב הבהיר כי "לא הוחלט דבר על שימוש בכוח או בסנקציות אוטומטיות. כל הפרה זקוקה לאישור של מועצת הביטחון". ומי תסנגר על סוריה במקרה של הפרה במועצת הביטחון? רוסיה, כמובן. וושינגטון לא מתנגדת שהחתול הוא שישמור על השמנת.

בכלל, כבר בשבת היה ברור שהצד האמריקני, שכל כך לא רוצה תקיפה, מוכן אפילו להתפשר על ריכוך "פרק 7" עד כדי כך שלברוב וקרי יכלו כל אחד בתורו במסיבת העיתונאים להציג ההסכם כהישג פרטי שלו. קרי ציין את הפרק כאילו אופציית התקיפה עדיין קיימת, לברוב עשה בדיוק את ההפך. והמדהים הוא שהשניים משוכנעים שהם צודקים.

האיראנים, מן הסתם, באדיבותם הרבה ילמדו את החבר אסד איך מרוויחים זמן. עשר שנים שמועצת הביטחון לא מצליחה לשים סוף לפרויקט הגרעין שלהם. עכשיו נראה כיצד הדיפלומטים בניו יורק יטפלו גם בנשק הכימי הסורי. העיקר שאובאמה מברך על ההסכם. עכשיו הוא באמת יכול לעבור לטפל בנושאי פנים, ואם גם שם יתעוררו בעיות מורכבות, הוא תמיד יוכל לצלצל לפוטין.