"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

הביטוי הנכון ביותר לרצון העם

,עודכן

משאל עם מקובל במדינות רבות - לא תמיד מחמת החשיבות המיוחדת של הנושא העומד על סדר היום, אלא כביטוי לכך שבשיטה דמוקרטית נתונה לא מסתפקים בהחלטות של המוסדות הנבחרים. משאל עם הוא מימד נוסף, מעניין ולפעמים אף רב חשיבות, בשיטה הדמוקרטית הנהוגה. כך, בשאלות מסוימות מגיעים ישירות אל הציבור ובדרך כלל תהיינה אלה סוגיות שהתשובות להן לא ניתנו באופן ישיר במצעי המפלגות.

בישראל לא קיים מוסד משאל העם. כל ההחלטות הגורליות ביותר המשפיעות על חיינו כאן ועל עתיד המדינה נעשות ברמת הממשלה או הכנסת, והיו אף מקרים שבהם החלטות גורליות, דוגמת יציאה למלחמה, התקבלו ללא הסכמת הממשלה כולה. מבצע קדש ב־1956 יצא לפועל בתוקף חתימתם של לא יותר מארבעה בכירים.

הגיעה השעה לבנות את מוסד משאל העם בישראל, לא בשאלות כמו איסור עישון, אבל בוודאי בשאלות שהן גורליות. ובמוקד הדיונים על עתיד מדינת ישראל ניצבת תמיד שאלת הסכם השלום עם הפלשתינים ושכנינו בארצות ערב.

הסדר עתידי עם הפלשתינים בוודאי יחייב ויתורים מפליגים לדורות ובוודאי גם שינויים בשטחי המדינה. אלה הן שאלות נוקבות ומרכזיות שאין בהן אחידות דעים וחשוב מאוד שרצון העם האמיתי ישתקף בהן במלואו. בנושאים אלה אין לסמוך רק על המוסדות הנבחרים, שכן לא חסרות דוגמאות היסטוריות לכך שממשלות פועלות בניגוד להבטחות שהן נתנו במצען לציבור הבוחרים קודם שנבחרו למוסדות השלטון. הסכם השלום עם מצרים הוא דוגמה חותכת להסכם שנעשה בניגוד למצע גח"ל, קודם שנעשה הסכם שלום.

כשהציבור נותן את אמונו במפלגה הוא לא רק נותן את אמונו באדם, אלא גם בתפיסות העולם ובעמדות שאותן מחדדות המפלגות קודם מועד הבחירות. נושאים כה מרכזיים, למשל, ויתור על שטחים או העברת תושבים לשלטון של מדינה זרה, מוטב שיוכרעו בהכרעה דמוקרטית נקייה וישרה על ידי הציבור כולו.

לצד זאת, יש לזכור כי משאל עם לא יכול להתבצע בתוקף החלטת ממשלה בלבד. הוא חייב להתבצע במסגרת של חוק מוגדר שכן עולה שאלה של מקור הסמכות להכריז על משאל עם. אפילו להצגת הנושא ולדרך ניסוח השאלה עשויה להיות חשיבות רבה.

גם הקביעה מיהם בעלי זכות ההצבעה במשאל עם חייבת לבוא לידי ביטוי מפורש בחוק וכן סמכויות הפיקוח, תקפותו של משאל עם, תוצאותיו וגם כוח ההכרעה שטמון בו.

ייסוד משאל העם בישראל נותן כיוון ברור לדרך ההכרעה הרצויה ביותר שאי אפשר לפקפק בלגיטימיות שלה, מול פערי השקפות עמוקים המפלגים את האוכלוסייה. הצבעת הציבור היא תמיד עניינית וחופשית משיקולים פנים מפלגתיים. גם ממשלה המנהלת משא ומתן על הסכם שלום עתידי תהיה מושפעת בעיצוב תנאי ההסכם מהידיעה כי התקפות של ההסכם מותנית בהסכמת הציבור.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר