דמוקרטיה אינה רפובליקת בננות

בשבוע שעבר פורסם במדור זה מאמר מאת איזי ליבלר, הקורא לחסום את הקולות המגוונים מצד חברי הממשלה והקואליציה בנושא מדינה פלשתינית ולחייב אותם לייצג עמדה אחידה ו"לדבר בקול צלול ואחיד".

ליבלר מגדיר את מגוון הקולות בנושא הזה כמציאות של "רפובליקת בננות", אבל כנראה הוא שכח לבדוק במילון מהי משמעות הביטוי. ובכן, מקורו במדינות מרכז אמריקה, המאופיינות במשטר לא דמוקרטי, כושל ומושחת, המושפעות מהתערבות חזקה של מדינות זרות והעושות שימוש בצבא לדיכוי העם. דווקא ברפובליקת בננות הממשלה בדרך כלל מדברת בקול אחיד, כחלומו של ליבלר, והקול הזה מוכתב לה לרוב על ידי שליט יחיד - הצבא, או מעצמה זרה.

המציאות הפוליטית הישראלית מתנהלת, לשביעות רצונו של ליבלר או שלא, במסגרת רפובליקה פרלמנטרית ולא שלטון דיקטטורי. ברפובליקה פרלמנטרית, הקואליציה והממשלה מורכבות מראש ממפלגות ומפוליטיקאים בעלי עמדות שונות, המשתפים פעולה בלי לוותר על עקרונותיהם. גם במדינות רבות אחרות, בייחוד באירופה, אפשר למצוא באותה ממשלה פוליטיקאים המחזיקים בעמדות שונות בסוגיות המרכזיות ביותר, כולל עמדות המנוגדות לזה שעומד בראשות הממשלה. באיטליה מכהנים, למשל, אנשי שמאל רדיקלים לצד אנשיו של ברלוסקוני, וזו לא הדוגמה היחידה.

לכן, גם בישראל טבעי למצוא בממשלה פוליטיקאים ומפלגות המחזיקים בעמדות שונות בנושא מהותי לעתיד ישראל, כמו הדרך הנכונה להתמודדות עם הסכסוך הישראלי־פלשתיני. העמדות הוצגו לציבור בבחירות, והוא שלח את נציגיו לכנסת ולממשלה בהתאם לתפיסות שנראו נכונות בעיניו. בייחוד הדברים נכונים בנוגע לתפיסה של "שתי מדינות", שלא הובאה להצבעה בשום פורום ממשלתי ואינה מופיעה בקווי היסוד של הממשלה, מה שפוטר את חבריה מהחובה להזדהות עימה.

הדברים נכונים שבעתיים כאשר אנחנו מדברים על הליכוד. בפעם האחרונה שבה הנושא עלה במרכז הליכוד, רוב גורף הצביע נגד הקמת מדינה פלשתינית. מי שהוביל את ההחלטה וגיבש את הרוב היה אז ראש הממשלה הנוכחי בנימין נתניהו, כנגד עמדתו של ראש הליכוד וראש הממשלה דאז שרון. לכן טבעי שגם בתוך הליכוד חברי ממשלה רבים עדיין נאמנים לתפיסה הזאת. גם הסקרים מלמדים כי בהחלט ייתכן שרוב מצביעי הליכוד עדיין תומך בתפיסה הזאת.

ריבוי הקולות שמפריע כל כך לליבלר הוא ביטוי עמוק ביותר למהותה של הדמוקרטיה הישראלית ולעמדות האזרחים. לא רק שזכותנו להמשיך לדבוק בעיקרון שהליכוד הלך בדרכו במשך השנים, אלא זו גם חובתנו לציבור ששלח אותנו לכנסת ולממשלה. אנחנו מכבדים את זכות רה"מ לחשוב אחרת ולהוביל קו שנראה לו נכון, בניגוד לעמדתנו, אבל גם הקהילה הבינלאומית חייבת להיחשף לתמונה האמיתית של העמדות בציבור, גם אם אינן תואמות את הלחצים שמופעלים עלינו מבחוץ. רק כך לא נהפוך את ישראל לרפובליקת בננות באמת.