"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

"ספונסרית של טרור": הצעת החוק של הסנאט האמריקני נגד רוסיה

אם החוק שנידון בסנאט חאושר, רוסיה תצורף לאיראן, סוריה, צפון קוריאה וסודאן - המוגדרות כתומכות ראשיות בטרור

,עודכן
צילום: GettyImages

ועדת יחסי החוץ של הסנאט האמריקני, המשיכה אמש (רביעי) בקידום חוק שידרוש ממחלקת המדינה האמריקנית לקבוע האם רוסיה עומדת בקריטריונים הנדרשים כדי להיחשב למדינה המוגדרת כ-"ספונסרית של טרור".

עוד בנושא רוסיה:

"רוסיה בחרה להמשיך בדרך ההונאה וההכחשה"

מחוץ לאולימפיאדה: רוסיה הושעתה מאירועי ספורט למשך ארבע שנים

דיווח: מטוסי קרב רוסיים הוזנקו להרחיק מטוסים ישראליים שהיו בדרך לתקיפה בסוריה

החוק בשלב זה עדיין בשלבי הדיונים המוקדמים, אבל אם החוק יאושר בבית הנבחרים ובסנאט ולאחר מכן על ידי הנשיא טראמפ, רוסיה תכנס לקבוצה שכרגע מכילה ארבע מדינות (איראן, סוריה, קוריאה הצפונית וסודאן), שעל פי מחלקת המדינה האמריקנית נחשבות כתומכות ומממנות ראשיות של טרור, דבר שיאפשר הטלת סנקציות נוספות על המדינה בעתיד.

חייל אוקראיני באזור דונייצק // צילום: איי.פי

החוק שהוצע על ידי הסנאטור הרפובליקני קורי גארדנר בחודש אפריל, דורש למעשה ממחלקת המדינה לקיים דיונים בנושא ולהעניק לסנאט תשובה ודו"ח מסכם בתוך 90 ימים. בנוסף, הצעת החוק מחייבת שמשרד החוץ האמריקני יקבל החלטה וידווח לקונגרס בעניין המיליציות הצבאיות שנמצאות בגבולה המזרחי של אוקראינה, והאם הן יכולות להיחשב כ"ארגוני טרור זרים". כזכור, מאז סיפוח חצי האי קרים על ידי רוסיה בשנת 2014, שולטות אותן קבוצות בדלניות של חמושים באזור דונייצק ולוגנסק.

יחד עם זאת, ועדת נושאי החוץ של הסנאט המשיכה בקידום חקיקה נוספת, בתמיכה של סנאטורים משתי המפלגות, שתאלץ את הנשיא להשיג את אישור הקונגרס בכדי לפרוש מנאט"ו. קידום החוק הזה מגיע בצל המתיחות בצמרת נאט"ו ופסגה שנערכה בשבוע שעבר. פסגה שהייתה רחוקה מלהציג חזות של אחדות וסולידריות.

הנשיא טראמפ עם שר החוץ הרוסי לברוב // צילום: מתוך טוויטר

טים קיין, הסנאטור הדמוקרטי שמקדם את ההצעה שתחייב את הנשיא להשיג את אישור הקונגרס לשם עזיבת הברית הצפון אטלנטית הסביר כי החוק נחוץ בעקבות היחסים של הבית הלבן עם יתר מנהיגי נאט"ו. "אנחנו מודעים לכך שהנושא הזה נידון ברצינות מלאה ונשקל ברמות הגבוהות ביותר בבית הלבן", אמר הסנאטור קיין.

האירועים הללו מתרחשים כאשר רק ביום שלישי השבוע הנשיא דונלד טראמפ ושר החוץ הרוסי סרגיי לברוב נועדו בדלתיים סגורות בוושינגטון. לפי הדיווחים, בפגישה השניים דנו במצב הביטחוני בין רוסיה לאוקראינה, בהתערבות רוסיה בבחירות בארה"ב, ועל הסכמים שונים ובהם בקרת נשק גרעיני.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר