בציוץ אחד: כך השתיק טראמפ את הקונגרס

נשיא ארצות הברית שיגר אתמול ציוץ חריג למדי בנוף ההתבטאויות הווירטואליות שלו בנושא איראן. שעות ספורות לאחר שאיים לפגוע ב-52 יעדים ברחבי הרפובליקה האסלאמית, התייחס דונלד טראמפ בשפה פשוטה אך מנומקת להשלכות החוקיות של פעולותיו במזרח התיכון.

"הפוסטים שאני מפרסם במדיה החברתית ישמשו מעתה כהודעה לקונגרס של ארצות הברית, כי אם איראן תתקוף אישים או מטרות אמריקניות, ארצות הברית תגיב במהירות ובמלוא העוצמה - ייתכן כי באופן לא מידתי. הודעה חוקית שכזו איננה נדרשת, אך אני מספק אותה למרות זאת", כתב הנשיא.

הפוסט העוקצני הוא בעצם תגובה צינית ומתוחכמת של הנשיא לביקורת שהושמעה עליו כי חיסולו של סולימאני, וכן הודעותיו כי יכה באיראן אם זאת תבחר להגיב על החיסול, מפרות את החוק האמריקני בנוגע לצורך להודיע ולקבל את אישור הקונגרס במקרה של יציאה לפעולה צבאית. כך הביע טראמפ את הבוז העמוק שלו למחוקקים הדמוקרטים: במקום לקיים דיון מול בית המחוקקים - הוא שלח אותם לעקוב אחרי הטוויטר שלו, ונראה שאין הרבה שהם יכולים לעשות בנדון.

הנשיא האחרון להכריז מלחמה, פרנקלין דלנו רוזוולט // צילום: ויקיפדיה

על אף הדימוי המסודר מאוד של מערכת הממשל האמריקנית וחוקיה, התחום של הכרזת מלחמה והוצרך בקבלת אישור המחוקק לכך תמיד עמדה במחלוקת. על פי החוקה האמריקנית הקונגרס רשאי, להכריז מלחמה" אך ההליך איננו מוגדר ומעולם לא זכה לפרשנות חוקית מלאה.

עוד בנושא:

התקיפה בבגדד: מיהו האיש שחוסל עם מפקד כוח קודס, קאסם סולימאני?

לאחר חיסול סולימאני: החרמון נסגר

בגדד: ארה"ב חיסלה את מפקד כוח קודס של משמרות המהפכה, קאסם סולימאני

ראש הנחש: הנער הכפרי שהפך לפנים של האיום האיראני

למעשה, נשיאים אמריקנים השתמשו בקונגרס על מנת להכריז מלחמה רק חמש פעמים בהיסטוריה האמריקנית, האחרונה שבהן הייתה הכרזת המלחמה של נשיא ארצות הברית פרנקלין דלנו רוזוולט נגד מדינות הציר בשנת 1942.

האם הנשיא עבר על החוק?

בהיעדר הכרזת מלחמה רשמית, רוב הסכסוכים שניהלה ארצות הברית במאה השנים האחרונות אושרו על ידי הקונגרס, כמו מלחמת וויאטנאם והמלחמה בטרור, או היו חלק מהחלטת ארגון האומות המאוחדות אליהן הצטרפה ארצות הברית, כמו מלחמת קוריאה ומלחמת המפרץ.

בשנת 1973, בעקבות טראומת מלחמת וויאטנאם, אליה נכנסה ארצות הברית בשלבים ללא הכרזה רשמית, נחקק חוק המחייב את נשיא ארצות הברית לפנות לרשות המחוקקת על מנת להכריז מלחמה וכן ליידע את הקונגרס כאשר בכוונתו לעשות שימוש בכוח צבאי.

מבקריו של הנשיא טראמפ טוענים כי התנהלותו סביב חיסולו של קאסם סולימאני מהווה הפרה של החוק. ביקורת דומה נשמעה גם כלפי הנשיא קלינטון על קמפיין ההפצצות בסרביה בשנת 1993.

התגובה תזדקק לאישור? ציור קיר לזכר סולימאני בטהרן // צילום: איי.אף.פי

אך כפי שהנשיא טראמפ דאג להבהיר בציוציו השונים, חיסול סולימאני נועד למנוע פגיעה בחיילים אמריקניים ושימש גם כתגובה על ירי לעבר כוחות אמריקניים בעיראק. ואכן החוק שנחקק בשנת 1973 מבהיר כי נשיא יכול להורות על שימוש בכוח צבאי במקרה של "מתקפה על ארצות הברית, נכסיה מעבר לים או צבאה", וזאת מבלי להודיע לקונגרס או לבקש את אישורו.

הסכסוך המתוקשר עם המחוקק סביב ההתנקשות בסולימאני הוא רק חלק מהקרע בין בית הנבחרים הדמוקרטי, המתעקש על הליך ההדחה נגד הנשיא, והבית הלבן אך במקרה של פעולה נרחבת ומתוכננת נגד איראן הוא עלול להתגלות כבעייתי עבור הממשל.