"לא חייב להודיע": המאבק החוקי על מלחמתו של טראמפ באיראן

נשיא ארצות הברית שיגר אתמול ציוץ חריג למדי בנוף ההתבטאויות הווירטואליות שלו בנושא איראן. שעות ספורות לאחר שאיים לפגוע ב-52 יעדים ברחבי הרפובליקה האסלאמית, התייחס דונלד טראמפ בשפה פשוטה אך מנומקת להשלכות החוקיות של פעולותיו במזרח התיכון.

"הפוסטים שפרסמתי במדיה החברתית ישמשו הודעה לקונגרס של ארצות הברית, כי אם איראן תתקוף אישים או מטרות אמריקניות, ארצות הברית תגיב במהירות ובמלוא העוצמה, ייתכן כי באופן לא מידתי. הודעה חוקית שכזו איננה נדרשת, אך אני מספק אותה למרות זאת", כתב הנשיא.

הפוסט העוקצני הוא בעצם תגובה, מאופקת יחסית, של הנשיא לביקורת שהושמעה עליו כי חיסול ושל סולימאני, וכן הודעותיו כי יכה באיראן אם זאת תבחר להגיב על החיסול, מפרות את החוק האמריקני בנוגע לצורך להודיע ולקבל את אישור הקונגרס, הזרוע המחוקקת של הממשל, במקרה של יציאה לפעולה צבאית.

הנשיא האחרון להכריז מלחמה, פרנקלין דלנו רוזוולט // צילום: ויקיפדיה

על אף הדימוי המסודר מאוד של מערכת הממשל האמריקנית וחוקיה, התחום של הכרזת מלחמה והוצרך בקבלת אישור המחוקק לכך תמיד עמדה במחלוקת. על פי החוקה האמריקנית הקונגרס רשאי, להכריז מלחמה" אך ההליך איננו מוגדר ומעולם לא זכה לפרשנות חוקית מלאה.

למעשה, נשיאים אמריקנים השתמשו בקונגרס על מנת להכריז מלחמה רק חמש פעמים בהיסטוריה האמריקנית, האחרונה שבהן הייתה הכרזת המלחמה של נשיא ארצות הברית פרנקלין דלנו רוזוולט נגד מדינות הציר בשנת 1942.

האם הנשיא עבר על החוק?

בהיעדר הכרזת מלחמה רשמית, רוב הסכסוכים שניהלה ארצות הברית במאה השנים האחרונות אושרו על ידי הקונגרס, כמו מלחמת וויאטנאם והמלחמה בטרור, או היו חלק מהחלטת ארגון האומות המאוחדות אליהן הצטרפה ארצות הברית, כמו מלחמת קוריאה ומלחמת המפרץ.

בשנת 1973, בעקבות טראומת מלחמת וויאטנאם, אליה נכנסה ארצות הברית בשלבים ללא הכרזה רשמית, נחקק חוק המחייב את נשיא ארצות הברית לפנות לרשות המחוקקת על מנת להכריז מלחמה וכן ליידע את הקונגרס כאשר בכוונתו לעשות שימוש בכוח צבאי.

מבקריו של הנשיא טראמפ טוענים כי התנהלותו סביב חיסולו של קאסם סולימאני מהווה הפרה של החוק. ביקורת דומה נשמעה גם כלפי הנשיא קלינטון על קמפיין ההפצצות בסרביה בשנת 1993.

התגובה תזדקק לאישור? ציור קיר לזכר סולימאני בטהרן // צילום: איי.אף.פי

אך כפי שהנשיא טראמפ דאג להבהיר בציוציו השונים, חיסול סולימאני נועד למנוע פגיעה בחיילים אמריקניים ושימש גם כתגובה על ירי לעבר כוחות אמריקניים בעיראק. ואכן החוק שנחקק בשנת 1973 מבהיר כי נשיא יכול להורות על שימוש בכוח צבאי במקרה של "מתקפה על ארצות הברית, נכסיה מעבר לים או צבאה", וזאת מבלי להודיע לקונגרס או לבקש את אישורו.

הסכסוך המתוקשר עם המחוקק סביב ההתנקשות בסולימאני הוא רק חלק מהקרע בין בית הנבחרים הדמוקרטי, המתעקש על הליך ההדחה נגד הנשיא, והבית הלבן אך במקרה של פעולה נרחבת ומתוכננת נגד איראן הוא עלול להתגלות כבעייתי עבור הממשל.