בצל המהומות הקשות שחוותה העיר בעקבות הריגתו של ג'ורג' פלויד, עיריית מיניאפוליס החליטה היום בהצבעה מיוחדת, שאינה פתוחה לאפשרות וטו, על פירוק כוח המשטרה העירוני והחלפתו בכוח חלופי שאופיו וצורתו טרם הוגדרו.
על פניו, מדובר בצעד חסר תקדים בארצות הברית ובעולם שבו מפורקת יחידת משטרה מהמסד עד הטפחות, והיו לו מהר מאוד הדהודים ברחבי ארצות הברית. עיריית ניו יורק הודיעה כי תקצץ את תקציב השיטור שלה ומחוקקים דמוקרטים הודיעו כי יפעלו להעביר רפורמה משמעותית בחוקי השיטור בארצות הברית.
אך אם מסתכלים על העולם באופן רחב יותר ניתן לראות כמה וכמה דוגמאות למדינות שפירקו את כוח המשטרה הקיים מסיבות שונות והקימו משטרה חדשה, מוצלחת יותר, ופחות מושחתת ואלימה. הדוגמאות הראשונות שעולות לראש הן אוקראינה וגיאורגיה.
שתי המדינות, שתיהן חלק מברית המועצות לשעבר, ירשו את מערכת השיטור הסובייטית שהייתה שונה מאוד מזו המערבית מבחינת שקיפות, כבוד לזכויות אדם ומוכנות לעבוד עם הקהילה. בגאורגיה היה זה מיכאיל סאקשווילי שפירק את משטרת התנועה והמשטרה העירונית ויצר ארגון חדש, שקוף יותר, מצויד היטב, ששוטריו, רובם שוטרים ששירתו בכוח הקודם אך לא כולם, עברו הדרכה בנושאים של פסיכולוגיה, שיטור קהילתי וזכויות אדם.
גם באוקראינה, לאחר מהפכת 2015, במהלכה הוכו ונרצחו מאות מפגינים על ידי כוח משטרה אלים ומושחת, הבינה הממשלה הנבחרת החדשה כי יש צורך בשידוד מערכות מוחלט בקרב כוחות המשטרה, שעד אז הוכפפו ישירות למשרד הפנים. הממשלה האוקראינית החדשה הקימה את "המשטרה הלאומית", נפטרה ממדי הצבא שאפיינו את המשטרה ובסיוע של מומחים אמריקנים הכשירה את השוטרים החדשים שהשתלבו בכוח ברוח חדשה. הכוח החדש נחל הצלחה גדולה במדינה שנחשבת אחת המושחתות ומוכות הפשע באירופה.
עוד בנושא:
תיעוד קשה: שוטר חנק למוות גבר שחור
דקירה וירי: שוטרים הותקפו בניו יורק
ארה"ב בוערת: הפגנות אלימות במדינה, עוצר באזור הבית הלבן
אחרי המחאה: משטרת מיניאפוליס תפורק
סיבה נוספת להרכבה של כוח משטרה חדש, כמעט מאפס, היא למנוע מסכסוך אתני לקרוע את המדינה לגזרים. בשנת 2001 הודיעה צפון אירלנד, אוטונומיה בתוך בריטניה, על הקמת כוח משטרה חדש במקום "המשטרה המלכותית של אלסטר". הסיבה לכך היא שבמהלך שלושים השנים של ה"צרות", התקוממות האוכלוסיה הקתולית באוטונומיה, הפך כוח המשטרה הקומי ליחידה פרא-צבאית שעסקה בדיכוי ההתקוממות והורכבה כמעט ואך ורק מתושבי הפרוטסטנטים של צפון אירלנד.
_0.jpg)
הכוח החדש שבנתה הממשלה הצפון אירית, "שירות המשטרה של צפון אירלנד", זכה להצלחה אדירה בגיוס כוח אדם משתי הקהילות היריבות והפך בכך את המשטרה לגורם ממתן ומסייע ששני הצדדים קשורים בו והוא מרגיש בבית בשתי הקהילות. לכוח המשטרה החדש היה חלק משמעותי בשמירה על הישגי הסכם השלום שנחתם בשנת 1999 ועל העלמות האלימות הסקטוריאלית מרחובותיה של צפון אירלנד.
"צריך לפעול לעומק"
הדוגמאות לכוחות משטרה שהורכבו מחדש היא תופעה מוכרת בעולם ומשמשת השראה להרבה מומחים בתחום השיטור. ניצב משנה בדימוס אפרים ארליך קרמשניט מביע תמיכה עקרונית בצעד של פירוק המשטרה אך אומר שבפועל צריך לעשות מהלך מורכב יותר. "זה רעיון טוב, ברגע שמטרה יודעת שיש לה תחליף יורדת בתוכה רמת הכס"ח והכיסוי על מושחתים. בפועל אבל הרי תצטרך לגייס שוטרים חדשים וגם לא כל השוטרים הם מושחתים".
"לכן מה שצריך לעשות זה לא ממש לפטר את כולם אתה ככה מזיק לעצמך ומאבד כוח אדם ישר. אתה צריך לפעול לעומק בארגון לזהות את כל הכוחות הטובים ועל בסיסים להקים את כוח המשטרה שלך מחדש. במשטרות הרבה פעמים נוצרת מציאות של הסתרת פגמים, שחיתות וגורמים מהסוג הזה מטפסים בפירמידה זו בעיה ובדרך כלל צריך נגדה מפכ"ל חזק מאד ושר משטרה חזק מאד. אז אפשר לבער את הנגעים".
"במקרה האמריקני הואיל והעירייה החליטה ועשתה צעד כזה רדיקלי, דבר שהוא זכותה ויכול להצליח, אני הייתי אומר לעיר לא לזרוק את כולם הביתה אלא לנצל את רוב כוח האדם כדי לבנות את המשטרה מחדש בצורה טובה וחזקה יותר", מסביר קרמשניט.
"צעד פופוליסטי"
אך מומחים רבים לא מקבלים את עמדתו של קרמשניט, וטוענים כי מדובר במהלך פופוליסטי שנובע מלחץ ולא מחשיבה ברורה של מה צריך להיעשות. בין המומחים הללו נמצא דני גימשי, פרופסור וראש החטיבה לקרימינולוגיה ואכיפת החוק במסלול האקדמי המכללה למינהל, קצין משטרה בדימוס בדרגת תת-ניצב, שירת כקצין חינוך ראשי, ראש היחידה לשיטור קהילתי ומנכ"ל המועצה הציבורית למניעת פשיעה בישראל.
"לדעתי מדובר בצעד פופוליסטי שלא יעשה כלום, מה שצריך לעשות זה שינוי בתרבות של המשטרה ולא לפעול בצורת זבנג וגמרנו והסיבה היא שיש במבנה המשטרה מנגנון שללא שינוי ארגוני תמיד ייצור ראייה של השונה כמאיים. הסיבה היא שארגון משטרתי שעוסק כל הזמן באלימות ולכן צומחת תרבות שרואה בשונה בזר אם זה מלוכסן עיניים או שחור או היספני, תלוי מקום איום על השוטרים", אומר גימשי.
"השיטה לפתור זאת היא שיטור קהילתי כי אז המשטרה בונה תרבות אחרת, זו פעולה של המשטרה עם הקהילה ועם העיר כולה בשיח כיצד לפעול לפתור אלימות. בכל מקום שהוקם שיטור קהילתי ירדה מאד הגזענות ממש ירדה, השיטור הקהילתי התפתחה על רקע מהומות השחורים בשנות ה-60 והמהומות של מלחמת וייטנאם שאז נוצר נתק ושנאה כמו היום בין המשטרה לציבור ואז הוחלט לפעול יחד. אז האינטרס של כולם זה למנוע פשיעה, הקהילה עובדת עם המשטרה ואז יש מענה לנתק ולשנאה ואז יש ירידה דרסטית בגזענות", ממשיך המומחה.
"המשטרה מדשדשת בזה בארה"ב בשנים האחרונות וגם בארץ כי זה מצריך משאבים רבים אבל עשרות ספרים ומאמרים נכתבו על זה ויש לזה הצלחה. פירוק המשטרה זה לא רציני כי נפטר את כולם ואז נגייס אנשים ותחזור הגזענות כי ללא שינוי תרבותי וקשר עם הקהילה תחזור הגזענות. אני יודע שזה קשה אבל אחרת אתה יוצר חוסר אמון עם המשטרה. אגב גם בארץ עם האוכלוסייה הערבית בארץ מצריך מודל של שיטור קהילתי כל שהוא. זה הפתרון, הוא מוכר, לצערי עזבו אותו כי הוא יקר אבל אין פתרון אחר" מסביר גימשי.
"הפיתרון – תרבות חדשה"
מנכ"לית משרד המשפטים לשעבר אמי פלמור, שעמדה בראש הוועדה למאבק בגזענות בישראל מטעם משרד המשפטים סבורה כי הצעד של מועצת מיניאפוליס הוא שגוי מיסודו ולא יפתור את הבעיה. "חשוב לי מאד להגיד שלמשטרה, גם בבעלות עירונית, יש תפקיד חשוב מאד לפענוח פשעים, מקרי אונס, רציחה, אלימות, מדובר באנשים שעושים הרבה ויש להם תפקיד חשוב מאד בתפעול של חברה", אומרת פלמור.
"לכן מה יעשו עכשיו אנשי העיר מיניאפוליס? את מי הם יגייסו במקום? הרי צריך אנשים עם ניסיון, שעברו הכשרה ולכן כל הצעד הזה מוזר. אני ממש לא מבינה אותו, מאיפה יגיעו עכשיו חוקרים שיפענחו רציחות? אנשי משטרה מנוסים לטיפול באלימות? הרי זה יהיה לפטר את השוטרים ולגייס אותם שוב ואז עדיין תישאר בעיית הגזענות או היחס הלא נכון למיעוטים", מסבירה פלמור את הדילמה.
.jpg)
פלמור מסבירה כי מה שנחוץ לדעתה זה חינוך והכשרה לכוחות הקיימים: "מה שצריך לעשות זה להעביר את כל השוטרים הכשרה יסודית בנושא אני מדברת על השוטרים שפועלים כיום וגם על המגוייסים בעתיד. להעביר סדנאות לקצינים ולכל המערכת ולייסד השקפת עולם, תרבות חדשה. משטרת ישראל למשל ממש מתאמצת בנושא הזה ופועלת בו וזה גם מה שצריך לעשות בארה"ב".
ככה אתה מייצר מהלך שבסופו של דבר מתחולל שינוי אמיתי במשטרה. זה מהלך של הדרכה, של הכנה, תהליך ארוך שמייצר שינוי. ללא התהליך הזה מה שיקרה זה שבארץ קולטת הגירה ובנויה על הגירה כמו ארה"ב הגזענות תישאר. צריך כאן שינוי שורש תרבותי ולא זבנג וגמרנו. לדעתי המהלך של מועצת העיר לכן הוא מאד תמוהה. עדיף לצאת למהלך חינוכי כללי. חשוב גם לזכור שבכל קבוצה יש גם גזענות פנימית. כלומר החינוך אינו רק בין הקבוצות עצמן אלא גם בתוך כל קבוצה יש אמונות שונות דתות שונות ולכן מהלך למיגור הגזענות הוא ארוך, מקיף, מהלך מחנך ולא מה שכאן הוחלט מעכשיו לעכשיו", מסבירה פלמור.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו