אחרי בחירות האמצע: הבכירה הפרו-ישראלית התפטרה

ראש מחלקת זכויות האזרח במשרד המשפטים האמריקני, הרמיט דילון, התפטרה היום (חמישי) מתפקידה, כך דיווחה רשת פוקס ניוז מפי גורמים המעורים בפרטים.

דילון, שנכנסה לתפקיד באפריל 2025, הייתה מהדמויות הבולטות בממשל טראמפ במאבק באנטישמיות, ובמיוחד בהפעלת לחץ משפטי על אוניברסיטאות שנחשדו בהפקרת סטודנטים ואנשי סגל יהודים וישראלים.

הדיווחים על עזיבתה מגיעים יומיים לאחר בחירות האמצע, שבהן איבדו הרפובליקנים את השליטה בשני בתי הקונגרס. לפי בלומברג, דילון אמרה למקורביה עוד לפני כן כי בכוונתה לעזוב אחרי הבחירות. עוד דווח כי בעבר הביעה כוונה לשוב למשרד עורכי הדין שלה בקליפורניה. נסיבות ההחלטה טרם הובהרו בפומבי, ואין בדיווחים בסיס לקבוע כי תוצאות הבחירות הן שהובילו אליה.

מבחינת המאבק באנטישמיות, המשמעות חורגת מעוד עזיבה בממשל: הוא מאבד קול פרו-ישראלי חשוב, שתרגם את ההגנה על יהודים וישראלים לצעדי אכיפה. דילון הציבה בפני מוסדות אקדמיים דרישה ברורה: להבטיח שגם סטודנטים המזוהים עם ישראל יוכלו ללמוד, לנוע בקמפוס ולהשתתף בחיי האוניברסיטה ללא איומים, הדרה או אפליה.

בספטמבר, בנאום בפני ארגון הקהילה הישראלית-אמריקנית (IAC) בסן דייגו, הגדירה דילון את העלייה באנטישמיות ״משבר לאומי״. לדבריה, משרד המשפטים חקר יותר מ-100 מוסדות חינוך, וההסדרים עם אוניברסיטאות ובהן קולומביה, נורת׳ווסטרן, קורנל ובראון הסתכמו בכמעט חצי מיליארד דולר. היא התחייבה שהמאבק באנטישמיות יישאר אחת העדיפויות הגבוהות ביותר שלה, תוך שימוש בכלים הפדרליים העומדים לרשותה.

אחת הדוגמאות הבולטות הייתה ההסדר עם אוניברסיטת קולומביה מיולי 2025. במסגרת ההסכם עם הממשל התחייבה האוניברסיטה לשלם 200 מיליון דולר, ובנפרד עוד 21 מיליון דולר במסגרת הסדר עם הנציבות לשוויון הזדמנויות בעבודה.

ההסכמות כללו צעדי פיקוח ואכיפה, ואפשרו את השבת מרבית מענקי המחקר שהוקפאו או בוטלו. דילון סיפרה כי הייתה מעורבת ישירות בהסכמים עם קולומביה ונורת׳ווסטרן.

בפברואר השנה הגישה המחלקה בראשותה תביעה נגד אוניברסיטת קליפורניה, בטענה שאפשרה סביבת עבודה עוינת ליהודים ולישראלים בקמפוס UCLA. בתביעה תוארו איומים, הטרדות, הפרעות לשיעורים ומניעת כניסה של יהודים לחלקים מהקמפוס. דילון הבהירה אז כי משרד המשפטים יפעל להבטחת סביבת עבודה נקייה מהטרדה אנטישמית.

לצד הקו התקיף, דילון הבחינה בין ביקורת פוליטית על ישראל לבין התנהגות הפוגעת בזכויותיהם של אחרים. בריאיון ל-Jewish Insider הסבירה כי ההתערבות נדרשת כאשר מחאה חוסמת גישה לכיתות ולמעונות, משבשת את הלימודים או יוצרת תנאים שאינם מאפשרים לסטודנטים ללמוד בבטחה.

האחריות לאכיפת הכללים, הדגישה, מוטלת על האוניברסיטאות המקבלות מימון פדרלי.
המסר הזה נשמע גם בוועידת ״ישראל היום״ בניו יורק בשנה שעברה.

דילון אמרה אז כי תפקידה הוא ״להילחם באנטישמיות בכל מקום שבו היא נמצאת״, והצהירה על אפס סובלנות כלפי התופעה בבתי הספר, ברחובות ובסביבת בתי תפילה. היא גם כינתה את זוהרן ממדאני ״דמגוג אנטישמי״ והבהירה כי הרשויות הפדרליות יפעלו אם ניו יורק לא תגן על יהודים.