סביר להניח שרוב הישראלים לא שמעו עד כה את השם הרמיט דילון. אבל נדמה שעורכת הדין האמריקנית, בכירה במפלגה הרפובליקנית, יכולה לשמש סמל למהפכה שעוברת על ארה"ב, ובמיוחד על מערכות הממשל שלה, מאז כניסתו המחודשת של דונלד טראמפ אל החדר הסגלגל של הבית הלבן.
לפני כחודשיים מינה טראמפ את דילון, אמריקנית ילידת הודו, לתפקיד סגנית התובעת הכללית והטיל עליה את האחריות על המחלקה לזכויות אזרח במשרד המשפטים. הדמוקרטים ביקשו לבלום את המינוי בסנאט אך כשלו, ובכך כבר עשתה דילון היסטוריה: אישה רפובליקנית, ועוד ממוצא הודי, מעולם לא עמדה בראשות המחלקה החשובה הזאת. עוד לפני כן, לצד משרד עורכי דין משלה, היא הקימה וניהלה את המרכז לחירות אמריקנית, גוף שמוקדש להגנה על זכויותיהם של אמריקנים שנותרו "שקופים" בראי האג'נדות הליברליות. במילים אחרות, בשעה שלקבוצות מועדפות בעיני ארגוני זכויות האדם, כמו שחורים ומוסלמים, תמיד נמצא קול ומגן, אחרים – למשל, יהודים – כלל לא נתפסו כראויים להגנה למרות שהם חשופים למתקפות ולפגיעה, והמרכז של דילון שם לעצמו מטרה לתקן את העיוות הזה. עכשיו, בתפקידה החדש, מונח על כתפיה התיקון גם במישור הלאומי.
בישראל אין מקבילה למחלקה שעו"ד דילון מנהלת מראשית אפריל. במציאות האמריקנית מדובר במוקד כוח, שמשלב יוקרה הצהרתית ויכולות השפעה ממשליות של ממש, לרבות שלילת תקציבים פדרליים והעמדה לדין של מי שפוגע בזכויות האזרח האמריקני. משעה שטראמפ סימן את האנטישמיות כאיום בעדיפות עליונה, הוטל על המחלקה של דילון לרתום את כל הסמכויות לטיפול במגפה.
"גל איום של אנטישמיות שטף את ארה"ב, והוא בא לידי ביטוי לא רק בקמפוסים אלא באלימות בערים שלנו ובהתקפות על בתי תפילה, והמאבק בו מצוי במוקד העבודה שלנו", מכריזה דילון (55) בשיחה בלעדית עם "ישראל השבוע". "פתחנו בחקירות נגד כמה מוסדות להשכלה גבוהה על המחדל שלהם בהגנה על יהודים בקמפוסים. אירועים אנטישמיים שהתרחשו באוניברסיטאות הרווארד, קולומביה, ברוקלין, וירג'יניה ו־UCLA לא יישארו בלי מענה. UCLA נודעה לשמצה בגלל הופעת 'אזורים אסורים לגישה', כאשר לסטודנטים בעלי חזות יהודית לא התירו להסתובב בקמפוס.
"הרווארד כיבדה במעמד מיוחד בטקסי סיום סטודנטים אשר נקטו במעשי אלימות כלפי סטודנטים יהודים. מימון זר טיפח רגשות אנטישמיים בקמפוסים ללא הפרעה. כל זה ייחקר ויטופל במגוון אמצעים, ולא רק על ידי משרד המשפטים. נעבוד ביחד, כל המוסדות - הבית הלבן, משרד החינוך, משרד הבריאות ושירותי האנוש (שמעניק למוסדות להשכלה גבוהה מענקים של מיליארדי דולרים) ומנהל השירותים הכללים (שנועד לפקח על המענקים) - כדי לעקור מן השורש את תופעת האנטישמיות".
לא להתעלם. לאכוף
מאז כניסתה לתפקיד נפגשה דילון עם מנהיגים יהודים ורבנים והבטיחה שמעכשיו, בניגוד לעבר, תינקט גישה פרואקטיבית להתמודדות עם שנאת יהודים. תקריות השבועות האחרונים, ובמיוחד רצח שני עובדי השגרירות הישראלית בוושינגטון והשלכת בקבוקי תבערה על הפגנה למען שחרור חטופים ישראלים בבולדר, קולורדו, המחישו שאסור להמתין עוד. החידלון הגמור שאפיין את תקופת ביידן, בשילוב עם ההסתה האנטי־ישראלית הפראית בתקשורת המסורתית ובמדיה החדשה, הצמיחו פירות רעילים ומסוכנים מאין כמותם.
דילון: "חשוב שתבינו כי כל התמורות בעבודת המשרד שאתם כבר רואים ועוד תראו באים מלמעלה, מהמנהיגות של הנשיא טראמפ, מהמנהיגות של התובעת הכללית פם בונדי ומהמנהיגות שלי. זהו מאמץ כן ואמיתי להגן על זכויות שההגנה עליהן נזנחה במשך שנים. אנחנו מאמינים שבארה"ב של 2025 כל אזרח זכאי להתפלל או לשהות בקמפוס בביטחון גמור ובלי פחד, ונעמיד לדין את מי שפוגע בזכויות האלה.
"לפני שלושה שבועות המחלקה שבראשותי העמידה לדין בניו יורק בגין פשע שנאה אדם שתקף שלושה הולכי רגל אקראיים ברחובות מנהטן, רק כי היו יהודים. הממשל הקודם לא עשה דבר כדי להביאו לדין, אף ששתיים מהתקיפות קרו בתקופתו. אנחנו נטפל בנחישות בכל מעשה אנטישמי".
כיצד עובדי המחלקה שלך, כ־250 פרקליטים, תירצו את חוסר המעש שלהם בתקופת הממשל הקודם?
"הם אפילו לא טרחו להמציא תירוצים. הם התפטרו כאשר נכנסתי לתפקיד והבהרתי כי מאבק בלתי פושר באנטישמיות, יחד עם נושאים נוספים, נמצא בעדיפות עליונה. הם לא הגנו על עמדתם ולא רצו להגן עליה, כי זאת עמדה שלא ניתן להגן עליה. איך אפשר להגן על זה שסטודנטים יהודים אינם מרגישים בטוח אם הם חובשים כיפה או עונדים מגן דוד? איך אפשר להגן על זה שדרכם של פרופסורים נחסמת בקמפוס, ומי שעושה את זה לא נענש? ואיך אפשר להגן על זה שלא הוקדשה שום תשומת לב למימון הזר שמזין את האלימות הזאת בקמפוסים? לא ניתן להגן על כך".
מה בכוונתך לעשות נוכח עזיבת הפרקליטים את המחלקה?
"כרגע הממשל שלנו בוחן דרכים לצמצום עלויות, מה גם שהפרקליטים הפורשים עדיין מקבלים משכורת, אבל קיבלנו אישור לגייס פרקליטים חדשים, וכך נעשה. יש רשימה ארוכה של עורכי דין טובים שרוצים לעבוד איתנו, והם יצטרפו אל המחלקה. למעשה, יש יותר פונים ממשרות".
מה המגויסים החדשים יעשו? לדילון יש תשובה ברורה: "המחוקקים מנסחים ומעבירים חוקים שנועדו להגן על זכויות אזרח, והמחלקה שלי אמונה על אכיפתם – בראש ובראשונה על מניעת אפליה בכל התחומים, מהדין הפלילי ועד לדיור, חינוך, העסקה וזכויות הצבעה. בתחומים אחדים, כמו מניעת האפליה בדיור או שמירה על זכויות בעלי מוגבלויות, הגישה של הממשל החדש די דומה לכל ממשל אחר. בתחומים אחרים יינקטו גישות שונות לחלוטין לעומת הממשל שקדם לנו, כדי לתקן תפיסות שגויות, למשל בנושא הטרנסג'נדרים: בנות הוכרחו להתחרות מול בנים, בנים הוכנסו לחדרי הלבשה של בנות. נטפל גם באפליה שננקטה בחברה שלנו נגד מגזרים ואנשים מסוימים באצטלה של דאגה ל'גיוון, שוויון והכלה', כינוי מזויף לתפיסה חולנית שמתעדפת את הזהות של אנשים על פני הכישורים שלהם".
לקבוע תקדימים שיישארו
בדומה לדמויות מפתח אחרות בממשל טראמפ, דילון מצביעה על עובדה בלתי ניתנת לערעור: האנטישמיות בקמפוסים הפכה לנחלתו של השמאל. ויש לה אבחנות מעניינות באשר לשורשי התופעה, שמגיעים רחוק: "כבר כאשר הלכתי לקולג' מ'ליגת הקיסוס' לפני כמעט 40 שנים, היו שם סטודנטים עשירים שנטו לתמוך בתנועות מרקסיסטיות ואנטי־דמוקרטיות, למשל בתנועה הסנדיניסטית בניקרגואה. מאז הנושאים מתחלפים, אבל התמונות אותן תמונות. כל פעם יש טריגר תורן למחאות אלימות - פעם זו תנועת Occupy Wall Street ובפעם אחרת מקרים מצערים של אנשים שמתו מידי משטרה, כמו ג'ורג' פלויד. סטודנטים נוטים לאידיאליזם, וקל להפעיל עליהם השפעה ומניפולציות.
"פרופסורים צריכים להיות אחראים יותר, אבל במציאות הם עצמם דוחפים לסטודנטים אידיאולוגיה מרקסיסטית. במקרה האחרון, אחרי הפשעים הנוראיים שבוצעו נגד ישראל ב־7 באוקטובר 2023, נמצאו בקמפוסים מחנכים מרקסיסטיים ואוהדי חמאס, שככל הנראה נעזרו במימון חיצוני, ואותם סטודנטים שהפגינו בעד כל מיני ענייני שמאל אחרים פנו נגד ישראל. זה נהיה אופנתי, ואף אחד לא העניש אותם. חסימת סטודנטים יהודים ואלימות נגדם הפכו לצורה מקובלת ומתקבלת של גזענות ושל אפליה, לפחות תחת הממשל הקודם. אנחנו משנים זאת. זה לא מקובל על הממשל הנוכחי, לא מקובל על הנשיא, לא מקובל על התובעת הכללית של ארה"ב פם בונדי ולא מקובל על כל מי שיעבוד במחלקה לזכויות אזרח במשרד המשפטים".
אפשר להחליף את הפרקליטים במשרד המשפטים, אבל איך אפשר לנקות את הקמפוסים מאידיאולוגיה רעילה של אנטי־אמריקניזם ואנטישמיות, אחרי שזו השתרשה שם במשך 40 שנים?
"זאת שאלה נהדרת, ועם זאת קל להשיב עליה: לחסום את הכסף, זה מה שהממשל הזה עושה. כל המשרדים שמניתי עובדים על חסימת הכספים למוסדות כמו הרווארד ואחרים. זה לא יהיה קל, הם מנסים להגיש תביעות נגדנו, אבל זה לא יעזור להם. אנחנו לא מתכוונים יותר לתת כסף, מיליארדי דולרים של משלם הכספים האמריקני, למרקסיזם. כאשר מוסד להשכלה גבוהה מקבל מימון פדרלי, מתלווים לו תנאים. התנאי הראשון – חייבים למלא אחר כל החוקים האמריקניים אשר אוסרים על אפליה, לרבות אפליה על רקע של דת, או אפליה בשל מוצא ישראלי, או אפליה בשל גזע לבן או אסייתי. אסור לעשות זאת באמריקה. אנחנו חותכים את הכסף למוסדות השכלה שמפירים ברגל גסה את חוקי זכויות האזרח של ארה"ב. זאת הפעם הראשונה במהלך החיים שלי שהממשל אוכף את החוקים האלה".
לפי דברייך, כל נושא זכויות האזרח נחטף על ידי הקיצונים מהשמאל שדווקא פגעו בזכויות האלה, ויתר החברה שתקה במשך עשורים.
"נכון, והאחריות על המחדל הזה רובצת, בין היתר, על חלקים מהמחנה שלי, המחנה השמרני, שאפשרו זאת, אולי בשל היעדר שאפתנות ולהט. מצד שני, הרבה מהמשפטנים השמרנים, בוגרי אוניברסיטאות עילית, כפי שאני הייתי לפני 35 שנים, התרגלו למחשבה שהקריירה הטובה, הבטוחה והיוקרתית ביותר אמורה לכוון אותם אל משרדי עורכי הדין הגדולים והעשירים. אמנם הרעיונות המרקסיסטיים חדרו גם לשם, ובלא מעט מקרים דווקא עשירים מופלגים שילמו מס שפתיים, וגם רשמו צ'קים שמנים ביותר לכל מיני גופים שמאלניים - זאת תופעה של מצליחנים שהרגישו אשמה על היותם מצליחנים. ובכל זאת, להילחם ולהתדיין על החירות, על זכויות הפרט, על האמונה והדת נראה בעיניהם כנתיב פחות בטוח ופחות מכניס.
"לפני כ־18 שנים פתחתי משרד עורכי דין בדיוק כדי לעשות זאת. לאט־לאט נתגלו יותר ויותר משפטנים אידיאליסטים מהצד השמרני, שהיו מוכנים ללכת בדרך דומה. אנחנו עדיין צריכים לגשר על הפער, אולם יש כבר קאדר גדול של עורכי דין שמרנים צעירים אשר רואים באכיפת זכויות אזרח לכולם, ולא רק למעטים, דרך נאותה לבניית קריירה. במהלך הקדנציה הראשונה של דונלד טראמפ כנשיא הושם רק דגש מועט על העניין הזה, וכל המאמץ אז הסתכם בניסיון להאט ולבלום לזמן־מה את ההיסחפות שמאלה שקרתה עם הזמן. כעת, בממשל הנוכחי, יש גישה שונה באופן דרמטי. הנשיא ביקש ממני לקחת את תפקיד מנהלת המחלקה לזכויות האזרח במשרד המשפטים, משום שידע כי אני כמשפטנית ומגינת חירויות האזרח מובילה קו תקיף ובלתי מתפשר, ויש לי הכבוד לעבוד עם סגנים שחולקים אותן דעות. זה מלהיב: אנחנו יכולים לעשות שימוש במשאבי הממשלה כדי לאכוף חירות ולהגן על כל האמריקנים, לא רק על חלק מהם. זהו התפקיד שלנו".
אם תוכלו לנצל את ארבע השנים בשלטון כדי לתקן, האם תחת הממשל הבא יוכלו הקלקולים לחזור?
"אין כמובן דרך לשמר את השינויים הפרסונליים. אני ואנשים שהצטרפו אלי לא נעבוד במשרד המשפטים לנצח, בוודאי לא תחת ממשל דמוקרטי. עם זאת, כאשר הולכים לבית המשפט ומשיגים פסק דין תקדימי, הוא נשאר גם אחרינו. למשל, אחד הדברים הפשוטים שאני עושה כעת בתפקידי זה לשלוח למוסדות עילית להשכלה גבוהה, לבתי ספר למשפטים ולרפואה, מכתבים שכוללים שאלה אחת: האם אתם עומדים בדרישות פסק הדין של בית המשפט העליון מהשנה שעברה, שבו סטודנטים ממוצא אסייתי תבעו את הרווארד ואת אוניברסיטת צפון קרוליינה בגין אפליה. ביהמ"ש העליון של ארה"ב קבע שאפליה מתקנת על רקע גזעי היא בלתי חוקית, והתקדים הזה לא משתנה עם שינוי של ממשל. משפטנים בתוך הממשל ומחוץ לו יכולים לעשות שימוש בפסק דין כזה כדי לקדם השקפה ששוללת אפליה. ברור שהממשל הנוכחי מחויב לעשות זאת, וננסה להשיג כמה שיותר תוצאות בזמן הכהונה שלנו. אך השיטה המשפטית שלנו מאפשרת גם למשפטן פרטי אמיץ ובעל ערכים לנקוט פעולה שתחייב את השמירה על חירויות אזרח. זה מה שאני עשיתי כעורכת דין לאורך שנים – ייצגתי בבתי משפט תובעים פרטיים".
קואליציית ארגונים, שמתכנה "ועידת המנהיגות לזכויות אדם ואזרח", פחדה מאוד מהמינוי שלך וניסתה לסכל אותו.
"הם אכן פחדו וניסו להשמיץ אותי, אבל הרקורד שלי מדבר בעד עצמו. אני חשה שזה כבוד עצום להתמנות לתפקיד האחראית על המחלקה לזכויות אזרח במשרד המשפטים. בשבילי, כמהגרת לארה"ב, זאת גם דרך להחזיר טובה תחת טובה. ההורים שלי, האלוהים והמדינה הזאת נתנו לי את כל מה שיש לי, וזאת ההזדמנות שלי לתת בחזרה למדינה שלי".
