"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

החומר שמיוצר אצלכם במעי - ומעלה את הסיכון לאלצהיימר

מולקולה המיוצרת על ידי חיידקים במערכת העיכול עשויה להגיע למוח ולהאיץ תהליכים הקשורים לאלצהיימר • החוקרים זיהו גם וריאציה גנטית הקשורה לרמות הגבוהות שלה • היעד הבא: טיפול מניעתי חדש

| עודכן:
0השמעה
אלצהיימר (אילוסטרציה) ,  PeopleImages.com - Yuri A, שאטרסטוק
אלצהיימר (אילוסטרציה) | צילום: PeopleImages.com - Yuri A, שאטרסטוק

מחקר חדש מצביע: מולקולה המיוצרת על ידי חיידקים במערכת העיכול עלולה להגביר את הסיכון למחלת האלצהיימר ולהאיץ את הירידה הקוגניטיבית באנשים הסובלים מדמנציה. הגילוי עשוי לכוון מדענים לאסטרטגיית טיפול אפשרית המיועדת להפחתת הסיכון למחלה.

המחקר הוא המשך לעבודה שהחלה לפני כעשור באוניברסיטת ויסקונסין-מדיסון. אז גילה צוות חוקרים בראשות הפרופסורים ברברה בנדלין ופדריקו ריי כי הרכב המיקרואורגניזמים במעי שונה בין חולי אלצהיימר לבין אנשים בריאים. ״מאז ניסינו להבין כיצד ההבדל הזה במעיים עשוי להוביל לשינויים במוח״, הסבירה בנדלין, פרופסור לרפואה באוניברסיטה.

מהמעיים למוח

במחקר הנוכחי, שפורסם בכתב העת Nature Communications, התמקדו החוקרים ב-ImP, או אימידאזול פרופיונאט, מולקולה שמיוצרת על ידי חיידקים מסוימים במעי. רמת הייצור שלה משתנה מאוד בין אדם לאדם: אצל חלק מהאנשים היא נמצאת בכמויות גבוהות יחסית, ואילו אצל אחרים כמעט שאינה מיוצרת.

מערכת העיכול (אילוסטרציה) | צילום: Getty Images/iStockphoto

״חיידקים שמייצרים ImP קיימים אצל חלק גדול מהאנשים, אבל הם בדרך כלל לא שכיחים מאוד״, אמר ריי, פרופסור לבקטריולוגיה. לדבריו, ״אחד הדברים שלמדנו לאורך השנים הוא שמיקרוב לא חייב להיות נפוץ כדי להשפיע על הגוף״.

לאחר שהיא מיוצרת במעי, ImP יכולה לחדור למחזור הדם ולהגיע לאזורים נוספים בגוף. מחקרים קודמים כבר קשרו אותה לסוכרת מסוג 2 ולמחלת עורקים כלילית, אך המחקר החדש מצביע על כך שהשפעתה האפשרית אינה נעצרת שם.

בניסוי שנערך בעכברים מצאו החוקרים כי כאשר ImP הגיעה למוח, גברה הצטברותם של חלבוני עמילואיד בטא וטאו פגומים - שני סממנים מרכזיים של מחלת האלצהיימר. ריי הסביר כי הצטברות החלבונים עלולה להוביל בסופו של דבר לפגיעה ולמוות של תאי עצב, תהליך שמאפיין את המחלה בבני אדם.

ירידה קוגניטיבית מואצת

בהמשך, החוקרים בחנו דגימות דם מכ-1,200 משתתפים שנרשמו למאגר הנתונים למניעת אלצהיימר בוויסקונסין. הם גילו כי משתתפים עם ריכוזים גבוהים יותר של ImP בדמם היו בעלי סבירות גבוהה בהרבה להראות סמנים ביולוגיים הקשורים לחלבונים פגומים ולתפקוד נוירונים לקוי.

מכיוון שהמתנדבים השלימו גם בדיקות קוגניטיביות לאורך זמן, החוקרים יכלו להשוות את רמות המולקולה לשינויים בחשיבה ובזיכרון. "בגלל שיש לנו את התוצאות של המבחנים הקוגניטיביים שהמתנדבים האלה עברו לאורך זמן, אנחנו יכולים לראות שהאנשים עם רמות ה-ImP הגבוהות ביותר חוו גם ירידה קוגניטיבית מהירה הרבה יותר", מציין ריי.

"סיכון מוגבר לאלצהיימר". מחקר חדש (אילוסטרציה) | צילום: GettyImages

בנוסף, הצוות גילה וריאציה גנטית הקשורה לרמות גבוהות משמעותית של ImP בזרם הדם, אשר נמצאה אצל כ-43% מהמשתתפים במחקר. החוקרים חושדים כי ההבדל הגנטי עשוי להשפיע על היעילות שבה הכליות מסלקות את המולקולה מהדם. "הווריאציה הגנטית הזו נקשרה בעבר לסיכון מוגבר לאלצהיימר במחקרים גנטיים גדולים, ועכשיו אנחנו עשויים להבין מדוע היא קשורה", קובע ריי.

יעד חדש למניעת המחלה

אחת האפשרויות החשובות ביותר שעולות מהממצאים היא שה-ImP עצמה עשויה להפוך ליעד למניעה או האטה של המחלה. עם זאת, הפחתת המולקולה באמצעות תזונה בלבד עשויה להיות מאתגרת, שכן חיידקי המעי מייצרים את התרכובת בזמן הפקת אנרגיה מהיסטידין - חומצת אמינו חיונית המצויה במזונות רבים העשירים בחלבון.

"שיפור כללי של התזונה שלך כנראה יעזור", אומרת בנדלין, אך מסתייגת: "זה לא קל כמו להגיד, 'תפסיקו לאכול ביצים' או 'אל תאכלו כל כך הרבה בשר אדום'. כי אתם צריכים היסטידין, וזה נמצא בכל מקום". במקום לנסות להעלים את חומצת האמינו מהתזונה, החוקרים סבורים שהתגלית תוביל בסופו של דבר לטיפולים שיפחיתו ספציפית את רמות המולקולה בזרם הדם.

זיהוי המולקולה הספציפית והווריאציה הגנטית מעניק למדענים, ובהם שותפים מאוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס (UCLA) ואוניברסיטת גטבורג, יעד מדויק יותר לחקירה. "זה יכול להיות ממש כמו כולסטרול, כשאנשים עם כולסטרול גבוה לוקחים תרופה, סטטין, שמפחיתה את הסיכון שלהם למחלות לב", מסכמת בנדלין. לדבריה, "אם נצליח למצוא מעכב שיוכל לעזור להוריד את רמות ה-ImP בדם, זה יוכל בתקווה להפחית את הסיכון לאלצהיימר ואת קצב הירידה הקוגניטיבית עבור מספר משמעותי של אנשים".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר