לינדזי גראהם, הסנאטור הוותיק מדרום קרוליינה ואחד מידידיה הגדולים של ישראל בוושינגטון, הלך לעולמו במוצאי שבת, ימים ספורים לאחר יום הולדתו ה-71. לשכתו מסרה כי מת בעקבות "מחלה קצרה ופתאומית", אך לא פרסמה פרטים נוספים.
הקריירה הפוליטית של הסנאטור לינדזי גרהאם לאורך השנים // רויטרס
"הסנאטור לינדזי גראהם, אחד האנשים והסנאטורים הגדולים ביותר שהכרתי, מת", ספד לו הנשיא דונלד טראמפ. "הוא תמיד עבד והיה פטריוט אמריקני אמיתי". ראש הממשלה בנימין נתניהו אמר כי "ישראל איבדה את אחד מידידיה הגדולים ביותר", והוסיף: "אמריקה איבדה פטריוט גדול, ואני איבדתי חבר אהוב”.
גראהם נולד ב-9 ביולי 1955 בעיירה סנטרל שבדרום קרוליינה. הוריו ניהלו עסק משפחתי ששילב מסעדה, בר, אולם ביליארד וחנות משקאות. המשפחה התגוררה בתחילה בחדר צפוף מאחורי העסק ובהמשך בבית נייד. גראהם עבד באולם הביליארד ותיאר זאת לימים כ"דרך נהדרת לגדול בה".
הוא היה הראשון במשפחתו שפנה ללימודים גבוהים, אך במהלך לימודיו באוניברסיטת דרום קרוליינה הוכו חייו בטרגדיה. אמו מתה מלימפומה בגיל 52, וכעבור 15 חודשים מת אביו מהתקף לב. גראהם היה בן 22 ואחותו היחידה דרלין בת 13.
"אני זוכרת שעמדתי בסלון ופחדתי עד מוות", סיפרה דרלין. "לינדזי כרך את זרועותיו סביבי והבטיח שתמיד יהיה שם בשבילי ותמיד ידאג לי". הוא נעשה לאפוטרופוס שלה ואף אימץ אותה מבחינה משפטית כדי שתוכל לקבל את ההטבות שהגיעו למשפחתו כאיש צבא. "הוא אח, אבא ואמא באדם אחד", אמרה לימים.
לאחר לימודי המשפטים הצטרף גראהם לחיל האוויר ושירת כפרקליט צבאי, בין היתר בגרמניה. גם לאחר כניסתו לפוליטיקה המשיך לשרת במילואים ויצא לתקופות שירות קצרות בעיראק ובאפגניסטן. ב-2015 פרש בדרגת קולונל, בתום 33 שנות שירות.
ב-1994 נבחר לבית הנבחרים בוושינגטון והפך לרפובליקני הראשון מאז 1877 שייצג את המחוז השלישי של דרום קרוליינה. הוא פרץ לתודעה הארצית במהלך הליך ההדחה של הנשיא ביל קלינטון. "האם זה ווטרגייט או פייטון פלייס?", שאל באחד הדיונים, בניסיון להבחין בין פשע חוקתי חמור לבין שערורייה אישית.
ב-2002 נבחר לסנאט והציג את עצמו כ"רפובליקני בסגנון רייגן" - ניצי בענייני ביטחון, אך נכון לעבוד עם דמוקרטים. שותפו הקרוב ביותר היה ג'ון מקיין. יחד עם ג'ו ליברמן נודעו השלושה כ"שלושת האמיגוס", ונסעו ברחבי העולם לקידום מדיניות חוץ אמריקנית תקיפה.
גראהם התמודד לנשיאות ב-2015 והסביר: "אני מתמודד משום שאני חושב שהעולם מתפרק". הקמפיין לא התרומם והוא פרש בדצמבר. כשנשאל אם יעדיף את טראמפ או את טד קרוז, השיב: "זה כמו לשאול אותי מה אני מעדיף - שיירו בי או שירעילו אותי. מה זה משנה?".
העימות עם טראמפ הפך לאישי לאחר שהנשיא הטיל ספק בגבורתו של מקיין בשבי. גראהם כינה את טראמפ "בלתי כשיר לתפקיד" והכריז: "רוצים להפוך את אמריקה לגדולה שוב? תגידו לדונלד טראמפ ללכת לעזאזל". טראמפ השיב בכך שהקריא בעצרת את מספר הטלפון הפרטי שלו. גראהם הפיק בתגובה סרטון שבו השמיד טלפון באמצעות מחבט גולף, בלנדר ואש. "אם כל השאר נכשל, תמיד אפשר לתת את המספר לדונלד", התבדח.
אולם כבר ב-2017, לאחר פגישה בבית הלבן וכמה משחקי גולף, חל מפנה ביחסיהם. גראהם נעשה אחד מבעלי בריתו הקרובים של טראמפ, הגן עליו במהלך שני משפטי ההדחה וסייע לו בנושאי משפט ומדיניות חוץ. כשנשאל על השינוי, השיב בכנות: "זהו ניסיון להיות רלוונטי. יש לי הזדמנות לעבוד עם הנשיא ולהשיג תוצאות שיכולות להיות טובות מאוד למדינה ולעולם".
למרות הקרבה לטראמפ, גראהם מעולם לא זכה לאמון מלא מצד הבייס הפופוליסטי. בעצרת בדרום קרוליינה ב-2023 התקבל בקריאות בוז וטראמפ נאלץ להגן עליו, ובפריימריז הרפובליקנים בחודש שעבר התמודד עם התנגדות בשל תמיכתו באוקראינה ובמלחמה באיראן. עם זאת, בסיוע תמיכת טראמפ, ניצח חמישה יריבים עם 56.8 אחוזים מהקולות.
בנושא אחד כמעט שלא חל שינוי לאורך הקריירה שלו: ישראל. כיו"ר ועדת המשנה להקצבות לפעולות חוץ היה גראהם שותף מרכזי בהבטחת הסיוע הביטחוני. "אין לנו ידידה טובה יותר מישראל", אמר. "היא נמצאת בשכונה הקשה ביותר בעולם".
לאחר שממשל אובמה השני בימיו האחרונים נמנע בהצבעה על החלטת מועצת הביטחון נגד ההתנחלויות, כינה גראהם את המהלך "שערורייה שיש לטפל בה בתקיפות ובעוצמה". ב-2017 היה מיוזמי החלטה שקראה להעביר את שגרירות ארה"ב לירושלים, כפי שהוכרז על ידי טראמפ בסוף אותה שנה. "ירושלים היא ללא עוררין בירת ישראל", הצהיר גראהם.
ב-2019 סייר ברמת הגולן עם נתניהו ופעל לקידום הכרה אמריקנית בריבונות ישראל באזור. לאחר החלטת טראמפ אמר: "ההחלטה להכיר בגולן כחלק מישראל חכמה מבחינה אסטרטגית ופשוט אדירה". לדבריו, החזרת השטח לסוריה "תעניק פרס לתוקפנות ותעמיד את המדינה היהודית בסכנה תמידית".
לאחר טבח 7 באוקטובר ביקר גראהם בישראל שוב ושוב. "אני עומד לצד ישראל ללא התנצלות", הכריז. כאשר ממשל ביידן עיכב משלוח פצצות, דרש: "תנו לישראל את הפצצות שהיא זקוקה להן כדי לסיים את המלחמה. היא לא יכולה להרשות לעצמה להפסיד".
גראהם גם הוביל את המאבק נגד בית הדין הפלילי הבינלאומי (ICC) בעקבות צווי המעצר נגד נתניהו ויואב גלנט. "אם הם יעשו זאת לישראל, אנחנו הבאים בתור", הזהיר. במקביל ניסה לקדם נורמליזציה בין ישראל לסעודיה, התפתחות שלדבריו הייתה יכולה "לשנות את פני המזרח התיכון".
המאבק באיראן חיבר בין תמיכתו בישראל לתפיסת עולמו. גראהם התנגד להסכם הגרעין וקרא במשך שנים לפגוע בתשתיות הגרעין והנפט של המשטר. "אם לאיש הדת הקיצוני באיראן יהיה נשק גרעיני, הוא ישתמש בו כפי שהיטלר היה משתמש בו", אמר השנה. "הוא יהרוג את כל היהודים, ואנחנו הבאים בתור".
לדברי רה"מ נתניהו, לאחר שהודיע לגראהם כי בכוונתו לצמצם את הסיוע האמריקני לישראל בתוך עשור, הסנטור "יצא מכליו" והשיב: "אין סיכוי, אתה לא יכול לעשות את זה". נתניהו הוסיף: "הוא היה כל כך מודאג מביטחוננו, שלדעתו היה גם הביטחון שלכם, עד שהוא למעשה נלחם בראש ממשלת ישראל כדי לשמר את הסיוע האמריקני - או אפילו להגדיל אותו. זה אומר לכם איזה אדם היה החבר יוצא הדופן הזה".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו