יממה לפני השיא הרשמי של חגיגות 250 שנות עצמאות לארצות הברית ב־4 ביולי, וושינגטון כבר נראית כמו תפאורה לאירוע היסטורי: גלגל ענק במתחם הנשיונל מול, המרחב הטקסי המרכזי של וושינגטון, ביתנים של מדינות וטריטוריות, תזמורות צבאיות, דגלים, מזכרות, מאבטחים, מגנומטרים ואלפי אנשי משמר לאומי. אלא שמאחורי חגיגות Freedom 250, שנועדו לציין רבע מילניום להכרזת העצמאות של המעצמה האמריקנית, עומדת שאלה רחבה יותר: האם אמריקה של 2026 מסוגלת עוד לחגוג יחד אירוע לאומי, או שמא גם יום ההולדת שלה הפך לעוד זירה במלחמה על זהותה הפוליטית?
רויטרס
אחד המוקדים המרכזיים הוא ה-Great American State Fair, יריד לאומי ענק שנפתח ב־25 ביוני ויימשך עד 10 ביולי, עם פעילות מוגברת ב־4 ביולי, יום העצמאות האמריקני. המארגנים מציגים אותו כאירוע משפחתי, פטריוטי ורחב היקף, "יריד עולמי" אמריקני בלב הבירה, שבו כל 56 המדינות והטריטוריות אמורות להציג את תרבותן, מורשתן ותרומתן לסיפור הלאומי.
השיא צפוי להגיע ביום שבת באירוע "הצדעה לאמריקה" במתחם אנדרטת וושינגטון והנשיונל מול, שיכלול נאומים, מופעים, מטסים צבאיים ומופע זיקוקים חריג בגודלו וצפוי להימשך כ־40 דקות.
לפי המארגנים, יכלול 850 אלף פגזי זיקוקים מ־10 מוקדים. במקביל, בניו יורק ייערכו משט חגיגי בנמל ומופע הזיקוקים המסורתי של Macy’s. אך עוד לפני הזיקוקים בוושינגטון, טראמפ צפוי להשתתף מחר (שישי) באירוע "ראשמור 250" בהר ראשמור שבדרום דקוטה, מול דמויותיהם החצובות בסלע של ארבעה מנשיאי ארה"ב.
האירוע, שיכלול מחוות צבאיות, פעילות משפחתית ומופע זיקוקים, הוא צפוי לשאת נאום מרכזי לציון 250 שנות עצמאות לארה"ב. בכך החגיגות נעות בין הבירה הפדרלית, סמלי האבות המייסדים והנשיאים ההיסטוריים, לבין טראמפ עצמו, שמבקש לעצב את שנת ה־250 בתור רגע של התחדשות לאומית תחת הנהגתו, באופן שכבר זכה לביקורת משמעותית.
המתח הזה הורגש כבר בפתיחה - הנשיא דונלד טראמפ הגיע ליריד הלאומי שבוע שעבר והכריז כי "אמריקה חזרה", והציג את החגיגות כחלק מ"חזרת העוצמה האמריקנית". תומכיו רואים בכך מסר טבעי של נשיא המבקש להקרין ביטחון וגאווה לאומית, בעוד מבקריו טוענים שהאירועים הרשמיים קיבלו גוון אישי ופוליטי מדי.
ההיסטוריון הנשיאותי מארק אפדגרוב אמר לסוכנות הידיעות AP כי "טראמפ מציב את עצמו במרכז הסיפור", והוסיף כי הנשיא אינו רואה בעצמו "נאמן של הנשיאות", אלא "התגלמות שלה". כמה אמנים נסוגו מהשתתפות בשל חשש שהאירוע ייתפס כמזוהה מדי עם טראמפ, ושבע מדינות בהובלה דמוקרטית בחרו שלא לקחת חלק ביריד.
בינתיים, הרשויות מתייחסות לחגיגות בוושינגטון כאל אתגר ביטחוני חריג: האירועים המרכזיים סווגו כאירועי ביטחון לאומי מיוחדים, ובשטח נפרסו צלפים, מגנומטרים, כלי רכב ממוגנים וכ־5,000 אנשי משמר לאומי. גורמי אכיפת החוק מדגישים כי אין כרגע איום ממשי ספציפי, אך מציינים כי האקלים הציבורי הרגיש והעלייה באיומים פוליטיים, כולל אלו שכוונו ישירות נגד הנשיא בחודשים האחרונים, כגורמים שמחייבים היערכות יוצאת דופן.
גם מחוץ לבירה האמריקנית משתקף מצב הרוח הלאומי. במחוז באקס בפנסילבניה, אזור מתנדנד שמסמל במידה רבה את הפוליטיקה האמריקנית, נמצא לפי דיווח של סוכנות הידיעות "רויטרס" מדינה חצויה בין מי שמתכננים לחגוג בגאווה את יום העצמאות, לבין מי שאומרים שלא יחגגו השנה כלל. פרופ' בוורלי גייג' מאוניברסיטת ייל אמרה כי "עצם רעיון החגיגה הפך לפוליטי ומפלגתי".
תביתה דל'אנג'לו, חברת מועצת חינוך דמוקרטית לשעבר, הסבירה: "אני אוהבת את המדינה שלי. אני אמריקנית גאה. אבל הגרסה הזאת של החגיגה לא מרגישה כאילו היא עוסקת באמריקה, אלא בחגיגה של טראמפ". מנגד, תומך טראמפ מקומי, ג'ים וורת'ינגטון, אמר כי "זו חגיגה של 250 שנות היסטוריה, הניסוי הגדול ביותר בתולדות העולם". בסקר רויטרס/איפסוס שצוטט בכתבה, אחד מכל חמישה אמריקנים אינו מתכוון לחגוג את יום העצמאות השנה, ושניים מכל חמישה מטילים ספק בכך שהמדינה תשרוד עוד 250 שנה.
לצד היריד והאבטחה, כמה מחלוקות סמליות צפויות להמשיך ללוות את החגיגות, אחת מהן היא "דרכון פטריוטי" במהדורה מוגבלת, שיוצע החל מ־6 ביולי בסוכנות הדרכונים בוושינגטון וכולל את דיוקנו של טראמפ לצד סמלי שנת ה־250. אותו דיוקן אמור להופיע גם על מטבע הנצחה מזהב מלא לציון 250 שנה לעצמאות, לצד המילים "FIGHT FIGHT FIGHT", הסיסמה שהפכה מזוהה עם טראמפ לאחר ניסיון ההתנקשות בו בעצרת בפנסילבניה.
בעוד הבית הלבן מציג זאת כמזכרת חגיגית, סנאטורים דמוקרטים דרשו לעצור את ההפקה וטענו כי מטבע עם דיוקן הנשיא הוא מהלך "ההולם יותר מונרכיה מאשר דמוקרטיה".
במקביל, טראמפ ממשיך לקדם גם מהלך סמלי הרבה יותר: עיצוב מחדש של וושינגטון לקראת שנת ה־250. בריכת ההשתקפות שליד אנדרטת לינקולן, שנצבעה בכחול לקראת החגיגות, הפכה בימים האחרונים למוקד מבוכה לאחר שנראו בה אצות וקילופי צבע. טראמפ טען כי מדובר בהשחתה מכוונת, אך הפרשה השתלבה בדיון רחב יותר על שורת פרויקטים שהוא מקדם בבירה: מאולם נשפים חדש בבית הלבן, דרך קשת ניצחון מתוכננת ועד שיפוץ מגרש גולף ציבורי.
ביידן תקף את "פרויקטי היוהרה" של טראמפ בוושינגטון, "מאולם הנשפים בבית הלבן, דרך הצבת שמו על מרכז קנדי ועד קשת לכבוד עצמו", וטען כי פרשת בריכת ההשתקפות "משקפת משהו גרוע עוד יותר מנרקיסיזם וחוסר יכולת: שחיתות חצופה ובוטה בהיקף שלא נראה כמותו בממשל אמריקני".
כך, החגיגה הגדולה של אמריקה אינה רק מופע זיקוקים. היא הופכת למבחן חי של האומה: על הביטחון, על האמון הציבורי, על גבולות הכוח הנשיאותי, ובעיקר על היכולת של מדינה מפולגת מאוד לספר לעצמה סיפור משותף ביום הולדתה ה־250, כשהשאלה היא לא רק איך חוגגים את אמריקה - אלא איזו אמריקה חוגגים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו