הראסטות נגזזו בכוח, התביעה נדחתה: פסק הדין שמעורר סערה בארה"ב

בית המשפט העליון בארה"ב דחה השבוע את עתירתו של דיימון לנדור, מאמין ראסטפארי אדוק שסוהרים בלואיזיאנה גילחו בכוח את שיערו שבועות ספורים לפני שחרורו מהכלא, וקבע ברוב של 6 מול 3 כי לא יוכל לתבוע פיצויים מהסוהרים שלטענתו פגעו בחופש הדת שלו. לנדור, שגידל את שיערו במשך כמעט 20 שנה כחלק מנדר דתי, גולח בעודו אזוק לכיסא.

הפרשה החלה ב-2020, כאשר לנדור ריצה עונש מאסר של חמישה חודשים בגין החזקת סמים. בשני בתי כלא קודמים התירו לו לשמור על שיערו, אך כשהועבר למרכז הכליאה ריימונד לאבורדה, שבועות ספורים לפני שחרורו, השתנתה התמונה. הוא הגיע מצויד בעותק של פסיקה משנת 2017 שקבעה כי גילוח שיערו של אסיר ראסטפארי מפר את החוק, אך הסוהרים השליכו את חוות הדעת לפח, אזקו אותו לכיסא וגילחו את ראשו.

בלב הפרשה עמדה השאלה אם החוק הפדרלי המגן על זכויותיהם הדתיות של אסירים (RLUIPA) מתיר לתבוע באופן אישי גם את הסוהרים שהפרו אותו בגין פיצויים כספיים, ולא רק את בית הכלא. לואיזיאנה טענה שלא, שכן החוק מחייב את בית הכלא כמוסד בלבד כתנאי לקבלת מימון פדרלי, ואילו הסוהרים עצמם מעולם לא התחייבו אישית לעמוד בו, ולכן לא ניתן לתבוע אותם. עמדה זו התקבלה בכל הערכאות, שדחו את תביעתו של לנדור, ולא נותרה לו ברירה אלא לעתור לבית המשפט העליון.

את דעת הרוב כתב השופט השמרני ניל גורסוץ', שהסביר כי בית המשפט נוהג בזהירות בכל הנוגע לאפשרות לתבוע פיצויים מסוהרים ואנשי צוות בגין פגיעה בזכויות, ללא סמכות מפורשת מהקונגרס. גורסוץ' דחה את הטענה שלפיה עצם קבלת מימון פדרלי לבית הכלא מאפשרת להטיל אחריות אישית על עובדיו, וכינה זאת "בדיה" שאינה עולה בקנה אחד עם המציאות המשפטית. לדבריו, לפי היגיון זה די ב"פרוטה אחת" של כסף פדרלי שמגיעה לאדם כדי שהקונגרס יוכל להסדיר את התנהגותו.

מנגד, השופטת הליברלית קטנג'י בראון ג'קסון, שכתבה את דעת המיעוט בשם שלושת השופטים הליברלים, תקפה את ההחלטה בחריפות וטענה כי היא מרוקנת מתוכן את החוק הפדרלי שנועד להגן על חופש הדת של אסירים. לדבריה, ללא האפשרות לתבוע פיצויים, יישארו אסירים שזכותם לחופש דת נרמסה - גם במקרים חמורים במיוחד - ללא סעד משפטי ממשי.

ההכרעה נוגדת את המגמה של בית המשפט הנוכחי לגלות הבנה רבה לטענות דתיות. בשנים האחרונות הוא צידד במאמן פוטבול שהתפלל על המגרש, בהורים שביקשו שילדיהם לא ייחשפו לתכנים על קהילת הלהט"ב בבית הספר, ובסוכנות אומנה קתולית שסירבה לעבוד עם זוגות חד-מיניים.

רייצ'ל לייזר, נשיאת הארגון "אמריקנים מאוחדים למען הפרדת דת ומדינה", תקפה את ההכרעה וכינתה אותה "צביעות". לטענתה, בית המשפט עושה כל שביכולתו כדי להגן על נוצרים, אך מאפשר לממשלה לרמוס את חופש הדת של מי שאינם נוצרים.

התובעת הכללית של לואיזיאנה ציינה כי המדינה עדכנה את נהלי התספורת בבתי הכלא שלה, כך ש"לא יוכל להתרחש דבר הדומה לחוויה שתיאר העותר". עם זאת, הוסיפה כי היא מברכת על ההכרעה: "אנו מגנים את ההתנהלות המתוארת במקרה הזה ונקטנו צעדים כדי למנוע את הישנותה, אך אנו אסירי תודה על כך שבית המשפט הסכים עם עמדת המדינה".