בכיר בבית הלבן אמר הערב (שישי) ל"היום" כי ארצות הברית ואיראן נמצאות במרחק של ימים מהגעה להסכם, וכי ההערכה בוושינגטון היא שקיים סיכוי של 80%-85% לחתימה על מזכר הבנות (MOU) בין הצדדים.
לדבריו, מטרות הליבה של ההסכם תואמות את היעדים שהציב הנשיא דונלד טראמפ: פתיחת מצרי הורמוז והסרת האיום על השיט באזור, השמדת מלאי האורניום המועשר של איראן, פירוק מרכיבים מרכזיים בתוכנית הגרעין והקמת מנגנון פיקוח ואכיפה שיבטיח כי טהרן לא תשוב לפתח נשק גרעיני או לממן טרור ואלימות באזור.
טראמפ: "איראן קרובה להסכם, דיברנו לראשונה עם חיזבאללה" (ארכיון)
"החומר המועשר יושמד ויוצא מאיראן, תוכנית הגרעין תפורק, והמסגרת שנבנית תאפשר פיקוח ארוך טווח", אמר הבכיר. לדבריו, ההסכם בנוי כך שכל הקלה כלכלית תינתן רק לאחר שאיראן תמלא בפועל את התחייבויותיה. "אם יביאו את החומר המועשר - יקבלו משהו. אם יפרקו מתקנים - יקבלו משהו נוסף. הם לא מקבלים דבר באופן מיידי רק בגלל חתימה על ההסכם".
בבית הלבן הדגישו כי קיימת מידה רבה של חוסר אמון בין הצדדים, ולכן ההסכם נבנה על בסיס מנגנון הדרגתי של "פעולה תמורת פעולה". לדבריהם, טיוטת מזכר ההבנות כבר נוסחה באופן ששני הצדדים "מרגישים טוב לגביו", לאחר שבימים האחרונים הושגה התקדמות משמעותית ואף קונצנזוס בתוך המערכת האיראנית.
במהלך התדרוך תקף הבכיר את גורמי הקו הנוקשה באיראן וטען כי הם מנסים להציג לציבור האיראני מצג שווא של ניצחון. "הם מנהלים קמפיין תעמולה פנימי ומנסים למכור גרסה שאינה משקפת את ההסכם בפועל", אמר.
בהתייחסות לישראל, אמר הבכיר כי ממשל טראמפ נמצא בקשר רציף עם ראש הממשלה בנימין נתניהו ועם גורמים נוספים בירושלים. לדבריו, טראמפ שוחח עם נתניהו גם אתמול. "כאשר ישראל תראה את מלוא תנאי ההסכם ותבין שאיראן צריכה לתת דברים משמעותיים לפני שתקבל דבר כלשהו, היא תהיה נוחה יותר עם ההסדר", אמר.
הוא הוסיף כי ישראל העלתה בפני האמריקנים חששות בעקבות דיווחים שפורסמו בתקשורת, אך הבהיר כי ההסכם הסופי צפוי להיות מקובל על מדינות האזור. עם זאת, הדגיש כי וושינגטון אינה מצפה מישראל לוותר על זכותה להגנה עצמית.
"המסגרת האזורית הרחבה כוללת את איראן, לבנון, ישראל ומדינות המפרץ. אם האיראנים לא ימלאו את חלקם, לא אצפה מישראל לכבד זאת. אנחנו לא מונעים מאף מדינה את הזכות להגנה עצמית", אמר.
בהתייחסות לחיזבאללה וללבנון, אמר הבכיר כי הצלחת ההסכם תלויה גם בהתנהלותה של איראן כלפי שלוחותיה באזור. "אם האיראנים לא יכבדו את התחייבויותיהם, לא אצפה שהישראלים יימנעו מלפעול. אם חיזבאללה יורה רקטות לעבר ישראל, ואם איראן מממנת טילים שמשוגרים לישראל - ברור שהם לא קיימו את חלקם בעסקה. אנו מצפים מאיראן להיות שחקן אמיתי של שלום".
לדבריו, למרות קיומם של גורמים באיראן המתנגדים להסכם, ההערכה האמריקנית היא שקיים קונצנזוס רחב יחסית בממסד האיראני, כולל בקרב גורמים במשמרות המהפכה, כי מדובר בהסכם שניתן לחיות עמו. "יש התנגדות, אך היא נראית יחסית מוגבלת", אמר.
הבכיר חשף כי לאחר החתימה צפוי להיפתח שלב של משא ומתן טכני שיימשך כ-60 יום. במסגרת זו ייקבעו מנגנוני ההשמדה של החומר המועשר, פירוק המתקנים הגרעיניים ואופן האימות והפיקוח על יישום ההסכם. "מדובר בחומרים רגישים ובתהליך מורכב. אי אפשר פשוט להיכנס ולהוציא אותם. נצטרך לבנות מנגנון מסודר שיוודא שהדברים מבוצעים", אמר.
כאשר נשאל האם המנהיג העליון מוג'תבא חמינאי כבר נתן את אישורו להסכם, השיב הבכיר כי ההערכה של גורמי המודיעין והמערכת הביטחונית היא שחמינאי "נוח עם ההסכם", וציין כי באיראן לא ניתן לקדם מהלך כזה ללא הסכמתו. עוד ציין כי אינו יודע היכן תתקיים החתימה, אך שיבח את מעורבותן של קטאר ופקיסטן, שלדבריו מילאו תפקיד משמעותי בקידום המגעים.
לשאלה כיצד ניתן לסמוך על איראן לאחר עשרות שנות עימות, השיב כי ההסכם כלל אינו מבוסס על אמון. "אנחנו לא סומכים עליהם והם לא סומכים עלינו. לכן בנינו מנגנון של צעדים הדדיים ואימות. כל צד מקבל רק לאחר שהצד השני ביצע את חלקו".
לדבריו, ארצות הברית כבר השיגה הישגים משמעותיים בעקבות המלחמה האחרונה. "הצבא האיראני נפגע קשות, יכולות הפעלת הכוח שלהם נפגעו, וכעת קיבלנו גם מחויבות להיפטר מהחומר המועשר ולא לפתח נשק גרעיני", אמר.
הוא הדגיש כי וושינגטון אינה מתנגדת לעצם קיומה של תוכנית גרעין אזרחית באיראן, אלא לתשתיות שמאפשרות מעבר מהיר לייצור נשק גרעיני. "אם יעמדו בהתחייבויותיהם, לא תהיה להם התשתית הנדרשת להשגת נשק גרעיני", אמר.
בסיום הדגיש הבכיר כי בפני איראן עומדת בחירה ברורה: "אם יבחרו בדרך השלום, הם ייהנו מהטבות כלכליות משמעותיות ומשילוב בכלכלה העולמית. אם לא, נמשיך להשתמש בלחצים כלכליים ודיפלומטיים".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו