ממשל הנשיא דונלד טראמפ מתכנן להוסיף את כיתת היורים, הכיסא החשמלי והחנק בגז כשיטות חלופיות להוצאה להורג של מי שהורשעו בעבירות פדרליות שעונשן מוות, כך עולה מדוח של משרד המשפטים האמריקני שפורסם היום (שישי), המציין כי ההחלטה מגיעה על רקע קשיים בהשגת התרופות הנדרשות לביצוע הוצאה להורג בזריקת רעל.
פרסום הדוח הוא כחלק מהניסיון לממש את הבטחת הבחירות של טראמפ לחדש את יישום עונש המוות על ידי הממשל הפדרלי בכהונתו השנייה. בכהונתו הראשונה, שהסתיימה ב-2021, חידש טראמפ את השימוש בעונש המוות הפדרלי לאחר הפסקה של קרוב לשני עשורים, כשבחודשים האחרונים לתפקידו הוצאו להורג 13 אסירים פדרליים בזריקת רעל.
ממלא המקום של התובע הכללי, טוד בלאנש, שפרסם את הדוח, הורה לתובעים הפדרליים לבקש עונש מוות נגד תשעה נאשמים, זאת לאחר שממשל ביידן הקפיא את ההוצאות להורג ברמה הפדרלית.
״בין הצעדים שננקטו: אימוץ מחדש של פרוטוקול זריקת הרעל ששימש בממשל טראמפ הראשון, הרחבת הפרוטוקול כך שיכלול שיטות הוצאה להורג נוספות כמו כיתת יורים, וייעול ההליכים הפנימיים על מנת להאיץ את תיקי עונשי המוות״, נמסר בהודעה.
בדוח הורה בלאנש לרשות בתי הסוהר הפדרליים לעדכן את פרוטוקול ההוצאה להורג כך שיכלול ״שיטות הוצאה להורג נוספות התואמות את החוקה, המעוגנות כיום בחוקים של חלק מהמדינות״. הכוונה לשיטות ״ישנות״ יותר של הוצאה להורג כמו כיתת יורים, כיסא חשמלי, וכן שיטה החדשה של חנק בגז שמדינת אלבמה הייתה הראשונה ליישם ב-2024.
״השינוי הזה יסייע להבטיח שהמשרד יהיה ערוך לבצע הוצאות להורג חוקיות גם אם תרופה מסוימת לא תהיה זמינה״, נכתב בדוח. ביידן המתיק את עונשם של 37 מהנידונים למוות ברמה הפדרלית, מה שהותיר שלושה נידונים בלבד שמחכים ליישום עונשם: דז׳וחר צרנייב, שהורשע ב-2015 בביצוע הפיגוע במרתון בוסטון; דילן רוף, שהורשע ב-2016 ברצח תשעה מתפללים בכנסייה בדרום קרוליינה; ורוברט באוורס, שהורשע ב-2023 ברצח 11 איש בבית הכנסת ״עץ החיים״ בפיטסבורג שבפנסילבניה. טרם נקבע מועד להוצאתם להורג.
בדרך כלל, כאשר מדינה בארה״ב או הממשל הפדרלי מאמצים פרוטוקול חדש להוצאה להורג, נידונים למוות יכולים להגיש עתירות משפטיות בטענה שהפרוטוקול החדש מפר את האיסור בחוקת ארה״ב על ״עונשים אכזריים וחריגים״. עתירות כאלו נדחו תמיד על ידי בית המשפט העליון של ארה״ב, שמעולם לא קבע בעבר כי שיטת הוצאה להורג שאומצה אינה חוקתית.
זריקת הרעל נותרה השיטה הנפוצה ביותר בארה״ב, אך שיעור הכשלים בה גבוה יחסית לשיטות אחרות. מספר הוצאות להורג נעצרו באמצע ההליך לאחר שצוותי הכלא התקשו לאתר וריד מתאים לזריקת המוות באסירים הכבולים. מתנגדי השיטה טוענים גם כי בדיקות שלאחר המוות הצביעו על נוזלים בריאות הנידונים, עדות לכך שהם חוו תחושת חנק דמוית טביעה לפני שמתו, מה שלטענתם מהווה עינויים.
חברות התרופות מסרבות למכור למערכות הכלא את התרופות שניתן להשתמש בהן בהוצאות להורג, בין השאר כדי לציית לאיסור של האיחוד האירופי לייצא תרופות לטובת הוצאות להורג, מה שמאלץ את בתי הכלא בארה״ב לפנות ליצרנים קטנים ופחות מפוקחים, המוכנים להכין תרופות גנריות של החומרים המשמשים בדרך כלל.
כתוצאה מכך, מספר מדינות בארה״ב חידשו בשנים האחרונות את השימוש בשיטות ישנות יותר. חמש מדינות מאפשרות הוצאה להורג בכיתת יורים, ואיידהו צפויה לאמץ אותה כשיטה העיקרית שלה ביולי.
בשנה שעברה ביצעה דרום קרוליינה את ההוצאה להורג הראשונה בארה״ב בכיתת יורים מזה 15 שנה, לאחר שבראד סיגמון, שהורשע ברצח הוריה של חברתו לשעבר, בחר בשיטה בטענה שחשש כי החלופות של המדינה - הכיסא החשמלי או זריקת הרעל - יסכנו אותו במוות איטי ומייסר יותר.
ב-2024 הפכה אלבמה למדינה הראשונה שהוציאה אדם להורג בחנק באמצעות חנקן. השיטה אומצה מאז גם בארקנסו, לואיזיאנה, מיסיסיפי ואוקלהומה.
