"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

מאחורי המערכה: הקרב הפוליטי שמחכה לטראמפ בבית

המתיחות הפוליטית בוושינגטון סביב סמכויותיו של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להמשיך בלחימה גוברת • במוקד הוויכוח ניצב חוק סמכויות המלחמה מ-1973, שלפיו הנשיא מחויב להפסיק פעילות צבאית לאחר 60 יום - אלא אם הקונגרס מאשר את המשכה • לקראת הדדליין ניצבות בפני טראמפ כמה אפשרויות

,עודכן
0השמעה
הקונגרס בנאום מצב האומה. צילום: אי.אף.פי

ככל שמתקרב ציון 60 הימים מאז פתיחת המערכה האמריקנית נגד איראן במסגרת מבצע "זעם אפי", גוברת המתיחות הפוליטית בוושינגטון סביב סמכויותיו של נשיא ארה"בדונלד טראמפלהמשיך בלחימה.

במוקד הוויכוח ניצב חוק סמכויות המלחמה מ-1973, שלפיו הנשיא מחויב להפסיק פעילות צבאית לאחר 60 יום - אלא אם הקונגרס מאשר את המשכה, או לחלופין מעניק הארכה של עד 30 יום לצורך נסיגה בטוחה של הכוחות.

טראמפ: "ישראל לעולם לא תשתמש בנשק גרעיני" // הבית הלבן

לפי ההערכות, דדליין ה-60 יום חל בין 29 באפריל ל-1 במאי, בהתאם לשאלה אם הספירה מתחילה ממועד פתיחת התקיפות או ממועד הדיווח הרשמי לקונגרס בתחילת מרץ. כך או כך, סוף אפריל ותחילת מאי מסתמנים כנקודת הכרעה משפטית ופוליטית עבור הממשל והקונגרס כאחד.

הדמוקרטים מזהים במועד זה מבחן מרכזי ומגבירים את הלחץ על הרפובליקנים לתמוך בהצבעה שתגביל את סמכויות הנשיא. מאז תחילת המערכה הובאו להצבעה כמה הצעות בנושא, אך כולן נדחו. הניסיון האחרון, החמישי במספר, נפל אתמול (רביעי) בסנאט ברוב של 51 מול 46. הסנאטורריצ'רד בלומנטלאמר כי "הקונגרס צריך לקחת בחזרה את הסמכות להכריז מלחמה", והזהיר כי עמיתיו הרפובליקנים "יועמדו למבחן".

בקרב הרפובליקנים ניכרת הססנות. חלק מהמחוקקים תומכים בהמשך מתן מרחב תמרון לנשיא, בין היתר לנוכח טענות הממשל על מגעים דיפלומטיים ועל הישגים צבאיים משמעותיים. אחרים מעריכים כי טראמפ יבקש הארכה של 30 יום - מהלך שלדבריהם יאפשר דחיית ההכרעה המיידית. יש גם מי שסבורים כי הלחימה עשויה להסתיים עוד לפני הדדליין.

טראמפ בקונגרס,צילום: אי.פי.אי

עם זאת, בתוך המפלגה הרפובליקנית עצמה נשמעים גם קולות אחרים. הסנאטוריותליסה מרקובסקיו-סוזן קולינסמאותתות כי לא יתמכו בהמשך הלחימה מעבר ל-60 יום ללא אישור מפורש של הקונגרס, ומדגישות כי יש "לכבד את החוק". במקביל, נשקלת האפשרות להביא להצבעה אישור רשמי לשימוש בכוח, אך הנהגת הסנאט אינה ממהרת לקדם מהלך כזה.

בינתיים, הקונגרס מתקשה להפעיל פיקוח אפקטיבי על המערכה. עד כה לא התקיימו דיונים פומביים ייעודיים בנושא, וחברי קונגרס משתי המפלגות מתלוננים על מחסור במידע מצד הממשל. דחיות חוזרות והיעדר עדויות פומביות מחזקים את התחושה כי המחוקקים נמנעים מהכרעות פוליטיות רגישות ומאפשרים לבית הלבן לנהל את המלחמה כמעט ללא פיקוח ישיר.

לקראת הדדליין ניצבות בפני טראמפ כמה אפשרויות: לבקש אישור מהקונגרס להמשך הלחימה, להתחיל בנסיגה, להפעיל את סעיף ההארכה ל-30 יום - או לבחור בפרשנות מרחיבה של סמכויות המפקד העליון ולהמשיך בפעולה גם ללא אישור, כפי שעשו בעבר נשיאים משתי המפלגות.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר