פיקוד המרכז האמריקני (סנטקום) החל לאכוף הערב בשעה 17:00 מצור ימי על כל כלי השיט הנכנסים ויוצאים מנמלי איראן במפרץ הפרסי ובמפרץ עומאן, כולל כלי שיט מכל המדינות. המהלך, שהוכרז על ידי נשיא ארה״ב דונלד טראמפ בעקבות כישלון שיחות השלום באיסלאמאבד, נועד לחנוק את יצוא הנפט האיראני ולהגביר את הלחץ על טהרן להיכנע לדרישות ארה״ב בנוגע לנשק הגרעיני ופתיחת מצר הורמוז.
״הצי של ארה״ב, הטוב בעולם, יחל בתהליך של הטלת מצור על כל ספינה שמנסה להיכנס או לצאת ממצר הורמוז״, כתב טראמפ בפוסט אתמול.
באופן אבסורדי, דווקא במהלך המלחמה זינקו הכנסות הנפט האיראניות ב-37% לעומת אותה התקופה בשנה שעברה. בעוד איראן נהנתה מהמשך הייצוא וזינוק במחירי הנפט העולמיים שהמלחמה עצמה גרמה, שכנותיה במפרץ ראו את הכנסותיהן קורסות.
לפי ״בלומברג״, טהרן הרוויחה כ-139 מיליון דולר ביום במארס מיצוא הנפט, לעומת 115 מיליון דולר בפברואר. משמרות המהפכה הקימו ״מסדרון פרוטקשן״ שאפשר לאוניות ממדינות מסוימות, בהן הודו, פקיסטן וסין, לחצות את המצר תמורת אגרה של עד שני מיליון דולר לכלי שיט.
ארה״ב אף עודדה זאת בעצמה: בניסיון להתמודד עם המחסור בשוק האנרגיה העולמי והזינוק במחירי הדלק, הסיר ממשל טראמפ את הסנקציות על חלק מהנפט האיראני המוחזק במכליות בים והפך אותו לנגיש יותר לקונים בינלאומיים. במסגרת המשא ומתן שמתקיים עם ארה״ב, איראן דורשת הכרה בלגיטימיות של המנגנון הזה.
לפי ניתוח של מיאד מלקי, חוקר בכיר במכון FDD ולשעבר בכיר ביחידת הסנקציות של מחלקת האוצר האמריקנית, המצור עלול להסב לאיראן נזק כלכלי של כ-435 מיליון דולר ביום, כלומר כ-13 מיליארד דולר בחודש. כ-276 מיליון הם ההפסדים הנובעים מחסימת היצוא שלה, ובהם כמובן נפט, אך גם מוצרים פטרוכימיים וסחורות אחרות. לצד זאת, הוא מעריך שהנזקים הכלכליים מחסימת היבוא לאיראן והשיבושים שייווצרו בכך עשויים להגיע לכ-159 מיליון דולר.
מלקי מונה השפעות נוספות של המצור: חסימת היבוא תחמיר את משבר המזון, תוביל לעליית מחירים ותאיץ עוד יותר את קריסת הריאל. בנוסף, עם קיבולת האחסון הפנויה המוגבלת, מכלי הנפט האיראניים יתמלאו על גדותיהם תוך כ-13 יום בלבד, מה שעלול לאלץ אותה לסגור בארות הנפט ולהסתכן בנזק למאגרים לטווח הארוך. מלקי קובע ש״המצור הופך את המשך ההתנגדות לבלתי אפשרית מבחינה כלכלית״.
לארה״ב ניסיון טרי באכיפת מצור מהעימות עם ונצואלה: שם השתמש הצי בכוחות ממוסקים, כוחות מיוחדים וצוותי משמר החופים כדי לעלות על מכליות הנפט, להחרים את המטען ולהסיע את הספינות לנמלים אמריקניים. ספינות שסירבו לעצור נרדפו עד שנתפסו. ״אנחנו שומרים על הנפט. אנחנו שומרים גם על הספינות״, אמר טראמפ אז. לדבריו, המצור על איראן יהיה דומה, ״אך ברמה גבוהה יותר״.
המצור עשוי לאפשר לטראמפ לנסות לחנוק את הכלכלה האיראנית ולכפות עליה התגמשות, בלי מבצע קרקעי שעלול להסתבך ולעלות בקורבנות רבים. אך בו-בזמן, הוא צפוי להביא לפחות בטווח הקצר לעלייה נוספת במחירי הנפט והאנרגיה, לאור הפחתת הכמות הנמוכה גם ככה בשוק. עשויה למעשה להיווצר ״מלחמת כאב״ שתוכרע על ידי מי שיהיה מוכן ויכול לספוג יותר: הנשיא האמריקני את מחירי האנרגיה המאמירים לקראת בחירות האמצע, או המשטר האיראני את הפגיעה בכלכלה שלו.
הסכנה הנוספת היא קריסת הפסקת האש, שנראה כי לפחות לפי שעה טראמפ מעוניין בה.
בטהרן מיהרו לשגר איומים והכריזו כי מדובר במעשה של ״פיראטיות ימית המנוגד לחוק הבינלאומי״. משמרות המהפכה הזהירו כי כל כלי שיט צבאי שינסה להתקרב למצר ״יטופל ביד קשה ובנחישות״. המטה המשותף של משמרות המהפכה והצבא איים כי ״הביטחון בנמלי המפרץ הפרסי הוא או לכולם או לאף אחד״.
המצור מציב לטראמפ דילמה כבדה במיוחד מול סין: כ-45% מיבוא הנפט הסיני, מכלל מדינות המפרץ, עובר דרך הורמוז, ולפני המלחמה רכשה סין כ-90% מהנפט האיראני, שמהווים לפי הערכה כ-13% מיבוא הנפט הסיני. למרות המאגרים הסיניים הגדולים, האפשרות להשתמש בפחם ובטכנולוגיות אחרות, המחסור באנרגיה כבר גרם לבייג'ינג להורות לבתי הזיקוק בשטחה להגביל את יצוא הדלקים. בעוד כחודש אמור טראמפ לפגוש את נשיא סין שי ג'ינפינג בבייג'ינג, ו״הפייננשל טיימס״ תהה היום: ״מה תעשה ארה״ב, תתפוס מכלית סינית? ומה יעשו הסינים?״.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו