"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

שופט בארה"ב דחה את בקשת משרד המשפטים לחיפוש במכשירי העיתונאית

ההחלטה התקבלה בשל חשש לפגיעה בחיסיון עיתונאי ובמקורות במסגרת חקירת הדלפה • בית המשפט קבע כי החומר ייבדק בפיקוח שיפוטי ולא בידי הממשל

,עודכן
0השמעה
בניין ה"וושינגטון פוסט". צילום: .

שופט פדרלי בווירג'יניה קבע כי ממשלת ארצות הברית לא תוכל לבצע בעצמה חיפוש במכשירים הדיגיטליים שנתפסו מעיתונאית ה"וושינגטון פוסט", אלא שבית המשפט הוא שיבצע את הבדיקה.

טראמפ ונתניהו במפגן תמיכה הדדית: "ידיד גדול, מוערך מאוד"

ההחלטה ניתנה במסגרת חקירה פדרלית הנוגעת להדלפת מידע רגיש. מחלקת המשפטים ביקשה לעיין בחומר שנלקח מהכתבת, אך בית המשפט קבע כי יש חשש לפגיעה בחיסיון עיתונאי ובמקורות.

השופט מתח ביקורת על התנהלות הממשל, וציין כי קיימים חוקים פדרליים המעניקים הגנה מיוחדת לעיתונאים, ובהם חוק הגנת הפרטיות משנת 1980. לדבריו, יש לוודא שהחיפוש לא יוביל לחשיפת מקורות חסויים או לחומר עיתונאי שאינו רלוונטי לחקירה.

בעיתון "וושינגטון פוסט" טענו כי מתן אפשרות לממשלה לעיין באופן ישיר בחומר עלול ליצור תקדים מסוכן ולפגוע בחופש העיתונות.

ההחלטה נתפסת כצעד חריג, שבו בית המשפט עצמו נוטל אחריות על סינון החומר במקום רשויות האכיפה, על רקע מתיחות גוברת בין הממשל לכלי תקשורת בארצות הברית סביב סוגיית ההדלפות והגנה על מקורות.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
כפתור מעקב Google News

כדאילהכיר