המערכת הפוליטית בוושינגטון עוקבת בדריכות אחר כל רמז מכיוון הבית הלבן בנוגע לתקיפה אפשרית על איראן. הנשיא דונלד טראמפ אמנם אותת כי הוא שוקל צעדים צבאיים נוספים, אך מאחורי הקלעים מתגבר הלחץ, גם מבית וגם מצד ציבור בוחריו, להימנע מהידרדרות למלחמה רחבה, שעלולה לטלטל את הזירה הפוליטית שמונה חודשים לפני בחירות האמצע בנובמבר.
בחירות האמצע: חשש מאובדן הקונגרס
הנשיא דונלד טראמפ נמצא בנקודה רגישה במיוחד מול הקונגרס, משום שהשליטה הרפובליקנית בו תלויה במספר קטן בין כה של מושבים. לפי שעה, הרפובליקנים מחזיקים ברוב קטן יחסית של 218 מושבים מול 214 דמוקרטים, עם שלושה מושבים ריקים שישובו להתמלא בבחירות מיוחדות ב-2026, מה שעלול לצמצם עוד יותר את היתרון שלהם. בנוסף, ישנם שלושה רפובליקנים שלעיתים מצביעים נגד מדיניות טראמפ בהקשרים מסוימים, מה שמצמצם את הפער אף יותר.
היסטורית, מפלגת הנשיא כמעט תמיד מאבדת מושבים בבחירות האמצע, ולעיתים אף את השליטה באחד משני הבתים, תופעה שחזרה על עצמה בעשורים האחרונים והקשתה על נשיאים לקדם את סדר יומם בשנים האחרונות לכהונתם.
עבור טראמפ, הסיכון איננו רק חקיקתי אלא גם אישי: אובדן שליטה רפובליקנית בבית הנבחרים עלול לפתוח מחדש את הדלת להליכי הדחה. טראמפ עצמו הזהיר בעבר כי הדמוקרטים ״רק מחכים לחזור לשלטון כדי לפתוח שוב במסע ציד מכשפות״ נגדו, בעקבות שני ניסיונות ההדחה שעבר בקדנציה הראשונה.
מהומה בגבעת הקפיטול: המונים התפרצו לקונגרס | רויטרס
לפי סקר Pew Research Center שנערך בסוף ינואר, שיעור שביעות הרצון מטראמפ בקרב רפובליקנים ותומכי רפובליקנים עומד על 73%. מדובר בירידה מסוימת לעומת תחילת כהונתו השנייה, אז עמד הנתון על כ-84%, אך עדיין מדובר ברוב מובהק בתוך המחנה הרפובליקני.
לשם השוואה, באותו סקר עלה כי בקרב כלל הציבור שיעור התמיכה עומד על 37%, ובקרב דמוקרטים ותומכיהם על 5% בלבד, נתונים שממחישים כי בסיס התמיכה של טראמפ נותר רפובליקני כמעט באופן בלעדי, תוך קיטוב מפלגתי עמוק.
ברשת ״פוקס״ צוין, מפי אסטרטגים רפובליקניים, כי החלטה על תקיפה באיראן ״נושאת עמה סיכונים פוליטיים מבית לקראת בחירות האמצע, שבהן הבוחרים מודאגים הרבה יותר מהכלכלה מאשר מסכסוכים זרים״, בדיוק על הרקע הזה.
יוקר המחיה במוקד
נתוני הצמיחה לשנת 2025 הצביעו על גידול של 2.2% בתוצר, קצב מכובד אך איטי מעט מהשנה הקודמת. עם זאת, לפי נתוני YouGov עדכניים, 24% מהרפובליקנים ו־23% מכלל הנשאלים מגדירים את האינפלציה והמחירים כסוגיה החשובה ביותר העומדת בפני ארה״ב כיום, נתון שממקם אותה בראש סדר העדיפויות הלאומי.
לפי דיווח של USA Today, חברי קונגרס רפובליקנים מבקשים מטראמפ לשדר אמפתיה כלפי מצוקת ״הקניות במכולת, שכר הדירה והתרופות״. ברשת ״פוקס״ הוזהר כי עימות ממושך והפרעה במצרי הורמוז עלולים להקפיץ את מחירי האנרגיה ולפגוע בצרכנים שכבר מודאגים מאינפלציה.
משבר המכסים וההלם מבית המשפט העליון
ההקשר הפוליטי מסתבך עוד יותר על רקע פסיקת בית המשפט העליון מיום שישי, שביטלה את מרבית המכסים שהטיל טראמפ מכוח חוק החירום הכלכלי (IEEPA).
הפסיקה, בהובלת נשיא בית המשפט רוברטס, קבעה כי סמכות המכסים נתונה לקונגרס - ופגעה בכלי מרכזי שבו ביקש טראמפ לממן את מדיניותו הכלכלית. על רקע כזה, פתיחת חזית צבאית חדשה עלולה להיתפס כהסחת דעת מסוכנת.
פרשת אפשטיין והזעם בדור הצעיר
אל המשוואה מצטרפת גם פרשת ג׳פרי אפשטיין. דיווח ב״ניו יורק טיימס״ תיאר כיצד צעירים רפובליקנים מאוכזבים מהתנהלות הממשל בפרסום המסמכים, ורואים בכך ״בגידה״.
הסקר שהוזכר בכתבה מצא כי יותר משליש מהגברים הרפובליקנים הצעירים רואים בהתנגדות לפרסום המלא של הקבצים עניין ״מאוד מדאיג״. כאשר הזעם הזה מצטלב עם יוקר המחיה, הוא יוצר תחושת ניתוק בין הבסיס הפופוליסטי לבין ההנהגה.
בעיצומה של מערכת בחירות, הבית הלבן מתקשה להרשות לעצמו עוד מקור של שחיקה בקרב קהל צעיר, שהתגייס בהמוניו ב־2024.
מצביעי טראמפ והרתיעה מ״מלחמות נצח״
טראמפ שב ונבחר ב־2024 על בסיס הבטחה להימנע מ״מלחמות נצח״. ב״וושינגטון פוסט״ דווח כי בשנה שעברה הזהירו דמויות בולטות במחנה MAGA מפני הידרדרות למלחמה רחבה באיראן, בטענה שהבסיס אינו מעוניין במעורבות צבאית נוספת. אמנם חלק מהקולות שקטו לאחר התקיפות המוגבלות בקיץ, אך החשש ממערכה ממושכת נותר בעינו.
אך במקביל, מדווחת סוכנות הידיעות רויטרס על כך שיועציו של הנשיא דוחקים בו להתמקד בחששות הכלכליים של הבוחרים, לקראת בחירות האמצע בנובמבר.
גורם בכיר בבית הלבן אמר כי למרות הרטוריקה הלוחמנית של טראמפ, אין תמימות דעים בממשל לגבי ההחלטה לצאת למהלך צבאי נגד איראן. בתדרוך סגור שנערך בשבוע שעבר עם שרים רבים בממשל טראמפ, הודגש כי הכלכלה היא נושא הבחירות המרכזי, כך מסר גורם שנכח במפגש. טראמפ עצמו לא נכח.
האסטרטג הרפובליקני רוב גודפרי אמר כי עימות ממושך עם איראן יהווה סכנה פוליטית של ממש לטראמפ ולמפלגתו. ״על הנשיא לזכור שהבסיס שנשא אותו לשלוש מועמדויות רצופות מסתייג ממעורבות צבאית בחו״ל - סיום עידן ׳המלחמות הנצחיות׳ היה הבטחת בחירות מפורשת שלו״, אמר. למרות קולות מתנגדים, רבים בתנועת ה-MAGA של טראמפ תמכו בפשיטה שהדיחה את נשיא ונצואלה מדורו בחודש שעבר.
אך איראן מהווה אתגר צבאי ומדיני גדול בהרבה מוונצואלה, וטראמפ עלול להיתקל בהתנגדות משמעותית מהבסיס הפוליטי שלו אם ייגרר למלחמה.
האסטרטגית הרפובליקנית לורן קולי אמרה כי תומכי טראמפ עשויים לתמוך בפעולה צבאית נגד איראן, בתנאי שתהיה מכרעת ומוגבלת. ״הבית הלבן יצטרך לקשר כל פעולה ישירות להגנה על הביטחון והיציבות הכלכלית של אמריקה״, אמרה. גורם בבית הלבן הדגיש כי טראמפ ״הבהיר שהוא תמיד מעדיף דיפלומטיה, ושעל איראן לסגור עסקה לפני שיהיה מאוחר מדי״, והוסיף כי הנשיא חזר והדגיש שאיראן ״לא יכולה להחזיק בנשק גרעיני או ביכולת לבנות כזה, ושאסור לה להעשיר אורניום״.
סקר מסוף ינואר של ״פוליטיקו״ מראה כי 50% ממצביעי טראמפ ב־2024 סבורים כי ארה״ב צריכה לנקוט פעולה צבאית נגד איראן, השיעור הגבוה ביותר מבין כלל היעדים שנבדקו בסקר.
בקרב מי שמגדירים עצמם תומכי טראמפ ורפובליקנים מתנועת MAGA, התמיכה אף מזנקת ל־61%. עם זאת, עורכת גוף המחקר Cook Political Report, איימי וולטר, הבהירה כי תומכיו של טראמפ מבדילים בין פעולות צבאיות ממוקדות לבין מעורבות ארוכת טווח בסגנון מלחמות עיראק ואפגניסטן. לדבריה, פעולה מוגבלת נגד מדינות זרות אינה נתפסת בעיניהם כ״מלחמה״, אלא כפעולה צבאית מוגבלת. ״אם הוא היה אומר מחר שאנחנו שולחים כוחות למזרח התיכון או שמכניסים חיילים לקרקע בוונצואלה, זה כבר דבר שיכול לפרק את הקואליציה״.
המשבר מול ישראל במחנה הרפובליקני
ברקע, מתנהל גם עימות פנימי במחנה הרפובליקני סביב ישראל. ה״ניו יורק טיימס״ תיאר כיצד ״קרע סביב ישראל קורע את MAGA לגזרים״, כאשר דמויות כמו טאקר קרלסון וקנדיס אוונס מבקרות בחריפות את התמיכה הבלתי מסויגת בישראל.
סקר שפרסם בדצמבר 2025 מכון מנהטן חשף סדק בולט בתוך המחנה הרפובליקני בכל הנוגע לישראל. בעוד הרוב המובהק של מצביעי המפלגה הוותיקים ממשיכים לראות בישראל בעלת ברית מרכזית של ארצות הברית, בקרב ה״רפובליקנים החדשים״, מצביעים צעירים או כאלה שהצטרפו למפלגה בשנים האחרונות, התמונה מורכבת יותר.
לפי הממצאים, כ־24% מהקבוצה הזו רואים בישראל נטל על ארה״ב, ורק כ־39% מגדירים אותה בעלת ברית חשובה. עוד נמצא כי כ־17% מכלל הרפובליקנים מחזיקים בשילוב של עמדות שהוגדרו כ״אנטי-יהודיות״, לרבות תפיסות קונספירטיביות והאשמות כי ישראל גוררת את ארה״ב למלחמות שאינן משרתות את האינטרס האמריקני.
נאום מצב האומה: רגע ההכרעה
כל אלה מתנקזים אל נאום מצב האומה שטראמפ ישא בשלישי (הלילה שבין שלישי לרביעי, שעון ישראל) בפני שני בתי הקונגרס. מדובר בנאום מצב האומה הראשון של הקדנציה השנייה, הנאום שנשא טראמפ במארס 2025, בשבועות הראשונים לכהונתו, היה פנייה לישיבה משותפת של הקונגרס ולא נאום מצב האומה רשמי.
באותו נאום, שנמשך שעה וארבעים דקות, הכריז טראמפ כי ״עידן הזהב של אמריקה רק התחיל״ והבטיח הקלה כלכלית למשפחות עובדות, הורדת מחירי אנרגיה ומדיניות מכסים שתממן את חזונו הכלכלי. כעת, כמעט שנה אחר כך, המציאות שונה: בית המשפט העליון הפיל את מדיניות המכסים, האינפלציה נותרה בראש סדר העדיפויות של הבוחרים, ושיעור התמיכה הכללי בטראמפ בשפל.
הרפובליקנים בקונגרס ממתינים לראות ״איזה טראמפ״ יעלה לדוכן - זה שמכריז כי ״הכל מצויין״, או זה שמפגין אמפתיה לדאגות הממשיות של הבוחרים, בהן הכלכליות. נאום שידגיש עימות צבאי נוסף עלול להיתפס כהמשך סדר עדיפויות זר למצוקות היום-יום. מנגד, מסר מאוזן, שימנע התחייבות למלחמה ממושכת וידגיש את האינטרס האמריקני הצר, עשוי להרגיע את הבסיס.
