"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

ממשל טראמפ תובע את אוניברסיטת פנסילבניה: סירבה להעביר רשימת עובדים יהודים

הממשל טוען כי המידע דרוש לחקירת מקרי אנטישמיות בקמפוס • האוניברסיטה טוענת שהדרישה פוגעת בפרטיות ובביטחון הקהילה היהודית • ארגוני סטודנטים יהודים: "הדים היסטוריים מטרידים"

,עודכן
0השמעה
מחאה פרו-פלשתינית בקמפוס של אוניברסיטת פנסילבניה. צילום: אי.פי

אוניברסיטת פנסילבניה ניצבת במרכז מחלוקת מול הממשל הפדרלי, לאחר שסירבה למסור לממשל טראמפ רשימת שמות ופרטי קשר של עובדים המזוהים כיהודים. הבקשה הועברה במסגרת חקירה שמנהלת רשות שוויון הזדמנויות בעבודה (EEOC) על אירועי אנטישמיות בקמפוס, אך האוניברסיטה טענה כי אין באפשרותה לאסוף נתונים על בסיס דת וכי הדרישה חורגת מסמכות.

"אין מקום לציונים כאן": אירוע קהילתי במנהטן הפך למפגן שנאה אנטישמי // באדיבות אליסון דבלין

ביום שלישי הגיש הממשל תביעה רשמית נגד האוניברסיטה בטענה שלא קיימה זימון פדרלי. על פי מסמכי התביעה, ה־EEOC ביקשה לקבל פרטים של עובדים שהגישו תלונות, של אנשי סגל המעורבים בארגונים יהודיים ושל חברי תוכנית לימודי היהדות. הרשות טוענת כי המידע חיוני לבדיקת חשד להטרדה ואפליה על רקע דת, ומדגישה שהאוניברסיטה מחויבת לשתף פעולה.

באוניברסיטת פנסילבניה דוחים את הטענות. הנהלת המוסד מסרה כי העבירה מעל 100 מסמכים הכוללים כ־900 עמודים במסגרת החקירה, אך סירבה - גם מטעמי פרטיות - להקים רשימה יזומה של עובדים על בסיס השתייכות דתית. במכתב שהועבר ל־EEOC כתבה האוניברסיטה כי "דרישה לזהות יהודים באמצעות השתתפות באירועים או ארגונים פוגעת באמון ובתחושת הביטחון של הקהילה".

הפגנה פרו-פלשתינית באוניברסיטת פנסילבניה,צילום: איי.פי

הסערה הובילה להתארגנות פנימית בקמפוס: מאות סטודנטים, מרצים ועובדים חתמו על עצומה התומכת בהחלטת האוניברסיטה שלא למסור את המידע. גם ארגוני הסטודנטים היהודיים Penn Hillel ו-MEOR Penn הביעו דאגה עמוקה מהדרישה הפדרלית, וטענו כי איסוף כזה "נושא הדים היסטוריים מטרידים" ואינו נחוץ למאבק באנטישמיות.

מהבית הלבן נמסר כי הממשל "ממשיך לפעול נגד כל ביטויי אנטישמיות" וכי האוניברסיטה נדרשת לשתף פעולה עם החקירה הרשמית. בממשל הדגישו שה־EEOC פועלת במסגרת סמכותה החוקית. במקביל, באוניברסיטה ממשיכים לעמוד על עקרון שמירת פרטיות העובדים, והעימות בין הצדדים נמשך בערוצים המשפטיים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר