הבית הלבן נאלץ הערב (שבת) להבהיר כי העמלה של 100 אלף דולר שהכריז עליה הנשיא דונלד טראמפ אתמול (שישי) על מחזיקי ויזת עבודה (H-1B) לא תחול על בעלי ויזות קיימות הנכנסים מחדש לארה״ב, לאחר שהחלטתו זרעה פאניקה בקרב עובדי הטכנולוגיה ברחבי העולם. הצו שחתם עליו טראמפ אתמול מעלה באופן דרמטי את עלות הויזה לעובדים מיומנים - מ-215 דולר נכון להיום ל-100 אלף דולר.
ההודעה גרמה לפאניקה מיידית בקרב עובדי הטכנולוגיה. חברות כמו מיקרוסופט, אמזון וגוגל יעצו אתמול לעובדיהן בעלי ויזות H-1B להישאר בארה״ב, כך עולה ממיילים פנימיים שהגיעו לידי ״רויטרס״. ברשת החברתית הסינית רדנוט (Rednote), בעלי ויזות שיתפו סיפורים על חזרה דחופה לארה״ב - חלקם שעות ספורות לאחר שנחתו בחו״ל, מחשש שיחויבו בעמלה החדשה.
הוויזות מיועדות לעובדים בעלי השכלה גבוהה או ידע מקצועי ייחודי במקצועות בהן חברות אמריקניות מתקשות למצוא מספיק עובדים בארה״ב. לפי מכון המחקר Pew, כ-73% ממקבלי הוויזות שאושרו ב-2023 נולדו בהודו, שהיא מדינת המוצא המובילה של מחזיקי הויזה, כאשר שנייה אחריה היא סין עם 12%. בנוסף, 60% מכלל מחזיקי הוויזות מועסקים במקצועות המחשב. משרד החוץ ההודי הודיע בשבת כי התוכנית ״נבחנת על ידי כל הגורמים הרלוונטיים, כולל התעשייה ההודית״ והזהיר כי ״לצעד עלולות להיות השלכות הומניטריות״.
אמזון מובילה בקבלת ויזות H-1B כבר חמש שנים ברציפות עם יותר מ-11 אלף אישורים ב-2023 ומדינת קליפורניה מרכזת את מספר עובדי H-1B הגבוה ביותר בארה״ב. באופן מסורתי, כ-85 אלף הוויזות בתוכנית מחולקות בהגרלה.
דוברת הבית הלבן קרוליין לוויט כתבה הערב בפוסט ב-X כי מדובר בעמלה חד-פעמית ולא בתשלום שנתי, וכי בעלי ויזות H-1B שנמצאים כעת מחוץ לארה״ב לא יצטרכו לשלם 100 אלף דולר כדי לחזור אליה. היא הבהירה כי בעלי הויזות יוכלו להמשיך לצאת ולחזור לארה״ב כרגיל, והעמלה תחול רק על ויזות חדשות במחזור ההגרלה הבא, ולא על מי שיבקש לחדש אותן או מחזיק באחת קיימת.
דאג רנד, בכיר לשעבר בשירותי האזרחות והגירה בממשל ביידן, כינה את העמלה ״חסרת חוקיות באופן מגוחך״ וטען כי לא מדובר במדיניות אמיתית, אלא בניסיון לרצות את מתנגדי ההגירה. מייקל קלמנס, כלכלן מאוניברסיטת ג'ורג' מייסון, אמר כי ״לנשיא אין סמכות חוקית להטיל מס על ויזות אמריקניות״. המהלך צפוי להיתקל בתביעות משפטיות.
מנגד, מבקרי התוכנית שטוענים כי היא משמשת להחלפת עובדים אמריקנים בירכו על הצעד. לובי ״עובדי הטק האמריקנים״ כינה זאת ״הדבר הטוב ביותר הבא״ אחרי ביטול הויזות לחלוטין, וציין כי עובדים זרים תחת הוויזות המדוברות מוכנים לעבוד תמורת שכר של 60 אלף דולר בשנה לעומת 100 אלף דולר ומעלה שמקבלים אמריקנים.
לשכת המסחר האמריקנית הביעה דאגה מהצעד ואמרה כי היא עובדת עם הממשל ״להבין את ההשלכות המלאות״. נציגי חברות הטכנולוגיה הגדולות, כולל אמזון, אפל, גוגל ומטא, לא הגיבו לבקשות לתגובה, ומיקרוסופט סירבה להגיב במפורש.
לפי הבית הלבן, המהלך נועד למנוע מחברות היי-טק וגיוסי כוח אדם להעסיק עובדים זרים בשכר נמוך על חשבון עובדים אמריקנים, וכן לצמצם את השימוש בהן ולהעלות את רמות השכר. הצעד צפוי להשפיע במיוחד על חברות כמו אמזון, מיקרוסופט ומטא - וגם על ישראלים רבים הפועלים בסקטור הטכנולוגיה בארה״ב.
טראמפ אמר במעמד החתימה על הצו הנשיאותי: ״אנחנו צריכים עובדים מצוינים, וזה מבטיח שזה מה שיקרה״. שר המסחר האמריקני, הווארד לוטניק, הבהיר כי האגרה תחול מדי שנה. טראמפ הוסיף כי ״החברות ישלמו הרבה כסף, והן מאוד שמחות על כך״.
במקביל הכריז טראמפ על השקת ויזת ״כרטיס זהב״ במיליון דולר שיעניק נתיב לאזרחות אמריקנית, או 2 מיליון דולר עבור חברות המעוניינות לממן עובד. בנוסף, ״כרטיס הפלטינום״ החדש יעמוד על 5 מיליון דולר ויאפשר לזרים לבלות עד 270 יום בארה״ב מדי שנה מבלי להתחייב במסים על הכנסות מחוץ לארה״ב.
