ערי אוהלים בקמפוסים, קריאות ״להפציץ את תל אביב״, חומרי תעמולה של חמאס ורדיפה של כל דבר שנתפס כמכיר בזכות קיומה של ישראל. זו הייתה המציאות בקמפוסים של אוניברסיטאות העילית בשנה שעברה כאשר גל מחאה אנטי-ישראלי שטף את הסטודנטים בארה״ב, מתודלק בתעמולה פלסטינית, כסף זר ועוינות עקרונית לישראל. התגובה של הממשל הדמוקרטי דאז הייתה רפה, והסטודנטים האנטי-ישראליים, חלקם זרים ואינם אזרחי ארה״ב, הצליחו להפוך את הקמפוסים למקום עוין לישראלים ויהודים.
במהלך הקמפיין לנשיאות אשתקד, הבטיח טראמפ: ״לא אתן לרדיקלים אלימים להשתלט על הקמפוסים שלנו. אם הגעת לכאן ממדינה אחרת ואתה מנסה לייבא אנטישמיות, אנטי-אמריקאיות או ג׳יהאד לקמפוסים - אנחנו נגרש אותך מיידית״. עם שובו לבית הלבן, מיהר טראמפ לקיים את הבטחתו, ואף יותר מכך.
כבר בימים הראשונים לכהונתו, חתם טראמפ על צו נשיאותי שהטיל על הממשל הפדרלי שורת הנחיות למאבק באנטישמיות. הוא הורה על הקמת צוות בין-משרדי למאבק באנטישמיות שמשימתו הראשונה הייתה לבחון האם אוניברסיטאות הפרו זכויות אזרח בכך שלא הגנו על סטודנטים וחברי סגל יהודיים, ולקדם צעדים נגדן באמצעות כלים ממשלתיים.
כעת, מאה ימים לאחר השבעתו, המערכה בעיצומה. הצוות שפועל תחת משרד המשפטים האמריקני החל לפעול לצד משרד החינוך והורה על פתיחת חקירה כנגד עשרות אוניברסיטאות שחלקן עומדות בפני האשמות באנטישמיות והקפאת מימון פדרלי בסך של מיליארדי דולרים.
ממשל טראמפ סימן במיוחד את אוניברסיטאות העילית שהיו למוקד גל המחאות - הרווארד שבמסצ׳וסטס וקולומביה שבניו יורק. הממשל פנה תחילה לאוניברסיטת קולומביה והודיע כי בכוונתו לקצץ 400 מיליון דולר במענקים וחוזים פדרליים אם לא יקבלו את דרישותיו לרפורמות. בין היתר, דרש הממשל מהאוניברסיטה לאסור על עטיית מסיכות בקמפוס ולמנות מפקח חיצוני שינהל את המחלקה ללימודי המזרח התיכון.
בתחילה נכנעה קולומביה והסכימה למלא אחר הדרישות כדי לא לאבד את המימון, ובסמוך לכך התפטרה הנשיאה הזמנית של המוסד, פרופ׳ קטרינה ארמסטרונג. אולם לאחר שספגה גל ביקורת, הודיעה האוניברסיטה כי לא תאפשר לממשל הפדרלי ״לדרוש מאיתנו לוותר על העצמאות והאוטונומיה שלנו״. כעת דן הממשל בהטלת צו הסכמה על המוסד כדי שבית משפט פדרלי יאכוף כל הסכם.
הרווארד, לעומת זאת, בחרה בדרך של התנגשות חזיתית עם הממשל. הממשל האשים את הרווארד ״שנכשלה באופן יסודי בהגנה על סטודנטים וסגל אמריקאיים מפני אלימות והטרדות אנטישמיות״. נשיא הרווארד הודיע כי המוסד דוחה את דרישות הממשל בטענה שהן חורגות מסמכותו, וכי ״אף ממשל לא צריך להכתיב לאוניברסיטאות פרטיות מה הן יכולות ללמד, את מי הן יכולות לקבל, ואילו תחומי לימודים ומחקרים הן יכולות לבצע״.
תגובת טראמפ הגיעה במהירות: הקפאת מימון של מעל שני מיליארד דולר במענקים פדרליים לצד חוזים נוספים בסך של שישים מיליון דולר. דוברת הבית הלבן, קרוליין לוויט, הוסיפה כי טראמפ ״רוצה לראות את הרווארד מתנצלת על האנטישמיות המחפירה שהתרחשה בקמפוס שלה נגד סטודנטים יהודים אמריקנים״.
בהסלמה נוספת, הממשל אף הודיע כי ייבחן ביטול הפטור ממס הכנסה פדרלי שמוענק להרווארד. ״אולי הרווארד צריכה לאבד את מעמדה כפטורה ממס, ולהיות ממוסה כישות פוליטית, אם היא ממשיכה לקדם ׳חולי׳ פוליטי ואידיאולוגי בהשראה/ובתמיכה של טרור?״, כתב טראמפ בפוסט.
הרווארד הגישה תביעה בבית משפט פדרלי במסצ׳וסטס בבקשה להקפיא את החלטת הממשל בטענה כי מדובר במהלך ״בלתי חוקי ומעבר לסמכות הממשל״. עורכי הדין של האוניברסיטה טענו כי הממשל משתמש במימון הפדרלי כ״מנוף להשגת שליטה על קבלת החלטות אקדמאיות״.
המתקפה מתרחבת
לצד הרווארד, הממשל הודיע על הקפאת מימון לאוניברסיטאות עילית נוספות: בראון (חצי מיליארד דולר), פרינסטון (מאתיים מיליון דולר), פנסילבניה (מאה שבעים וחמישה מיליון דולר) ונורת׳ווסטרן (שבע מאות ותשעים מיליון דולר) בטענה כי אפשרו למחאות האנטישמיות להתקיים ללא הפרעה.
רק לאחרונה הודיעה סוכנות המכונים הלאומיים לבריאות (NIH), גוף פדרלי המסדיר את המחקר הרפואי בארצות הברית, על תזכיר המתנה קבלת מענקי מחקר באי-החרמה של ישראל ובביטול כל תוכניות ה"גיוון, שוויון והכלה" (DEI). ה-NIH הוא המממן הציבורי הגדול בעולם למחקר רפואי, מעניק כ-60,000 מענקים בשנה לכמעט 3,000 אוניברסיטאות ובתי חולים. יותר מ-80% מתקציבו השנתי בסך 48 מיליארד דולר מופנים למענקי מחקר אלה.
חזית נוספת שבה פעל הממשל הוא טיפול בסטודנטים הבינלאומיים שהשתתפו באופן פעיל במחאות האנטי-ישראליות. כפי שהבטיח בקמפיין הבחירות, הממשל החל לגרש בעלי אשרת סטודנט שהתבטאו בעד חמאס והיו למובילי המחאות. הראשון להיעצר היה מחמוד חליל, שהיה נציג הסטודנטים למשא ומתן עם הנהלת קולומביה בשיא המחאות. למרות מחאות לשחרורו ועתירה נגד מעצרו, החליט שופט הגירה כי ניתן לגרש את חליל כיוון שהוא מהווה ״סכנה לביטחון הלאומי״.
לאחר מעצרו אמר טראמפ כי ״זה המעצר הראשון מתוך רבים שיבואו״. על פי דיווחים בתקשורת האמריקנית, מאות סטודנטים בינלאומיים איבדו את הויזות שלהם, חלקם גם בחרו לצאת מהמדינה באופן עצמאי. עם זאת, לפני מספר פורסם כי הממשל הקפיא את מדיניות הגירוש בין היתר לאור קשיים משפטיים אך שם הבהירו כי סטודנטים עדיין יעמדו בפני סכנת גירוש וביטול הויזות שלהם.
שורת הצעדים התקדימיים שמוביל הממשל הם חלק ממאבקו של טראמפ באוניברסיטאות העילית שבראייתו הפכו למעוזים של אנטישמיות, אך גם מתעדפים מועמדים על בסיס קריטריונים של אפליה מתקנת ו״גיוון חברתי״. מזה זמן רב, קבוצות שמרניות טוענות כי דעותיהם נדחקות לקצה בשל ריבוי קולות ליברלים ופרוגרסיביים באותם מוסדות.
גם בסוגיה הזו לא היה קונצזוס בקרב הקהילות היהודיות. לפני מספר ימים קואליציה של 10 ארגונים יהודיים ביקרה את צעדי הממשל וטענה כי "הפעולות הללו לא הופכות את היהודים - או כל קהילה - לבטוחים יותר, אלא רק הופכות אותנו לפחות בטוחים״. הארגונים - שהורכבו על ידי המועצה היהודית לענייני ציבור, קבוצה פרו-דמוקרטית - הבהירו שהם מאמינים שהאנטישמיות הפכה ל"ברורה, מצמררת ומנורמלת יותר ויותר", ו"דורשת פעולה דחופה ועקבית". אך במקביל הם מתחו ביקורת על צעדי הממשל באמרם כי הם ״מגנים באופן חד משמעי את ניצול החששות האמיתיים של הקהילה שלנו לגבי אנטישמיות כדי לערער נורמות וזכויות דמוקרטיות, לרבות שלטון החוק, חופש הביטוי, העיתונות והמחאה בדרכי שלום״.
מנגד, בוגר אוניברסיטת פנסילבניה ופעיל בולט במאבק באנטישמיות בארה״ב, אייל יעקובי, מצדד בפעולות הממשל ולטענתו אלו היו צריכות להתממש כבר בממשל הקודם. ל"ישראל היום" יעקובי אומר כי "הנשיא טראמפ עושה את מה שהנשיא ביידן היה צריך לעשות: לאלץ אוניברסיטאות לציית לחוק הפדרלי. ממשל טראמפ מפגין בהירות מוסרית, ונותן עדיפות לבטיחותם של יהודים אמריקאים על פני הכאוס שחוללו תומכי טרור אלימים בקמפוסים ובערים שלנו".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו