"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

חטופים ששוחררו ובני משפחה תובעים סטודנטים מקולומביה: "פעולות מתואמות עם חמאס"

התביעה מציינת את מוחמד חליל, אותו ממשל טראמפ מבקש לגרש מארה"ב, כאחד מראשי המחאות האנטי-ישראליות שהציפו את הקמפוס • התביעה טוענת שקבוצות הסטודנטים פעלו כ"משרד יחסי הציבור" של ארגון הטרור, ואף מעלה את האפשרות שידעו מראש על מתקפת 7 באוקטובר

,עודכן
0השמעה
מוחמד חליל, הסטודנט שממשל טראמפ מבקש לגרש, אירועי 7 באוקטובר. צילום: AFP

משפחות חטופים הגישו אתמול (שני) תביעה נגדהפעיל האנטי-ישראלי מוחמד חלילשמועמד לגירוש מארה"ב ומנהיגי קבוצות נוספות של סטודנטים מאוניברסיטת קולומביה על סיוע לחמאס "במעשי טרור בינלאומיים".

התביעה, שהוגשה ביום שני בבית המשפט הפדרלי במנהטן, מציינת את חליל כאחד מראשי המחאות האנטי-ישראליות שהציפו את הקמפוס. "הנתבעים במקרה זה הם זרוע התעמולה של חמאס בניו יורק ובקמפוס אוניברסיטת קולומביה", נכתב בתביעה. "היה בלתי חוקי עבור חמאס לשכור ישירות משרד יחסי ציבור בארה"ב, אך אלה בדיוק השירותים שקבוצות הנתבעים מספקות ביודעין לחמאס".

הפריצה לאולם המילטון,צילום: AP

התביעה כוללת שישה בני משפחה של חטופים שעדיין מוחזקים בעזה, וכן גם חטופים ששוחררו מהשבי. התביעה מצטטת את אחד מהם על כך שהחוטפים התפארו בפניו כי לחמאס יש פעילים בקמפוסים האמריקאים ו"הראו לו כתבות מאל-ג'זירה ותמונות מההפגנות באוניברסיטת קולומביה".

לצד חליל, בין הנתבעים נמצאים מנהיגי הארגונים "בזמננו – מאוחדים למען פלסטין", "סטודנטים של קולומביה למען צדק בפלסטין" (SJP) ו"קול יהודי למען שלום" (JVP).

הפגנה בקולומביה,צילום: AP

התביעה טוענת כי אחרי טבח 7 באוקטובר, חמאס הפיץ מסר בחו"ל לתומכיו "להצטרף לקרב בכל דרך אפשרית". לטענת התובעים, הנתבעים נענו לקריאה זו והפיצו תעמולה של חמאס, בחלק מהמקרים כזאת שנשאה את סמל הארגון והופקה על ידו באופן ישיר.

התביעה אף טוענת שלחלק מהנתבעים היה ידע מוקדם על המתקפה. "שלוש דקות לפני שחמאס החל במתקפה ב-7 באוקטובר, ארגון הסטודנטים למען צדק בפלסטין (SJP) של קולומביה פרסם באינסטגרם פוסט עם הכיתוב 'אנחנו חזרנו!!' והודיע שהפגישה הראשונה של הסמסטר תפורסם בקרוב ושהעוקבים צריכים 'להישאר מעודכנים'", כך לפי כתב התביעה.

התביעה טוענת כי כאשר חמאס ובעלי בריתו פרסמו קריאות לפעולה ברשתות החברתיות, קבוצות הסטודנטים נענו להן, כשהמאהל בקמפוס וההשתלטות על אולם המילטון משמשים כדוגמאות בולטות.

7 באוקטוברמוןחמ,צילום: ללא

מארק גולדפדר, עורך דין במרכז הסנגוריה היהודי הלאומי המייצג את התובעים, אמר כי תיאום הפעילויות של הנתבעים עם חמאס היה ידוע מכיוון שהם עצמם הצהירו על כך חזור והצהר. "אין שום פסול בלהיות פרו-פלסטיני, וביטוי בעד חמאס עדיין מוגנים כחופש ביטוי ברוב ההקשרים", אמר. "הבעיה כאן היא התמיכה החומרית והתיאום עם ארגון טרור זר מוכרז."

התביעה טוענת כי הנתבעים אינם מוגנים תחת הזכות החוקתית לחופש הביטוי והמחאה, בטענה שפעולותיהם תואמו עם ארגון טרור זר. "הנתבעים אינם תומכים עצמאיים; הם תועמלנים מומחים ומגייסים עבור ארגוני טרור בינלאומיים הפועלים לעין כל בניו יורק", מוסיפה התביעה, וטוענת כי הנתבעים הפרו את חוק האנטי-טרור האמריקאי.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר