"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

פחות "ישראל" ויותר "עזה": בדיקה מגלה מה מעניין את המחוקקים הדמוקרטים

תחקיר שערך המכון למדיניות העם היהודי במאגר של ניוזלטרים של מחוקקים משני הצדדים של המפה הפוליטית בארה"ב עולים הבדלים גדולים בשימוש במונחים • רפובליקנים נוטים להזכיר יותר את איראן וארגוני הטרור בעוד הדמוקרטים מתייחסים לפלשתין ועזה

,עודכן
0השמעה
מפגינים פרו פלשתיניים סמוך לוועדיה הדמוקרטית בשיקגו. צילום: איי.פי

ההבדל הוא בשיח: בדיקה חדשה שפורסמ היום (שני) חושפת את הפערים המשמעותיים בשיח בין המחוקקים הדמוקרטים בארצות הברית לאלו הדמוקרטים בכל הנוגע למלחמה של ישראל בציר האיראני ואירועי הטבח של 7 באוקטובר.

חוקרי מרכז המידע של המכון למדיניות העם היהודי ניתחו מאגר מידע גדול, הכולל כמעט 200,000 פרסומים (ידיעונים/ניוזלטרים ועדכונים לציבור) של חברי קונגרס וחברי סנאט החל משנת 2009.

העיסוק בניתוח מאגרי מידע מעין אלה, אשר מתבצע בכלים מתקדמים, מאפשר לגבש המלצות מדיניות על בסיס נתונים, ולא רק על בסיס התרשמויות כלליות. המחקר החדש ניתח פרסומים מהשנה החולפת, מתוך המאגר.

הוועידה הדמוקרטית בשיקגו,צילום: Getty Images via AFP

בהשוואת נפח האזכורים הנוגעים בישראל ובאנטישמיות מתוך כלל הפרסומים מטעם הנבחרים בשנה החולפת, נמצאו פערים משמעותיים בין מכתביהם של נציגיי המפלגה הרפובליקנית לזו של הדמוקרטית ובפרט אחרי התקופה של השבעה באוקטובר.

הרפובליקנים מזכירים מילים כמו "ישראל", "איראן" ו"אנטישמיות" בתדירות גבוהה משמעותית בהרבה בעדכונים מטעמם לציבור, בהשוואה לעמיתיהם הנציגים הדמוקרטים. בשבועיים הראשונים לאחר שבעה באוקטובר אנשי שתי המפלגות הזכירו את ישראל רבות בפרסומים מטעמם, אבל הנציגים הרפובליקנים הזכירו את ישראל הרבה יותר. הפער באזכור של ישראל, בא לידי ביטוי גם בנקודות ציון משמעותיות לאורך המלחמה, למשל בשבועיים לאחר המתקפה האיראנית על ישראל הזכירו הרפובליקנים את ישראל פי שניים יותר לעומת הדמוקרטים.

אילהן עומאר, אלכסנדריה אוקסיו קורטז ורשידה טלאיב.,צילום: אי.פי

גם לגבי היחס לאיראן הפער הוא משמעותי. כבר מתחילת המלחמה הנציגים הרפובליקנים הזכירו את איראן הרבה בפרסומיהם, לעומת הדמוקרטים שהזכירו את איראן מעט מאוד. במהלך חודש אפריל, בסמוך להתקפה האיראנית על ישראל, אמנם נרשמה עלייה בעיסוק של הדמוקרטים בנושא איראן בפרסומיהם, אך עדיין נשמר פער משמעותי בין נציגי שתי המפלגות.

בגזרה הדמוקרטית ניכר שימוש גבוה ותכוף בהרבה במונחים כמו "פלשתין" ו"עזה". הנציגים הדמוקרטים עברו בכל חודש את אלו הרפובליקנים בשימוש במונח "עזה" ובחלק מהחודשים הזכירו את הנעשה ברצועה יותר מכפול מעמיתיהם מימין. עם זאת, חשוב לציין שגם נציגים דמוקרטים הזכירו את המונח "חטופים" לא מעט, בחלק מהחודשים כמעט כמו עמיתיהם מהמפלגה הרפובליקנית.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר