"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

עושים סדר: מדוע התקבלה ההחלטה על ההפלות בארה"ב, ומהן משמעויותיה?

למה החליט בית המשפט העליון לבטל את הפסיקה המקורית משנת 1973? • מה נשים שרוצות לבצע הפלה יכולות לעשות בעקבות הפסיקה? • והאם הנשיא ביידן יכול להשפיע על המצב כרגע? • שאלות ותשובות

,עודכן
0השמעה
ההמון מחוץ לבית המשפט העליון בארה"ב, צילום: איי.אף.פי

רבות דובר עלהפסיקה הדרמטית בנוגע לאיסור הזכות להפלות בארה"בשנמסרה היום (שישי), וכמובן שעוד ידובר רבות בנושא בהמשך."ישראל היום" עושה סדר, עם כל הפרטים שחשוב לדעת.

מה בית המשפט העליון החליט בסוגיית ההפלות?

בית המשפט העליון בארה"ב ביטל את הפסיקה בתיק Roe v. Wade משנת 1973, שמקנה זכות חוקתית לנשים בכל רחבי ארה"ב לבצע הפלה כמעט בכל שלבי ההיריון. הפסיקה ההיא נבעה מפרשנות של בית המשפט העליון בשנות ה-70, שלפיה קיימת בחוקה האמריקנית זכות טבעית לפרטיות וחירות שכוללת גם את הזכות להפלה, גם אם המילים פרטיות והפלה אינן מופיעות.

צילום: רויטרס

כיצד נימקו השופטים את ההחלטה?

ההחלטה המקורית שמעגנת את הזכות של אישה להפיל את עוברה ברוב חודשי ההיריון התקבלה לפני כ-50 שנה, לאחר שהשופטים אז החליטו שקיימת הגנה חוקתית לפרטיות האישה במסגרת הפירוש שלהם לתיקון ה-14 לחוקה.

הפסיקה של יום חמישי בתיק Dobbs. Jackson Women's Health Organization, למעשה ביטלה את הפרשנות ההיא. היא עברה בתמיכה של שישה שופטים מול שלושה מתנגדים.

למה החליט בית המשפט העליון לבטל את הפסיקה המקורית משנת 1973?

הפסיקה המקורית כאמור הסתמכה על הפרשנות המרחיבה של התיקון ה-14 לחוקה האמריקנית, שאומר ש"אסור לאף מדינה (בארה"ב, א"ל) לשלול מאדם את חייו, את החירות שלו או את הנכסים שלו ללא הליך הוגן מצד החוק". בעקבות אותה פסיקה מקורית משנת 1973, הפך הקמפיין לביטול הפסיקה ליעד מרכזי בחוגי הימין בארה"ב, ונשיאים רפובליקנים החלו למנות שופטים לבית המשפט העליון שהם יותר ויותר שמרנים בתחום הזה.

זעם לאחר ההחלטה,צילום: איי.אף.פי

כיצד נימקו השופטים את ההחלטה?

"החוקה אינה מזכירה כלל הפלות ולא קיימת זכות מובנית כזאת בחוקה במסגרת התיקון ה-14. התיקון ה-14 מבטיח זכויות מסוימות שאינן מוזכרות באופן מפורש בחוקה, אך כל זכות כזו חייבת להיות מושרשת היטב בהיסטוריה של האומה ומנהגיה וחלק מובנה ברעיון של חירות מסודרת. הגיע הזמן לתת לחוקה את הקדימות שלה, ולהחזיר את הסוגיה לנבחרי הציבור", כך כתבו השופטים.למעשה השופטים אמרו שאמנם ניתן למצוא זכויות שונות בחוקה האמריקנית שאינן כתובות באופן מפורש, אך הזכות להפלה אינה אחת מהן, כי היא לא הייתה "מושרשת" היטב בהוויה האמריקנית בעת כתיבת החוקה במאה ה-18.

מה המשמעות של ההחלטה החדשה?

כיוון שלמעשה בית המשפט העליון ביטל את הפסיקה של 1973 ואת כל הפסיקות שהסתמכו עליה מאז, המשמעות המיידית היא שכל 50 המדינות בארה"ב יהיו רשאיות לחוקק חוקים כראות עיניהן לגבי התנאים שבהם ניתן יהיה לבצע הפלות.בחלק מהמדינות כבר העבירו לפני שנים חוקים "רדומים" שלמעשה מותנים בביטול הפסיקה של 1973. עתה החוקים המותנים האלו, במדינות שמרניות, ייכנסו לתוקף כמעט באופן מיידי.

ביידן מגיב לאיסור ההפלות: "יום עצוב לארה"ב, בריאות הנשים בסכנה" // צילום: רויטרס

כיצד הפסיקה החדשה תשפיע על הנוף הפוליטי בארה"ב?

הפסיקה למעשה באה פחות מחצי שנה לפני שהבוחרים בארה"ב יילכו לקלפיות כדי להכריע מי ישלוט בשני בתי הקונגרס. נכון לעכשיו, הסקרים מראים שהדמוקרטים יספגו מכה קשה ושני הבתים יעברו לשליטה של הימין, בגלל הכלכלה וחוסר הפופולריות של הנשיא ג'ו ביידן. אך עכשיו, ייתכן שההחלטה של בית המשפט העליון תזרים אנרגיה לקמפיין המדשדש של הדמוקרטים אם יצליחו לשכנע את הבייס הדמוקרטי שהדרך היחידה לשנות את משמעות הפסיקה של העליון היא על ידי חוק פדרלי שיחול על כל 50 המדינות.

מה נשים שרוצות לבצע הפלה יכולות לעשות בעקבות הפסיקה?

נכון ליום חמישי, בעקבות הפסיקה בארה"ב נותרו 35 מדינות שבהן הפלה היא חוקית כפי שהייתה במהלך 50 השנים האחרונות. מדובר במדינות "כחולות" ברובן, כלומר שבהן יש שלטון של המפלגה הדמוקרטית. בחלק מהמדינות שלכאורה לא מושפעות מהפסיקה, סביר שבשבועות הקרובים יקודמו חוקים או מהלכים משפטיים שיבטלו או יצמצמו את הזכות להפלה, בייחוד אם בבחירות בנובמבר הרפובליקנים יצליחו לצבור כוח בבתי המחוקקים במדינות האלו, במיוחד בדרום ארה"ב.

ב-11 מדינות, כולן שמרניות, צפויים לעבור חוקים שמגבילים את הזכות להפלה ולמעשה להוציא אותה מחוץ לחוק ברוב המקרים, אפילו במקרים של אונס. הכניסה לתוקף של החוקים בעיקר תלויה במהלכים בירוקרטיים כמו חתימה של המושל על החוק או הצבעה סופית רשמית, שתאשר שהפסיקה החדשה של בית המשפט העליון מאפשרת את הצעת החוק.

בדרום דקוטה, אוקלהומה, לואיזיאנה וקנטקי כבר הוצאה ההפלה מחוץ לחוק כמעט בכל המקרים בעקבות הפסיקה. בטקסס החוק החדש אושר סופית, אך אכיפתו תיכנס לתוקף בעוד 30 יום.

ביידן, היום. מחה נגד הפסיקה,צילום: איי.פי

האם לנשיא ביידן יש יכולת להשפיע על המצב כרגע?

משום שהסוגיה עכשיו נתונה בידי 50 המדינות, אין לממשל הפדרלי הרבה מה לעשות, אלא אם כן יוחלט בקונגרס לחוקק חוק פדרלי. אך כרגע לדמוקרטים אין מספיק קולות בשני בתי הקונגרס כדי לעשות זאת (יש להם שליטה אמנם, אבל הרפובליקנים יכולים למנוע חוקים באמצעות מנגנון הפיליבסטר). עם זאת לממשל יש שליטה על סוכנויות הממשל הפדרלי והוא יכול להוציא צווים שיעזרו לנשים לעבור הפלות, כמו על ידי סיוע בנסיעה למדינות שכנות (כמו לצאת מטקסס לקליפורניה) וכו', או על ידי תמריצים תקציביים למדינות שונות בכך שיגמישו את חוקי ההפלות.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר