"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

חומק מה-PCR: מה אנחנו יודעים על תת-הזן של האומיקרון שמדאיג את משרד הבריאות?

וריאנט ה-BA2, שהוביל להודעת משרד הבריאות, אותר כבר בסוף נובמבר וזוכה לכינוי "האומיקרון הסמוי" • עקב שינוי במרכיב הגנטי שלו, לא ניתן לאבחן אותו בבדיקה המוכרת והנפוצה • בכלכותה שבהודו הוא אותר ב-80% מהריצופים שנערכו לאחרונה • וגם: מה הסיכוי שהוא יותר אלים מהאומיקרון?

,עודכן
0השמעה
וריאנט האומיקרון, צילום: GettyImages

בדרך לתרחיש בלהות או התפתחות זניחה של הזן שמתפשט בעולם?משרד הבריאות הודיע אמש (חמישי) כי הוא עוקב אחר "וריאנט BA2 המתפתח לצד האומיקרון (BA1)". על אותו וריאנט, תת-זן של האומיקרון הידוע לשמצה, ישנם פרסומים שונים כבר יותר מחודש ימים.

ממונה הקורונה פרופ' זרקא מתריע: "אני לא יכול להבטיח שלא יהיה סגר" // צילום: לע''מ

הפעם הראשונה שתת-הזן אותרהייתה ב-27 בנובמבר בדרום אפריקה, המדינה שממנה הגיע האומיקרון.בגארדיאן הבריטי דווח בדצמברעל אותה "גרסה סמויה" של האומיקרון שאינה ניתנת לזיהוי באמצעות בדיקת PCR, אלא רק באמצעות בדיקת ריצוף גנטי. כלומר – ניתן לומר האם האדם נדבק, אך לא ניתן להבחין האם הוא נושא את תת-הזן הספציפי או את נגיף הדלתא.

על פיאתר ABC10 San Diego האמריקני, מעבדות שיכולות לאבחן את הימצאות האומיקרון המקורי תוך יומיים-שלושה יוכלו לאתר את התת-הזן רק בתוך שבועיים-שלושה. ההבדל נובע משינוי גנטי מסוים במבנה הגנטי בין תת-הזן ל"אומיקרון BA1".

ד"ר דייוויד סמית', ראש המחלקה למחלות זיהומיות באוניברסיטת סן דייגו, הזהיר כי הדבר עלול להשפיע על הרופאים שצריכים להחליט האם לשנות את הטיפול, שכן טיפולים מסוימים מתאימים יותר למי שנושא את הדלתא.

חדר מיון בכלכותה שבהודו,צילום: אי.פי.איי
בדיקות PCR בארה"ב,צילום: אי.פי.איי

עם זאת, תקווה לפתרון לבעיה זו מגיעה מדרום קוריאה שם המרכז לבקרת ומניעת מחלות (KDCA)הודיע בסוף דצמברשחוקרים הצליחו לפתח בדיקת PCR שתאבחן את תת-הזן תוך "שלוש-ארבע שעות מרגע ההידבקות".

חזרה לדו"ח אמ"ן, על פי החוקרים "לווריאנט BA2 מוטציות רבות המשותפות ל-BA1 (האומיקרון המקורי; נ.צ)". עם זאת, החוקרים הוסיפו כי על פי המידע הידוע עד כה יש לו 28 חומצות אמינו שונות ביחס לאומיקרון, מה שעלול לגרום לכך שיהיה בעל תכונות שונות. בקרב המדענים בעולם קיים לפיכך חשש שהוא אלים יותר ואולי מידבק יותר. עם זאת, על פי הודעת משרד הבריאות מאמש, "בשלב זה אין עדות לכך שהוא מתנהג אחרת מהאומיקרון".

הדיווח על ערכת ה-PCR שמפותחת בדרום קוריאה

על פי החוקרים של מרכז המידע והידע של אמ"ן, "הווריאנט אותר במדינות רבות, ובכלל זאת בדנמרק ובשבדיה – שבהן הגיע ליותר מ-10% מהריצופים. בכלכותה שבמערב הודודווח על כ-80% מסך הריצופים בווריאנט זה". כלכותה היא העיר הגדולה במדינת מערב-בנגל שבהודו. בעיר עצמה חיים כחמישה מיליון תושבים ואוכלוסיית כל המטרופולין (העיר כולל הפרברים) מונה כ-15 מיליון תושבים.

חשוב לציין, שהתפתחות של וריאנטים ומוטציות שונות הינה טבעית במגפה. רוב אותם גלגולים של נגיף הקורונה אינם שונים מהותית אחד מהשני ואינם מהווים "גיים-צ'יינג'ר" כפי שהיה עם האומיקרון. כמו כן, ישנם מומחים שסבורים שהאומיקרון מהווה את "אקורד הסיום" מגפת הקורונה,כפי שהעריך רק בתחילת החודשבכיר לשעבר במערכת הבריאות האוסטרלית.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר