"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

במחאה על "תערוכת הנכבה": הנציג היהודי במוזיאון לזכויות אדם בקנדה התפטר

הנציג היהודי היחיד בחבר הנאמנים של המוזיאון הקנדי לזכויות אדם התפטר מתפקידו, במחאה על כוונת המוסד להציג תערוכה שמציגה "היסטוריה חד צדדית" על אירועי הנכבה • במכתב בתפטרותו, ציין ברלין כי המוזיאון דחה שוב ושוב את בקשות הקהילה היהודית להיוועצות, ובכך "מאבד את הלגיטימיות שלו כמוסד היסטורי"

,עודכן
0השמעה
קנדה: הנציג היהודי במוזיאון זכויות אדם התפטר במחאה על תערוכה העוסקת בנכבה. צילום: GettyImages

הנציג היהודי היחיד בחבר הנאמנים של המוזיאון הקנדי לזכויות אדם, מארק ברלין, התפטר אמש (שני) מתפקידו, במחאה על כוונת המוסד להציג תערוכה חד צדדית העוסקת בנכבה, כך הודיע ברלין במכתב רשמי שהגיד לשר הזהות והתרבות הקנדי, מארק מילר.

"מרפקים למעלה, קנדה": סרטון הבחירות של מארק קרני // מתוך הX של מארק קרני (ארכיון)

ברלין הוא משפטן ומומחה לזכויות אדם המכהן בתפקיד יותר משמונה שנים. הוא הסביר במכתבו כי הנהלת המוזיאון דחתה את פניות הקהילה היהודית לקחת חלק בעיצוב התערובה ובחרה להציג את עקירת הפלסטינית ב-1948 ללא הקשר היסטורי הולם.

"המחלוקת סביב התערוכה הזו, ומאבקי באנטי-ציונות המוסדית שנכשל, ערערו את הביטחון שלי במוזיאון כמוסד שהציבור הקנדי יכול לסמוך עליו שיציג תצוגה היסטורית מדויקת, והחליפו אמון - באידיאולוגיה", כתב ברלין, שכיהן יותר משמונה שנים כחבר דירקטוריון במוזיאון, במכתב ההתפטרות שלו.

"תקוות שווא"

הוא כתב כי נשאר בדירקטוריון לאחר 7 באוקטובר בשל "תקוות שווא" כי יוכל "לסייע להנהלה ולחלק מחברי הדירקטוריון בהרחבת הבנתם את מורכבויות המזרח התיכון ואת האירוע ההיסטורי הספציפי הזה". כעת, לדבריו, התקווה הזו אבדה.

"הצגת עקירת הפלסטינים ב-1948 ללא ההקשר ההיסטורי והפוליטי המתאים מציגה נרטיב צר וחד צדדי של ההיסטוריה, שיכול רק להעמיק את חוסר האמון והעוינות הקיימים כיום בין יהודים למוסלמים במדינה הזו", הוסיף.

"המוזיאון מאבד את הלגיטימיות שלו כאשר הוא מציג נרטיב כאמת היסטורית - נרטיב שמוחק חלק מהותי מההיסטוריה. מוזיאון שמתיימר לספר סיפורים על היסטוריה - לא יכול לשנות היסטוריה".

מחאות פרו פלשתיניות מול מחאות פרו ישראליות בקנדה (ארכיון),צילום: רויטרס

לפי אתר המוזיאון, התערוכה המתוכננת להיפתח ב־27 ביוני "עוסקת בהפרות זכויות האדם הקשורות לעקירה והפקעה מתמשכות של פלסטינים". היא תכלול עדויות אישיות של קנדים פלסטינים "המשקפות את מאבקם המתמשך לצדק ולזכויות אדם", ותחשוף "דפוסים מתמשכים של אובדן והתנגדות", נמסר מהמוזיאון.

הצהרות עוינות

ברלין כתב כי בשנתיים מאז החלה תכנון התערוכה, המוזיאון דחה שוב ושוב בקשות של הקהילה היהודית להיוועצות משמעותית, בניגוד להתייעצויות שנעשו בתערוכות קודמות. לדבריו, כמה מחברי "רשת הייעוץ לתוכן פלסטיני", הקבוצה עמה התייעץ המוזיאון בעת פיתוח התערוכה, השמיעו הצהרות פומביות "עוינות מאוד" כלפי ישראל.

נואה שאק, מנכ”ל המרכז לענייני ישראל והקהילה היהודית (CIJA), הזרוע הארגונית של הפדרציות היהודיות של קנדה-UIA, אמר כי התפטרותו של חבר הדירקטוריון היהודי היחיד במוזיאון היא "כתב אישום ברור נגד התנהלות המוזיאון סביב תערוכת ה'נכבה' השנויה במחלוקת".

הפגנה פרו-פלשתינית בקנדה (ארכיון),צילום: AP
מפגינים אנטי-ישראלים בעיר טורונטו בקנדה, ארכיון,צילום: רויטרס

"חוסר השקיפות בפיתוח התערוכה, כולל התפקיד המרכזי שניתן לפעילים פוליטיים, שאחד מהם תיאר את זהות הקהילה שלנו כ’מחלה שיש להשמידה’, פגע קשות באמון במוסד ציבורי במימון ממשלתי, ובסופו של דבר הוביל את הנציג היהודי היחיד להתפטר", אמר שאק.

"החוזה האזרחי נכשל"

שאק ציטט את ראש ממשלת קנדה מארק קרני, שאמר לאחרונה בבית הכנסת Holy Blossom בטורונטו כי "החוזה האזרחי של קנדה נכשל כלפי יהודי קנדה. אם ההסכם הזה נכשל עבור אחת הקהילות שלנו, הוא נכשל עבור כולנו".

"זה בדיוק מה שקורה כאן", הוסיף. "מוסד ציבורי לאומי נראה כמי שמיישם סטנדרטים כלפי הקהילה היהודית שלא היו מתקבלים עבור אף קהילה אחרת". הוא קרא לשר המורשת הקנדי "להטיל אחריות על הנהלת המוזיאון ולהבטיח שמוסדות לאומיים לא ינוצלו כנגד אזרחים כדי לשרת אג’נדה פוליטית חד-צדדית".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר