"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

למה כמעט אין סגול בדגלים - ובאיזה דגל הוא כן מופיע?

הוא נחשב במשך מאות שנים לאחד הצבעים היקרים והיוקרתיים ביותר בהיסטוריה, ובכל זאת כמעט לא מופיע בדגלים לאומיים. איך הצבע הסגול הפך לאחד הנדירים ביותר בעולם הדגלים?

,עודכן
0השמעה
בשביל התוכי הסגול הם מוכנים להשקיע. דגל דומיניקה. צילום: jorono / Pixabay

כשחושבים על דגלי מדינות, בדרך כלל עולים לראש צבעים כמו אדום, כחול, לבן וירוק. אבל יש צבע אחד שכמעט ואינו מופיע על בדים לאומיים ברחבי העולם: סגול.

למה אין יותר סגול בדגלים?

אחת משלוש המדינות הבודדות ששילבו אותו בדגלן היא דומיניקה (כן, יש מדינה כזו. לא התבלבלנו עם הרפובליקה הדומיניקנית השכנה) - מדינת אי קטנה בקריביים. במרכז הדגל שלה מופיע תוכי נדיר בשם סיסרו (Sisserou), מין שחי רק בדומיניקה ונחשב לסמל הלאומי של המדינה. לתוכי נוצות בגוון סגול־ירקרק, והן שהעניקו לצבע הסגול את מקומו בדגל.

אלא שהסיפור האמיתי מתחיל הרבה לפני דומיניקה (ועמיתותיה לשימוש בצבע סגול - אל סלבדור וניקרגואה).

במשך אלפי שנים, סגול לא היה רק צבע, הוא היה סמל למעמד. בעולם העתיק, הדרך היחידה להפיק גוון סגול עמיד הייתה באמצעות חלזונות ים נדירים שחיו לאורך חופי הים התיכון. התהליך היה מורכב להפליא: כל חילזון הפיק כמות זעירה של חומר צבע, ולכן ייצור צבע סגול, אפילו בכמות קטנה יחסית לצביעת בגדים או פריטים אחרים, דרש איסוף ועיבוד של אלפי ולעיתים עשרות אלפי חלזונות.

התוצאה הייתה צבע שנודע בשם "הארגמן הצורי", על שם העיר צור שבפיניקיה, באזור לבנון של ימינו. הצבע היה כה יקר עד שבתקופות מסוימות ערכו השתווה ואף עלה על ערכן של מתכות יקרות. רק מלכים, קיסרים, מצביאים ובני אצולה יכלו להרשות לעצמם ללבוש בגדים שנצבעו בו.

באימפריה הרומית הפך הסגול לסמל רשמי של שלטון. קיסרים עטו גלימות סגולות, ובתקופות מסוימות נאסר על אזרחים מן השורה להשתמש בגוון המזוהה עם בית המלוכה. גם באימפריה הביזנטית הסגול נחשב לסמל כה חזק של סמכות, עד שנולד הביטוי "נולד בסגול" לתיאור יורשים שנולדו למשפחת הקיסר.

המחיר הגבוה והנדירות של הצבע השפיעו גם על עיצוב דגלים. במשך מאות שנים, יצרני בדים וצבעים העדיפו לעבוד עם גוונים שהיו פשוטים וזולים יותר לייצור. צבעים כמו אדום, כחול, ירוק ולבן היו זמינים בהרבה, ולכן הפכו לבחירה הטבעית עבור דגלים, סמלים ומדים.

לכן, כשמסתכלים היום על דגלה של דומיניקה ורואים בו את הגוון הסגול החריג, לא מדובר רק בבחירה עיצובית יוצאת דופן. זהו שריד לסיפור היסטורי ארוך שנמתח מהנמלים העתיקים של הים התיכון, דרך ארמונות קיסרים ומלכים, ועד לדגלים שמתנופפים מעל מדינות העולם. דווקא משום שהיה יקר כל כך במשך מאות שנים, הסגול הפך לאחד הצבעים הנדירים ביותר על המפה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר