מחווה לאומית: שמי אוסטרליה נעצרו להשבת הנרצח מהפיגוע מסידני לקבורה

אירוע יוצא דופן: מהנדסים, מרשלים ובקרי תנועה אווירית בסידני שבאוסטרליה, עצרו את התנועה האווירית היום (ראשון) במדינה, כדי לאפשר טיסה פרטית - שהביאה לקבורה את הנרצח בפיגוע בסידני, ראובן מוריסון ז"ל, למלבורן.

כמו רוב האוסטרלים, משה גורדון צפה בתיעודים המחרידים של מתקפת הטרור בבונדיי בסידני ביום ראשון לפני שבוע. כשהבין שהאיש שתועד נלחם במחבלים כשהוא זורק לעברם לבנה, נורה למוות, היה חברו, ראובן מוריסון ז"ל, ההלם היה עצום.

"ראיתי אותו כאיש מעשה", אמר גורדון לתקשורת המקומית. "הוא ראה צורך לסייע לקהילה הרוסית בסידני, והוא מעולם לא אמר, "אני אתן למישהו אחר לעשות את העבודה הקשה". הוא היה זה שפנה למועצה. הוא השיג את האישורים.

"דאג לרוחניות"

"הוא השיג את האדריכל. הוא השיג בית כנסת חדש לקהילה הרוסית בסידני. אז, כשהוא ראה שהקהילה שלו בסידני מאוימת, למה שהוא לא ינקוט פעולה ישירה? הוא דאג לרוחניות והוא דאג לגשמיות זה היה ב-DNA שלו".

בימים שלאחר הרצח של ראובן, נודע לגורדון כי ראובן יוסע מסידני למלבורן לקבורה, שם מתגוררים בתו ונכדיו. המסע יימשך כ-15 שעות.

"כל כך התבאסתי בשבילו, שהוא נתקע במקרר בבית החולים במשך שלושה ימים. כיהודים, אנחנו רוצים לקבור ביום הפטירה. כשראיתי שהוא תקוע במקרר של בית החולים, רציתי לחסוך את הנסיעה של 15 שעות הביתה, מיד חשבתי: אני אעשה את זה".

טס והתנדב - כתחביב

גורדון טס במטוסים כתחביב כבר יותר מ-30 שנה. במשך למעלה מעשור התנדב בחברת "אנג'ל פלייט", והסיע אוסטרלים מאזורים כפריים לבתי חולים עירוניים. אבל זה היה שונה. הוא מעולם לא הסיע גופה לפני כן, והפעם, זה היה חברו.

אתר The Jewish Independent מדווח, כי הוא התקשר למהנדסים שמנהלים את ההאנגר שבו נמצא מטוסו הפרטי במלבורן וביקש מהם להסיר ארבעה מתוך ששת המושבים במטוסו כדי לפנות מקום.

"הודעתי למהנדסים שאני רוצה להשתמש במטוס שלי כדי להחזיר את חברי מסידני. רציתי להסיר את כל המושבים, וכאשר שמעו המהנדסים את הסיבה לטיסה הבלתי צפויה הזו, בלי שביקשתי, ובלי ידיעתי, הם התקינו נקודות עיגון על רצפת המטוס שלי, וקנו רצועות חדשות לגמרי, ללא תשלום מצידי, כדי שנוכל להעביר את הגופה בכבוד רב יותר. כל מה שהם רצו לעשות היה לוודא שראובן יהיה מאובטח כראוי בטיסתו חזרה מסידני למלבורן".

"להראות דאגה"

גורדון היה המום. "כששאלתי אותם למה הם עשו את זה, הם אמרו שהם פשוט רצו. לאוסטרלים האלה היה אכפת. הם באמת רצו לראות שדואגים לראובן".

מאוחר יותר באותו ערב, כשגורדון נחת בשדה התעופה בנקסטאון, קרה עוד משהו בלתי צפוי. "הייתי בעבר בשדה התעופה בנקסטאון, אבל מעולם לא היה לי הכוונה אווירית ששלחה אותי למקום מסוים. הייתי קצת מופתע. ואז, אחרי שנחתתי, נציג רשות התעופה מיהר אליי ליד חלון המטוס שלי, ואמר 'חיכינו לך יותר משלוש שעות, סידרנו האנגר פרטי, כדי שתוכל להסיע את חברך בכבוד ובפרטיות'".

כשהם אסירי תודה על כך שאביהם יחזור בקרוב הביתה לקבורה במלבורן, משפחת מוריסון הגישה בקשה אחרונה אחת: לעבור מעל הגשר בבונדיי, מקום שראובן אהב.

בדרך כלל, זה לא אפשרי. המרחב האווירי של סידני נמצא תחת פיקוח הדוק. הרוח באותו יום הפכה את המסלול ללא בטוח. "ביום שראובן שוחרר מבדיקת מקרי המוות, ביום שבו הוא הגיע לאסוף אותו, הרוח נשבה בכיוון הגרוע ביותר עבורי לעשות סיבוב מעל בונדיי", אומר גורדון לאתר The Jewish Independent, למרות בקשת המשפחה, זה לא יכול היה להיעשות.

"אמרתי לבקר הטיסה שהתקשר אליי, אני מעריך את המאמץ שלך. ניסיתי כמיטב יכולתי, אבל זה לא היה אפשרי. אבל אז הוא אמר לי: מוישי, אנחנו הולכים לגרום לזה לקרות. אנחנו הולכים לעצור את הטיסות הבינלאומיות שמגיעות לשדה התעופה של סידני, כי אנחנו רוצים שתעשה סיבוב עבור חבר שלך".

"תהליך מבורך"

לאחר שתנועת האוויר הופסקה, גורדון הקיף פעמיים באיטיות את גשר בונדיי כשראובן על סיפונו. "הלא-יהודים האוסטרלים שעזרו לי בכל זה היו יוצאי מן הכלל", הוא אמר.

כשהוא נחת במלבורן, חיכו לו אנשי חברת קדישא, ראובן נלקח ישירות להכנה לקבורה. "כל התהליך היה מבורך, הכל התחבר. זה בזכות טוב ליבם של כל כך הרבה אנשים, חברה קדישא, עובדים לא יהודים בשדה התעופה שלי ובקרת התנועה האווירית", אמר גורדון.

"זו הייתה הטיסה הכי מרה שעשיתי אי פעם, להטיס חבר הביתה בשק גופות. אבל זה היה מתוק כי ידעתי שאני עושה לו את המעשה האחרון שלי כחבר, מראה לו את אהבתי כחבר. כשאומרים מתוק-מריר, זה מה שזה היה".