״אין הפסקת אש״: למה תאילנד וקמבודיה נלחמות - ותיעוד הנשק הישראלי בקרב

הלחימה בגבול תאילנד-קמבודיה נמשכה היום (שלישי) יום שני ברציפות והתרחבה לאזורים חדשים, כששתי המדינות מאשימות זו את זו בהפגזת אזורים אזרחיים. ראש ממשלת תאילנד אנוטין צ׳רנווירקול הבהיר כי אין בכוונתו לעצור את המבצע הצבאי. 

״הכיוון של תאילנד נשאר סטטוס קוו. אין הפסקת אש״, כתב הערב בפייסבוק. בשיחה עם עיתונאים שלל אפשרות לדיאלוג: ״לא נוכל לעצור עכשיו. כבר התחייבנו בפני הכוחות המזוינים שיוכלו לבצע את המבצעים המתוכננים במלואם״.

לפי משרד ההגנה הקמבודי, תשעה אזרחים נהרגו מאז אתמול (שני) ו-20 נפצעו קשה. בצד התאילנדי דווח על ארבעה חיילים שנהרגו ו-29 בני אדם שנפצעו. שתי המדינות פינו מאות אלפי תושבים מאזורי הגבול.

הלחימה התרחבה היום למוקדים חדשים לאורך 817 הקילומטרים של הגבול המשותף, מהגבעות המיוערות בגבול לאוס ועד לאזורי החוף, שם מתנהלת לדברי הצבא התאילנדי פעולה ימית לדחיקת חיילים קמבודים. טנקים תאילנדים הפגיזו מתחם קזינו בגבול ששימש לדברי הצבא כאתר אחסון נשק, ומטוסי קרב ביצעו תקיפות אוויריות נגד ״מטרות צבאיות אסטרטגיות״. תאילנד טענה כי קמבודיה השתמשה ברחפנים להטלת פצצות וירתה מטחי ארטילריה ורקטות.

יועץ בכיר לראש ממשלת קמבודיה הון מאנט אמר הערב ל״רויטרס״ כי ארצו ״מוכנה לשיחות בכל עת״, אך שר החוץ התאילנדי סיהסאק פואנגקטקאו דחה זאת. ״אין פוטנציאל למשא ומתן״, אמר ל״רויטרס״. ״מה שקמבודיה יכולה לעשות זה להפסיק את מה שהיא עושה ולומר שהיא מוכנה לשיחות״. מזכיר המדינה האמריקני מרקו רוביו קרא בהצהרה להפסקה מיידית של הלחימה ולחידוש צעדי הרגיעה שסוכמו בפסגה באוקטובר בנוכחות טראמפ.

משרד ההגנה הקמבודי טען כי לכוחותיו לא הייתה ברירה אלא לנקוט פעולה הגנתית, והאשים את תאילנד בהפגזה ״חסרת הבחנה ואכזרית״ של אזורי מגורים - האשמות שבנגקוק דחתה. הון סן, האיש החזק בקמבודיה, כתב בפייסבוק כי ארצו המתינה 24 שעות כדי לכבד את הפסקת האש ולאפשר פינוי תושבים לפני שפתחה בהתקפות נגד.

״קמבודיה צריכה שלום, אבל קמבודיה נאלצת לתקוף בחזרה כדי להגן על שטחה״, כתב, והוסיף כי ביצורים חזקים ונשק עודף מעניקים לכוחות הקמבודים יתרון מול ״האויב הפולש״.

מדובר בלחימה העזה ביותר מאז העימות ביולי, שכלל תקיפות מהאוויר והפצצות הדדיות במשך חמישה ימים, הוביל למותם של לפחות 48 בני אדם ולפינוי 300 אלף מבתיהם - עד שטראמפ התערב ותיווך הפסקת אש.

ההסכם של טראמפ קרס

באוקטובר חתמו הצדדים על הסכם שלום בפסגת מדינות מזרח אסיה בנוכחות הנשיא האמריקני. ״חתמתי על הסכם השלום בין תאילנד וקמבודיה. אין מלחמה! מיליוני חיים ניצלו. איזה כבוד להשיג את זה״, צייץ טראמפ אז.

אלא שההסכם לא החזיק מעמד. המתיחות עלתה שוב ב-10 בנובמבר, כשכוחות תאילנדים נפגעו מפיצוץ מוקש בגבול. תאילנד האשימה את קמבודיה בהנחת מוקשים חדשים, הקפיאה את צעדי הרגיעה ודרשה התנצלות. קמבודיה דחתה.

לא ברור מה הצית את הסבב הנוכחי, כששתי המדינות מאשימות זו את זו בתוקפנות. תאילנד וקמבודיה נמצאות בסכסוך טריטוריאלי על נקודות שאינן מסומנות לאורך גבולן המשותף כבר למעלה ממאה שנה. הגבול מופה לראשונה ב-1907 על ידי צרפת כשקמבודיה הייתה מושבה צרפתית, ותאילנד חולקת על המפה עד היום. במרכז הסכסוך עומד מקדש פריאה ויהיר, מקדש הינדי מהמאה ה-11 ששתי המדינות טוענות לבעלות היסטורית עליו.

למשבר הנוכחי יש גם ממד פוליטי פנימי. ראש ממשלת תאילנד בזמן פרוץ העימות ביולי הייתה פאטונגטרן צ׳ינוואט, בתו של ראש הממשלה לשעבר תאקסין צ׳ינוואט שהודח בהפיכה צבאית ב-2006. תאקסין והון סן היו בעלי ברית קרובים במשך שנים רבות - הון סן אף מינה את תאקסין ליועץ כלכלי של ממשלת קמבודיה לאחר שנאלץ להימלט מתאילנד.

ביוני ניסתה פאטונגטרן להרגיע את המתיחות בשיחת טלפון עם הון סן, אלא שזה הקליט את השיחה ושיתף אותה עם כ-80 בכירים בקמבודיה - ובסופו של דבר הדליף אותה. בהקלטה נשמעה ראש הממשלה קוראת לו ״דוד״ ומבקרת את הפיקוד הבכיר של צבאה. השיחה עוררה סערה בתאילנד, שותפתה הגדולה בקואליציה פרשה מהממשלה, ובאוגוסט הודחה פאטונגטרן על ידי בית המשפט החוקתי. במקומה מונה אנוטין צ׳רנווירקול.

היתרון התאילנדי והנשק הישראלי

לתאילנד יתרון צבאי מוחץ על קמבודיה. בצבא תאילנד כ-245 אלף חיילים בשירות פעיל, מול 75 אלף בקמבודיה, וכ-400 טנקים מול 200.

הפער הבולט ביותר הוא באוויר. לחיל האוויר התאילנדי יותר מ-100 מטוסי קרב, ביניהם מטוסי F-16 ומטוסי "גריפן" מתוצרת חברת "סאאב" השבדית. לקמבודיה אין מטוסי קרב כלל.

לישראל יש קשרים צבאיים משמעותיים עם תאילנד. בתחילת החודש הודיעה התעשייה האווירית כי תספק לחיל האוויר התאילנדי מערכת הגנה אווירית BARAK MX, ובסרטונים שפורסמו מאזור הלחימה נראים חיילים תאילנדים חמושים במה שנראה כמו רובי "תבור" מתוצרת תעשייה צבאית ישראלית, מהם רכשה עשרות אלפים, לצד רכש נוסף של מקלעי "נגב".