צבא תאילנד קיבל את האחריות למעברי הגבול של המדינה עם קמבודיה ועיבה את כוחותיו באזור, כך דווח היום (שבת) בתקשורת המקומית מפי רשויות הצבא. מדובר בהחמרה נוספת של העימות בין המדינות שפרץ בסוף מאי כאשר חייל קמבודי נהרג בגבול, שנקודות רבות בו עדיין נתונות במחלוקת. שתי המדינות ידועות כיעד לתיירים ישראלים.
העימות הנוכחי החל ב-28 במאי כאשר חייל קמבודי נהרג בחילופי אש שהתרחשו באזור צ'ונג בק, מעבר הרים סמוך למשולש הגבולות בין תאילנד, קמבודיה ולאוס.
מפקד הצבא התאילנדי הגנרל פנא קלאוו חתם היום על צו המעביר את אחריות על מעברי לגבול לידי הצבא, כולל האפשרות לסגירתם, אך הרשויות במדינה הכחישו שהם נסגרו בפועל.
הצבא התאילנדי האשים חיילים ואזרחים קמבודיים ב״חדירות חוזרות ונשנות לשטח תאילנד״ ובהצטברות כוחות צבאיים שמעידה על ״כוונה ברורה להשתמש בכוח״.
הצבא התאילנדי הודיע ביום חמישי כי הוא מוכן לבצע ״מבצע בעצימות גבוהה״ למניעת כל פגיעה בריבונות המדינה, לאחר שזיהה "הגברת כוננות קמבודית" בגבול במקביל למאמצי הגישור. ראש ממשלת תאילנד פאטונגטארן שינאוואטרה אישרה שכוחותיה מוכנים לכל תרחיש, אך הדגישה שהממשלה תעדיף פתרון שלום על פני עימות צבאי.
בתקשורת התאית טענו כי קמבודיה הציבה 12 אלף חיילים בגבול, כולל ציוד כבד שנפרס בנקודות אסטרטגיות, עדות להלך הרוח בבנגקוק. בנוסף, בתקשורת התאית החלו לדווח על בניית מחסות בעזרת שקי גבול ועריכת תרגילי פינוי למקלטים במוסדות החינוך הסמוכים לגבול.
מורה באחד מבתי הספר כתב ברשתות החברתיות כי אנחנו מחכים רק לפקודת הפינוי - כולם מוכנים להיכנס למקלטים מיד״.
מצדה, קמבודיה הכחישה את ההאשמות התאילנדיות וטענה כי חיילים תאים הם אלה שפתחו ראשונים באש בתקרית ב-28 במאי. ראש ממשלת קמבודיה הון מאנט אמר בנאום היום: ״זוהי עמדתנו, לא ליזום עימות, אלא להגן על עצמנו. העקרונות המנחים שלנו הם כבוד למסגרות המשפטיות הבינלאומיות״.
קמבודיה הודיעה השבוע כי המנגנונים הדיפלומטיים הקיימים אינם יעלים וכי היא מתכננת לפנות בול לבית הדין הבינלאומי לצדק בהאג. תאילנד דחתה את המהלך וטוענת שכל הסוגיות הקשורות לגבול צריכות להיפתר במשא ומתן בין הצדדים.
תאילנד וקמבודיה נמצאות בסכסוך טריטוריאלי על הריבונות בנקודות שונות שאינן מסומנות לאורך גבולן במשך יותר ממאה שנה. הגבול מופה לראשונה על ידי צרפת ב-1907 כאשר קמבודיה הייתה מושבה צרפתית. מפה זו, שתאילנד ערערה עליה מאוחר יותר, מהווה עד היום מקור למחלוקת.
מקדש הינדי מהמאה ה-11 בשם פריאה ויהיר עמד במרכז הסכסוך במשך עשרות שנים, כאשר גם בנגקוק וגם פנום פן טוענות לבעלות היסטורית עליו. בית הדין הבינלאומי לצדק צידד בתביעה הקמבודית לריבונות עליו כבר ב-1962, אך תאילנד כפרה בקביעה זו.
המתיחות הסלימה ב-2008 כאשר קמבודיה רשמה את המקדש כאתר מורשת עולמי של אונסק״ו, מה שהוביל לעימות צבאי בגבול ולמותם של יותר מ-12 חיילים.
למרות שהממשלות הנוכחיות נהנות מיחסים חמים בשל הקשר בין מנהיגיהם לשעבר - תאקסין שינאוואטרה והון סן - הסנטימנט הלאומי עלה בתאילנד בשנה האחרונה. גורמים שמרנים בתאילנד תקפו תוכנית הממשלה לנהל משא ומתן עם קמבודיה על חיפוש משותף של מאגרי אנרגיה באזורים ימיים לא מסומנים, תוך אזהרה שמהלך כזה עלול לסכן את האי קו קוד שבמפרץ תאילנד.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו