קולות חדשים ושונים מתימן: האם דרום תימן תצטרף להסכמי אברהם?

בצל סערת ההתקפות החות'יות על ישראל והשינויים במזרח התיכון, נשמע בימים האחרונים קול מפתיע מאחד הצדדים הלוחמים בתימן: קריאה להקמת מדינה דרום-תימנית עצמאית שתצטרף להסכמי אברהם.

הקריאה הזו, שהושמעה על ידי איידרוס א-זוביידי, סגן יו"ר מועצת ההנהגה הנשיאותית של תימן, בריאיון נדיר לעיתון "הנשיונל" הפועל באיחוד האמירויות, מסמנת לא רק תפנית אפשרית במאבק הפנימי בתימן, אלא גם פתח חדש ומרתק למדיניות החוץ הישראלית באזור.

שני עמים, שתי מדינות?

א-זוביידי, המכהן גם כראש המועצה הדרומית הזמנית (STC), הדגיש כי הדרום מוכן פוליטית וגיאופוליטית לעצמאות מלאה. הוא טען שהקמת מדינה דרומית תבודד את החות'ים ששולטים בצפון ותעניק עוגן לשותפות הבינלאומית. הוא אומר כי בפועל "הדרום משוחרר ואנחנו מגינים על גבולותינו. אנחנו רק צריכים להכריז על עצמאות כדי שאחרים יכירו בנו".

הרעיון של שתי מדינות בתימן אינו חדש. בין 1967 ל-1990, תימן הייתה חצויה בין צפון תימן לבין הרפובליקה העממית הדמוקרטית של תימן בדרום, מדינה סוציאליסטית. מאז האיחוד הכושל ב-1990 ועד היום, הקרע בין הצפון והדרום נותר עמוק. כעת, א-זוביידי טוען שהיסטוריה זו הופכת את האפשרות להפרדה מחודשת לאפשרית ולגיטימית.

חלוקה דתית ואסטרטגית: ההבדלים העיקריים

מעבר לחלוקה הגיאוגרפית, ההבדלים בין המועצה הדרומית לחות'ים הם מהותיים ונוגעים לזהות, דת ואסטרטגיה. בעוד החות'ים הםשיעים זיידים, הנתמכים על ידי איראן ומונעים מהדת השיעית, המועצה הדרומית מורכבת בעיקרהמסונים, בדומה לסעודיה והאמירויות.

בנוסף, ה-STC איננה ארגון דתי, בניגוד לחות'ים. היא מדגישה את הזהות הלאומית הדרום תימנית שלה ואת השאיפה להגדרה עצמית לאומית. התמיכה הכלכלית והצבאית שהיא מקבלת מסעודיה ואיחוד האמירויות, שהן מדינות סוניות מובילות, ממצבת אותה כחלק מציר נגדי לציר השיעי-איראני.

מאזן הכוחות בין הדרום לחות'ים

המועצה הדרומית הזמנית של א-זוביידי, הנתמכת על ידי איחוד האמירויות, הפכה לכוח הדומיננטי בדרום תימן. על פי דו"ח מודיעין של ה-CIA, שצוטט בפרסום "Long War Journal" באפריל 2025, הכוחות הפרו-אמירתיים, הכוללים את ה-STC, מוערכים ב-150,000 עד 200,000 לוחמים. הערכה זו רחבה וכוללת גם מיליציות נוספות כמו כוחותיו של טארק סאלח וכוחות חוף המערב, אך ה-STC מהווה חלק משמעותי מתוכה, וכולל כוחות משטרתיים וצבאיים. בניגוד לכוחות החות'ים, שמוערכים בכ-200,000 לוחמים אך מתבססים בעיקר על טילים וכטב"מים בטווחים ארוכים, הכוח של הדרום מרוכז באזורים הדרומיים, ובראשם עיר הבירה הזמנית של הממשלה המוכרת בינלאומית, עדן.

החות'ים, ששולטים במרבית אזורי הצפון כולל עיר הבירה ההיסטורית צנעא, מתבססים בעיקר על התמיכה האיראנית, שסיפקה להם ידע וטכנולוגיה לפיתוח נשק מתקדם, כולל טילים בליסטיים וכטב"מים ששימשו לתקיפת ישראל. המועצה הדרומית, לעומת זאת, קיבלה לאורך השנים סיוע משמעותי מסעודיה ואיחוד האמירויות, שאף התערבו צבאית נגד החות'ים. פוליטית, המועצה הדרומית היא חלק אינטגרלי ממועצת ההנהגה הנשיאותית התימנית, ומחזיקה בשלושה מתוך שמונת המושבים בה, מה שמעניק לה לגיטימציה מסוימת בזירה הבינלאומית אך לא מונע חיכוכים ואי הסכמות עם הפלגים האחרים בתוך המועצה. באופן טקטי, החות'ים מתבססים בעיקר על מתקפות טילים וכטב"מים מרחוק, בעוד ה-STC מחזיקה בכוחות קרקע גדולים השולטים בשטחים בדרום ופועלים בעיקר להגנה ולשמירה על גבולותיה.

הסכמי אברהם כהבטחה לעתיד

ההצהרה של א-זוביידי, שציינה כי הקמת מדינת דרום תימן תאפשר להם להצטרף להסכמי אברהם, היא משמעותית מאוד על רקע המתיחות עם העולם הערבי אחרי התקיפה בדוחא ובמקביל למלחמה בעזה. הוא רואה בהסכמים אלה מפתח ליציבות אזורית, במיוחד לאחר אירועי המלחמה בעזה. במילים שלו, "כשיהיה לנו את המדינה הדרומית שלנו, נקבל החלטות משלנו ואני מאמין שנהיה חלק מההסכמים האלה".

דבריו עומדים בניגוד מוחלט לעמדה החות'ית, שמקדמת מלחמה נגד ישראל, וההצהרה הזו מבהירה את הפער האידיאולוגי בין הצדדים. עבור ישראל, יצירת קשרים עם גורם בדרום תימן יכולה להוות נכס אסטרטגי במאבק מול הציר האיראני ובפרט מול החות'ים.

א-זוביידי הודה בקושי הכלכלי העצום בתימן, שנגרם גם עקב מתקפות החות'ים על מתקני נפט, והדגיש את החשיבות של סיוע חיצוני. דבריו מציגים תמונה של כוח מפוצל בתימן, הנתון במצב של "לא מלחמה ולא שלום", אך שואף להכרה בינלאומית ועצמאות. אם הקריאה שלו תיענה, זה עשוי לשנות את פניה של תימן, וכתוצאה מכך, גם את המאזן האזורי כולו.

הכותב הוא תום וגנר - יועץ אסטרטגי, פרשן ומרצה בענייני המזרח התיכון ומנהל "מרכז המזרח התיכון".