"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

המטרה: לחנוק את ייצוא הנפט האיראני | כך ארה"ב מתכוונת לפגוע ב"צי הצללים"

ממשל טראמפ בוחן אפשרות להשתמש באמנה בינלאומית למניעת הפצת נשק להשמדה המונית כדי לשבש את המסחר • טהראן משתמשת בצי מכליות מזדקנות ולא מבוטחות כדי לאפשר את המשך היצוא • הנשיא האיראני הודה: "הצעדים של טראמפ יוצרים חוסר ודאות"

,עודכן
0השמעה
מתקן נפט האיראני (ארכיון). צילום: REUTERS

ארה"ב שוקלת תכנית למלחמה בייצוא הנפט האיראני באמצעות הסכם בינלאומי שמטרתו להילחם בהפצת נשק להשמדה המונית, כך מדווחת היום (חמישי) סוכנות הידיעות רויטרס מפי מקורות המעורים בנושא.

טראמפ הבטיח להחזיר את מדיניות "הלחץ המקסימלי"כדי לבודד את איראן מהכלכלה העולמית ולחנוק את יצוא הנפט שלה, בניסיון להניא את המדינה מלפתח נשק גרעיני.

טראמפ. תוכנית חדשה לבלימת הנפט האיראני,צילום: אי.פי
מיכלית נפט איראנית (ארכיון),צילום: EPA

טראמפ הטיל על איראן סנקציות חדשות בשבועות הראשונים של כהונתו השנייה, שכוונו נגד חברות ונגד מה שמכונה "צי הצללים" המורכב ממכליות נפט מזדקנות השטות ללא ביטוח מגופים מערביים ומובילות נפט גולמי ממדינות הנתונות לסנקציות. סנקציות דומות הוטלו בזמן ממשל ביידן, אך איראן הצליחה להגדיל את יצוא הנפט שלה באמצעות רשתות הברחה מורכבות.

גורמים בממשל טראמפ בוחנים כעת דרכים חדשות לעצור ולבדוק ספינות השטות דרך צמתים קריטיים כמו מיצרי מלאקה באסיה ונתיבי ים אחרים, לפי שישה מקורות המעורים בנושא. לצד עיכוב הספקת הנפט הגולמי, הפעולה עשויה לסייע בחשיפת גורמים המעורבים בסחר האיראני, להסב להם נזק תדמיתי ולחשוף אותם לסכנת פגיעה מסנקציות אמריקניות, כך לפי המקורות.

"אין צורך להטביע ספינות או לעצור אנשים כדי ליצור את אותה השפעה מצננת שמעבירה את המסר שזה פשוט לא שווה את הסיכון (המעורבות בהברחת הנפט)", אמר אחד המקורות לסוכנות הידיעות. "העיכוב באספקה... מחדיר אי-ודאות ברשת הסחר הבלתי חוקית הזו".

הנשיא מסעוד פזשכיאן בפרלמנט. הודה בפגיעה בייצוא הנפט האיראני,צילום: אי.אף.פי
.,צילום: REUTERS

לפי הדיווח, הממשל בוחן שימוש באמנה למניעת תפוצה של נשק להשמדה המונית, שהושקה ב-2003 וחתומות עליה יותר מ-100 ממשלות. מנגנון זה עשוי לאפשר לממשלות זרות לפעול נגד משלוחי הנפט של איראן לבקשת וושינגטון, אמר אחד המקורות.

מועצת הביטחון הלאומי האמריקנית בוחנת את האפשרות לבדיקות בים, אמרו שניים מהמקורות. לא ברור אם וושינגטון כבר פנתה למדינות החתומות על האמנה כדי לבדוק את נכונותן לשתף פעולה עם ההצעה.

ג'ון בולטון, שהיה מבין יוזמי האמנה וכיהן כיועץ לביטחון לאומי של טראמפ בקדנציה הקודמת, אמר לרויטרס כי "יהיה זה מוצדק לחלוטין" להשתמש ביוזמה כדי להאט את יצוא הנפט של איראן. הוא ציין כי מכירת נפט היא "קריטית להשגת הכנסות עבור ממשלת איראן".

הנשיא האיראני מסעוד פזשקיאן אמר לפרלמנט האיראני ב-2 במרץ כי טראמפ "חתם שוב על צו המטיל סנקציות על רבות מהספינות שלנו בים, והשאיר אותן בחוסר ודאות לגבי איך לפרוק את מטען הנפט והגז שלהן".

פוטנציאל לתגובת נגד

ניסיונות קודמים לתפוס מטעני נפט איראניים הובילו לפעולות תגמול מצד איראן. ארה"ב ניסתה לעצור לפחות שני מטעני נפט איראניים ב-2023, תחת ביידן. זה הוביל את איראן לתפוס ספינות זרות - כולל אחת שחכרה חברת שברון, מה שהעלה את מחירי הנפט בעולם.

סביבת מחירי הנפט הנמוכים יחסית כיום מעניקה לטראמפ יותר אפשרויות לחסום את זרימת הנפט האיראני, החל מסנקציות על חברות מכליות ועד תפיסת ספינות, כך לפי בן קאהיל, מומחה לאנרגיה מאוניברסיטת טקסס.

"אני חושב שאם המחירים יישארו מתחת ל-75 דולר לחבית, לבית הלבן יש יותר חופש פעולה לבחון סנקציות שישפיעו על אספקה מאיראן ומדינות אחרות. יהיה הרבה יותר קשה לעשות זאת בסביבת מחירים של 92 דולר לחבית," אמר קאהיל.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר