"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

לא עוד חסינות מוחלטת: החגיגה של אונר"א עתידה להסתיים

המדינות התורמות יכלו לחיות עם 70 שנה של הפצת שנאה והסתה נגד ישראל, אבל חשדות לשחיתות זה כבר יותר מדי בשבילן • פרשנות

,עודכן
הסוף לאונר"א? // צילום: AFP // הסוף לאונר"א? // צילום: AFP

כאשר שמעתי לראשונהשמזכ"ל אונר"א פייר קרנבול הושעה והתפטרעקב חשדות לשחיתות, הדבר הראשון שעשיתי היה לרוץ לחלון ולבדוק אם חזירים התחילו לעוף בשמיים. נער הייתי וגם זקנתי, ולא ראיתי את האו"ם מתמודד מבפנים עם טענות לשחיתות הפושה בסוכנויות שלו, לא כל שכן באונר"א, שזכתה עד לאחרונה לחסינות מוחלטת.

צילום: רויטרס

במשך 70 שנה אונר"א הייתה סוג של אקס־טריטוריה באו"ם. סוכנות נפרדת המוקדשת אך ורק לטיפול ב"פליטים" הפלשתינים, לצד הסוכנות המטפלת בכל שאר הפליטים בעולם, UNHCR. אך בניגוד ל־UNHCR, אונר"א לא מנסה לפתור את בעיית הפליטים, היא פועלת להנציח אותה. כאשר היא נוסדה, היו בעולם כ־700 אלף פליטים פלשתינים. היום מספרם זינק לכ־5.7 מיליון.

אבל את המספרים של אונר"א תמיד צריך לקחת עם גרגיר מלח, מכיוון שיש להם נטייה להתנפח באופן מלאכותי. מפקד האוכלוסין שנערך לפני שנתיים בלבנון מצא ש־300 אלף איש שעליהם אונר"א דיווחה, פשוט לא קיימים, ושהמספר האמיתי של פליטים פלשתינים במדינה קטן ב־66 אחוזים מדיווחי הסוכנות. במקביל, היא זכתה לאורך השנים לתקציבים וכוח אדם ש־UNHCR יכלה רק לחלום עליהם.

לא רק שהתקציב לפליט באונר"א גדול פי ארבעה מזה של כל פליט אחר, בזמן שבאונר"א מועסקים כ־30 אלף איש, ב־UNHCR המטפלת בקרוב ל־70 מיליון פליטים מועסקים רק 10,000.

אך כמו כל חגיגה, גם זאת עתידה להסתיים. זה התחיל עם החלטת ממשל טראמפ להפסיק את המימון לסוכנות. בהמשך הגיעה הדלפת הדו"ח הפנימי שהאשים את מנכ"ל הארגון בשחיתות, שכללה בין השאר שימוש בכספי הארגון לצורך מסעות תענוגות עם בת זוגו. בחודשים האחרונים מדינות נוספות הודיעו על הקפאת המימון, ובהן שוויץ, הולנד וניו זילנד. עם 70 שנה של הפצת שנאה והסתה נגד ישראל הן כנראה יכלו לחיות, אבלחשדות לשחיתותזה כבר יותר מדי בשבילן.

השעיית המנכ"ל פותחת חלון הזדמנויות שכמותו עדיין לא היה, ועל מדינת ישראל להכות בברזל בעודו חם. זה הזמן לשים קץ לעיוות בן עשרות שנים ולמזג את אונר"א לתוך UNHCR. גם היום יש כאלה שמעדיפים להשאיר את אונר"א בסביבה מחשש שיוטל עליהם להתמודד עם שירותי החינוך, הרווחה והבריאות של האוכלוסייה הפלשתינית, אך זוהי ראייה צרה שמתעלמת מהאינטרס ארוך הטווח של ישראל לשים קץ לבעיית הפליטים הפלשתינים. סגירת אונר"א הוא הדבר החכם, הצודק והמוסרי לעשות, וכעת הוא גם אפשרי. את ההזדמנות הזאת אסור לנו להחמיץ.

הכותב הוא ראש מכון אבא אבן לדיפלומטיה בינלאומית במרכז הבינתחומי הרצליה, לשעבר שגריר ישראל באו"ם

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר