"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

מחקר: היריבות גוברת בין איראן לרוסיה בסוריה

ניתוח של ד"ר יוסי מנשרוף ממכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון מוצא כי שתי המדינות נאבקות זו בזו על ההשפעה והחיכוך בין השתיים רק הולך וגדל

,עודכן
חיילים רוסים בסוריה, צילום: איי.אף.פי

סוריה ואיראן מצאו את עצמן משתפות פעולה באדיקות ובמגוון דרכים בסוריה מאז החלה המעורבות הרוסית במלחמת האזרחים בסוריה בשנת 2017.מטוסים של חיל האוויר הרוסי סיפקו חיפוי לכוחות הנאמנים לאיראן במאבקם במורדים ברחבי המדינה, וציוד וידע רוסי סייע להחזיק את צבא משטר אסד, בעל הברית המשותף של שתי המדינות.

אךמאמר חדששמפרסם מרכז עלמא מרכז עלמא, החוקר את האתגרים הבטחוניים של ישראל בגבולותיה הצפוניים ויושב בתפן שבגליל, וכתב ד"ר יוסי מנשרוף, חוקר איראן במכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון (JISS) ובמרכז עלמא, מראה כי שיתוף הפעולה בין טהרן למוסקבה בשדות הקרב של סוריה הולך והופך ליריבות על עמדות השפעה וכוח בסוריה של אחרי מלחמת אזרחים.

על פי המאמר, שתי המדינות, שהשקיעו משאבים אדירים וכוח אדם בשמירה על משטרו של אסד, מתחרות ביניהן על עמדות ההשפעה והשליטה בשטח על הנעשה בסוריה.

ד"ר מנשרוף כותב כי אחד מנושאי המחלוקת המרכזיים בין מוסקבה וטהרן הוא התיאום הביטחוני בין רוסיה לישראל סביב פעילותה נגד הטרור של ישראל בסוריה. "התערבותה של רוסיה בסוריה מפריעה לשתי מטרות איראניות עיקריות, האחת: להפוך את סוריה לבסיס קדמי במלחמה נגד ישראל והשנייה היא הגדלת השפעתה של טהרן על המשטר בדמשק", כותב מנשרוף.

על פי המחקר, ברית ההגנה שחתמה סוריה עם איראן, במסגרתה טהרן התחייבה לספק למשטר אסד נשק נגד מטוסים מתקדם, היא התרסה לא רק נגד ישראל והמערב אלא בעיקר נגד רוסיה שמונעת ממשטר אסד שימוש בטילים מתקדמים נגד מטוסים שברשותה של מוסקבה, כחלק מההבנות הרוסיות עם ישראל.

"רוצים את הכסף חזרה"

מקום נוסף בו באה לידי ביטוי היריבות הגוברת בין טהרן לרוסיה היא אזור בוכמאל שבמזרח המדינה, שם, על פי המאמר, משקיעה איראן סכומי כסף אדירים בחינוך ואינדוקטרינציה עבור האוכלוסייה המקומית, סונית ברובה, במטרה להפוך את האזור האסטרטגי עבור לאיראן לשטח הנאמן למטרותיה. רוסיה מתנגדת לתהליך ושלחה כוחות של מיליציה הנאמנים לה, כולל כוחות מיוחדים רוסיים, במטרה לבלום את המגמה הזו.

בנוסף ליריבות גיאו-פוליטית, המאמר מציין גם יריבות כלכלית. על פי הנכתב, איראן הביעה בפני אסד את אכזבתה מכך שלא שיתף אותה בשיקום התשתיות ההרוסות במדינה, ככל הנראה בעקבות לחצים רוסיים.

באיראן מתקשים להסתיר את הכוונה הזו. חשמת-אללה פלאחת-פישה, עד לא מכבר יו"ר וועדת הפרלמנט לביטחון לאומי באיראן אמר לתקשורת האיראנית כי: "השקענו בין 20 ל-30 מיליארד דולר בסוריה ואנחנו מצפים לקבלם בחזרה".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר