"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

חשש: נסראללה ינצל את הכאוס בלבנון כדי להתחזק

הגברת הדומיננטיות האיראנית, נהירת פליטים לישראל ואפילו פיראטיות בים התיכון • בצה"ל עוקבים אחר המשבר בלבנון ובוחנים שורה של תרחישים שעשויים להשפיע על האזור

,עודכן
0השמעה
מפגינים מול הצבא. גם הוא על סף קריסה, צילום: איי.פי

יש אפשרות שנסראללה יזהה את הכאוס בלבנון כהזדמנות ויפעל להגביר את הדומיננטיות שלו ושל איראן במדינת לבנון", כך הזהיר לאחרונה בשיחה עם קצינים ומפקדים במילואים תת־אלוף שלומי בינדר, מפקד אוגדה 91, שממונה על שמירת הגבול בין ישראל ללבנון. זו התבטאות פומבית ראשונה של קצין בכיר בנוגע למשבר הקיצוני בלבנון.

בינדר אמר עוד בשיחה כי "פיקוד צפון נמצא במעקב אחר הנעשה בצד השני של הגבול וממשיך לפעול להגנה על תושבי מדינת ישראל".

על פי הבנק העולמי, המשבר הנוכחי בלבנון הוא אחד משלושת החמורים ביותר בעולם(!) ב־150 השנים האחרונות, ובצה"ל בוחנים שורת תרחישים לעתיד המדינה, שעשויים להשפיע גם על ישראל. כך, למשל, בפיקוד צפון נערכים לאפשרות שאלפי לבנונים ינסו להגיע לגבול ישראל בניסיון למצוא כאן עתיד טוב יותר. לפי תרחיש זה, שכרגע נראה כסביר ביותר, סירות עם פליטים ינסו להגיע לחופי הארץ, כפי שקורה כבר כעת בחופי קפריסין.

מהומות בעקבות המשבר בלבנון // צילום: איי.פי,איי.פי

היבט מדאיג אחר הוא מצבו של צבא לבנון. הצבא, שנחשב לגורם מייצב במדינה, מתמוטט והולך, ויש דיווחים על עריקה של אלפים. רבים אחרים נותרים בצבא, אך בפועל עוסקים במשרות משניות שמספקות להם משכורת. קצין בכיר בלבנון העריך בכלי תקשורת במדינה כי בספטמבר הצבא יקרוס. אם הצבא יתפרק לחלוטין, אמצעים מתקדמים כדוגמת טנקים ימצאו את עצמם ללא בעלים. עם זאת, לא בטוח שחיזבאללה ינסה להשתלט על הציוד הנטוש משום שהדבר עלול להיראות כניסיון של הארגון להשתלט על המדינה. בינתיים, אגב, המשבר הכלכלי־חברתי גורם לחיזבאללה דווקא לקחת צעד אחורה בכל הנוגע לעימות עם ישראל. בארגון הטרור נאלצו לפתח רשת לאספקת מוצרי יסוד בעלות זולה במיוחד כדי לסייע לבני העדה השיעית, ולכן דווקא בדרום לבנון המצב יציב יחסית. עם זאת, אם המצב ימשיך להידרדר, מחנות הפליטים הפלשתיניים בדרום לבנון עלולים ליצור כאב ראש אזורי.

"תאי ג'יהאד רדומים"

מה באשר לאיראן? בצבא מעריכים אמנם שהסיכויים להתבססותה נמוכים למדי בשל התנגדות של אוכלוסיית לבנון, אך לא מן הנמנע שאם ההידרדרות תימשך, לבנונים רבים יצטרכו להכריע אם לאפשר שליטה איראנית בתמורה לדלק ומשאבים נוספים, או להתמודד עם רעב וקושי לספק צרכים בסיסיים. מבחינת איראן מדובר בהזדמנות, אך אם אכן תפעל בארץ הארזים, סביר שלא תעשה זאת בדרכים שנקטה בסוריה.

מהומות בביירות // צילום: אי.פי.איי,

תרחישים נוספים שנבחנים כבר אינם נוגעים לציר השיעי. העמקת המשבר עלולה להביא לתרחיש סומלי: בהיעדר תנאי מחייה בסיסיים, ינסו חלק מהתושבים בצפון לבנון לפנות אפילו לפיראטיות בים התיכון - מציאות שכלל לא קיימת היום באזור. בה בשעה, הדאגה הגדולה ביותר כרגע של צה"ל היא תאי ג'יהאד עולמי רדומים. צפון לבנון הוא האזור המועד ביותר לפורענות, וגם באזורים עירוניים נוספים מעמד הביניים נשחק מאוד ויש ירידה ביציבות הביטחונית, דבר שעלול להוות כר פורה לצמיחת ג'יהאדיסטים. בצה"ל, מכל מקום, עוקבים בדריכות.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר