רוסיה מסייעת לאיראן בחשאי לפתח טילי שיוט על־קוליים מתקדמים, שיוכלו לאיים על נושאות מטוסים אמריקניות ועל כלי שיט צבאיים נוספים במזרח התיכון, כך נחשף אמש (שלישי) בתחקיר של ה"פייננשל טיימס".
>טראמפ מזהיר את סין ורוסיה מחימוש איראן: "זה יהיה רע מאוד עבורכן"<<
לפי התחקיר, מדובר באחד המקרים הידועים המשמעותיים ביותר של העברת טכנולוגיה צבאית אסטרטגית ממוסקבה לטהרן.
התוכנית, שנושאת את שם הקוד C430L, החלה ב־2023 ונמשכה גם אל תוך המלחמה בין ארה"ב לאיראן. במסגרתה גויסו כמה ממומחי הטילים המנוסים ביותר של רוסיה, כדי לסייע לאיראן לפתח את מערכת הנשק החדשה.
התחקיר מתבסס על התכתבויות רוסיות שדלפו, רשומות וניתוח של פטנטים צבאיים. על פי התחקיר, מטרתה המרכזית של התוכנית היא לסייע לאיראן לפתח מערכת הנעה מסוג מגח סילון, מנוע שמאפשר לטיל שיוט לשמור על טיסה במהירות הגדולה פי כמה ממהירות הקול. מומחי טילים ומומחים צבאיים אמרו ל"פייננשל טיימס" כי הטכנולוגיה מיועדת כמעט בוודאות לטילי שיוט נגד ספינות ולתקיפת מטרות קרקעיות.
טילי שיוט על־קוליים משלבים מהירות עם יכולת טיסה בגובה נמוך, ובכך מקצרים את הזמן שעומד לרשות מערכות ההגנה האווירית המתקדמות כדי ליירט אותן. עבור איראן מדובר בכלי משמעותי בעיקר במערכה מרובת החזיתות שנפתחה במפרץ - שם מפעילות ארה"ב ובעלות בריתה באזור מערכות הגנה מתקדמות, ימיות ויבשתיות.
בארסנל האיראני מספר טילי שיוט, אך עד כה איראן לא הצליחה לפתח מנוע שיישא טיל כזה במהירות על־קולית לאורך זמן, וזהו אחד הפערים הטכנולוגיים המרכזיים שנותרו בידיה. מנוע סילון רגיל נשען על טורבינה שדוחסת את האוויר לפני הבעירה, אך מתקשה לעמוד במהירויות הגבוהות יותר.
במגח סילון אין חלקים נעים כלל, הדחיסה נוצרת מעצם המהירות בה נע גוף הטיל או כלי הטיס, ולכן הוא פועל גם במהירויות שבהן מנוע רגיל מגיע לגבול היכולת. לפי התחקיר, איראן כבר בנתה את מערכת ההנעה וערכה בה ניסוי, אך לא ידוע על פריסת מערכת נשק שמבוססת עליה ופותחה בסיוע רוסי.
"אסטרטגיה צבאית רגישה"
פביאן הינץ, מומחה לטילים איראניים ואנליסט בכיר בארגון הבריטי Conflict Armament Research, העוסק במעקב אחר נשק, אמר כי "זו העברה של טכנולוגיה צבאית רגישה מאוד מבחינה אסטרטגית מרוסיה, שהאיראנים רצו להשיג במשך עשורים". לדבריו, "תוכנית כזו הייתה מחייבת אישור פוליטי מהדרג הגבוה ביותר ברוסיה".
כבר ב־2018 נעצרו באוקראינה שני דיפלומטים איראנים שניסו לתעד ולהשיג רכיבים לטיל Kh-31A, טיל על־קולי נגד ספינות מתקופת ברית המועצות. ג'ים למסון, אנליסט צבאי לשעבר ב־CIA שהתמחה באיראן וכיום חוקר במרכז ג׳יימס מרטין ללימודי אי־הפצת נשק גרעיני, אמר כי "לאיראנים זה ייתן להם מערכת נשק אסטרטגית חדשה מבחינה איכותית, שתוכל לאיים על כלי שיט של הצי האמריקני".
במהלך המלחמה, גרמה איראן נזק משמעותי לבסיסים אמריקניים ומטרות אחרות במזרח התיכון, באמצעות כטב"מים ותקיפות טילים מדויקות, אך עד כה לא הצליחה לגרום נזק דומה לכוחות הצי האמריקני. את תוכנית הסיוע ארגנה "רוסובורונאקספורט", יצואנית הנשק הממלכתית של רוסיה.
הצד הטכני הופקד בידי יצרנית הרקטות הרוסית NPO, ממנה הגיעו המהנדסים שנשלחו לאיראן. ארה"ב הטילה סנקציות על החברה ב־2014, ותיארה אותה כחברת רקטות רוסית מרכזית, האחראית למערכות טילי שיוט המשוגרות מספינות, מצוללות וממשגרים קרקעיים.
לפי מסמכים שדלפו, בכירים במערך ייצוא הנשק הרוסי וכמה ממהנדסי הטילים הבכירים ביותר של החברה ערכו ביקורים חוזרים באיראן, עוד לפני שהחוזה נחתם רשמית עם משרד ההגנה האיראני בנובמבר 2023. בהם אלכסנדר דרגצ׳וב, שהיה אז סגן ראש החברה ומשמש המתכנן הראשי שלה לטילים המשוגרים מן הים ולמערכות טילי שיוט.
בין המהנדסים בלטו שניים נוספים. אלכסנדר צ׳באקוב, העומד בראש מחלקת התכנון של מנועים בחברה, ביקר בטהרן שלוש פעמים ב־2023, ולפי פטנטים רוסיים שנבדקו בתחקיר הוא מומחה למנועי מגח סילון על־קוליים לטילי שיוט. השני הוא יורי פרוחורצ׳וק, ראש מחלקת האווירודינמיקה והבליסטיקה. הוא נבחר להשתתף במשלחת המוצעת, ורשום כממציא בפטנט לטיל שיוט היפרסוני המונע במגח סילון, שנועד לתקוף ספינות ומטרות ביבשה.
לביקור השלישי שלהם, ביולי 2023, הצטרף ולדיסלב קוזמיצ׳ב, ראש מחלקת טכנולוגיות ההגנה והחלל ברוסובורונאקספורט. בהמשך הוא ניהל בשם החברה הממשלתית את המשא ומתן על החוזה מול משרד ההגנה האיראני, כך לפי המסמכים שהגיעו לידי ה"פייננשל טיימס".
עד 2025 העבירה איראן לחברה הרוסית מאגר גדול של חומר טכני על מערכת ההנעה. המהנדסים הרוסים ניתחו את הנתונים ושלחו לטהרן שורה של שאלות מפורטות על אופן פעולתה. הם שאלו על שינויים במערכת הדלק, על יציבות הבעירה, על תפקוד חלקים שונים במנוע והאם המשיך לפעול לאחר הפסקת העברת הנתונים ממנו - פחות מדקה לתוך הניסוי.
מחילופי הדברים עלה כי הרוסים בחנו כיצד פעלה המערכת האיראנית, ורתמו את ניסיונם כדי לאתר את הבעיות ולשפר את התכנון. באפריל 2025 הציעה רוסובורונאקספורט לשלוח לאיראן משלחת של כ־24 מומחים רוסים להתייעצויות טכניות במסגרת התוכנית. באותה התכתבות התבקשה טהרן לענות על שאלות המהנדסים בנוגע לנתוני הניסוי, עוד לפני הנסיעה.
הקרמלין ורוסובורונאקספורט לא הגיבו לפניות ה"פייננשל טיימס", וגם דרגצ׳וב, צ׳באקוב, פרוחורצ׳וק וקוזמיצ׳ב לא הגיבו. הממשלה האיראנית, שאליה פנה העיתון באמצעות שגרירותה בלונדון, לא הגיבה אף היא. הינץ אמר כי הרוסים מתמקדים בטכנולוגיה הזו זמן רב מאוד. "אנשים נוטים לחשוב שהעברת טכנולוגיה היא רק שליחת שרטוטים, חלקים או טילים שלמים" אמר, "אבל להביא מהנדס בן 60 שיטוס לשם ויפתור בעיות מתוך הניסיון שלו, זה דבר בעל ערך עצום".
"הסיוע המשמעותי ביותר לאיראן"
למסון הוסיף כי "אם הרוסים יצליחו לעזור לאיראנים לפתור את הבעיות הטכניות שלהם, אני חושב שזה יהיה אחד התחומים המשמעותיים ביותר בסיוע הצבאי־טכני הרוסי לאיראן בשנים האחרונות, ובעל תועלת ארוכת טווח לתעשייה הביטחונית של איראן".
נשיא רוסיה ולדימיר פוטין אמר אתמול (שלישי) בפגישה עם עמיתו האיראני מסעוד פזשכיאן, בבישקק, בירת קירגיזסטן כי מוסקבה "מנסה לתת את הסיוע שאתם זקוקים לו בתקופה הקשה הזו" במהלך המלחמה מול ארה"ב, וכי היא "מספקת לכם את הסחורות שאתם זקוקים להן". זאת, בלי לפרט על תוכן הסיוע.
הדברים נאמרו כשהתוכנית כבר הייתה בעיצומה, שנתיים אחרי שפוטין איים ב־2024 להגיב על העברת טילים מערביים ארוכי טווח לאוקראינה, ואיים כי רוסיה תספק "נשק מאותו סוג" לאזורים בעולם שמהם יבוצעו תקיפות נגד אותן מדינות.
יחסי גומלין
תכנית C430L היא חלק מהיחסים הצבאיים האסטרטגיים ההולכים ומתהדקים בין רוסיה לאיראן. טהרן סיפקה למוסקבה כטב"מי שאהד שהפכו לחלק חשוב במלחמה באוקראינה, וסייעה לה להקים את ייצורם בתוך רוסיה. אוקראינה וגורמים מערביים גם האשימו את רוסיה בסיוע לאיראן במהלך המלחמה מול ארה"ב וישראל, ובכללו צילומי לוויין, סיוע בכטב״מים ורכיבי נשק.
ניקול גראייבסקי, מרצה באוניברסיטת סיאנס פו בפריז, אמרה כי התוכנית החשאית "מראה כי רוסיה מנסה להרחיב את המלחמה באוקראינה ולמשוך את ארה"ב לזירות אחרות". לדבריה, "לרוסיה פחות אכפת מהקווים האדומים באזור".
הסיוע משתלב בדפוס רחב יותר של תמיכה טכנולוגית חשאית שאיראן ביקשה מרוסיה ומסין בשנים האחרונות, כדי לחזק את יכולותיה הצבאיות. מוקדם יותר השנה חשף ה"פייננשל טיימס" כי מוסקבה הסכימה לספק לטהרן טילי כתף מדגם "ורבה", וכי משמרות המהפכה רכשו בחשאי לוויין ריגול סיני מתקדם, שבאמצעותו עקבו אחר בסיסים אמריקניים במזרח התיכון סביב מועדי מתקפות הטילים והכטב״מים של איראן השנה.
בהמשך הטילה ארה"ב סנקציות על הספקית הסינית, בטענה שהצילומים שסיפקה אפשרו את התקיפות האיראניות נגד כוחות אמריקניים. מההתכתבות עולה כי התוכנית נמשכה גם ב־2026, לאחר פרוץ המלחמה, כשרוסיה מכינה דוחות טכניים עבור טהרן והצדדים דנים בשלב הבא של תוכנית הפיתוח.
מכתב של רוסובורונאקספורט מיוני 2026 מלמד כי טהרן ומוסקבה עדיין ניהלו משא ומתן על מרכיבים בשלב הבא ותכננו דיונים נוספים על הדוחות הרוסיים. לא ברור אם השלב הבא כבר החל.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו