סדר ישן: המדינה שישראל חשבה שנפלה לידיה - נלחמת בחזרה

סילוקו של אסד מהשלטון ועלייתו של אל-ג'ולאני בדצמבר 2024 סימנה עבור ישראל אינדיקציה לשינוי שיכול לבשר על מציאות חדשה ועדנה במערכת היחסים בין סוריה לישראל.

באותה עת ניצבה ישראל בעיצומה של מלחמת "חרבות ברזל", כשדחיקתה של איראן משטח סוריה היוותה אינטרס עליון. עד לאותה תקופה שימשה סוריה כחצר האחורית של חיזבאללה וכצומת מפגש בין רצונותיהם ויכולותיהם של איראן וחיזבאללה, ששימש להם מעבר יבשתי אל לבנון.

לצד המערכה מול איראן, ביקשה ישראל גם לנתק את הציר שבין דמשק לחיזבאללה. על רקע זה ניצלה ישראל את חילופי השלטון בסוריה ותפסה אזורי שליטה אסטרטגיים - חלקם משמעותיים יותר, כמו כתר החרמון הסורי, וחלקם פחות, כמו אזור החיץ ברמת הגולן. כל זאת ללא כל התנגדות, ואף מתוך הצגתה כסיוע לייצוב שלטונו החדש של אל-ג'ולאני.

במהלך השנה וחצי האחרונות מאז תפס אל-ג'ולאני את השלטון בסוריה חווינו עליות וירידות, התקרבות והתרחקות, יציבות ואי יציבות. מרוח של שלום ונורמליזציה ועד העימות האלים מול הדרוזים שבסוריה שחייב התערבות ישראלית צבאית ובתווך ביסס עצמו אל-ג'ולאני כמנהיג לגיטימי, הזמנתו לסעודיה להיפגש (ולהתחבק) עם הנשיא טראמפ בעת שזה ביקר במדינה ובנובמבר 25 אף זכה להתארח בבית הלבן. החיבוק והלגיטימציה האמריקנית גם הכשירו את הפטרון החדש של סוריה, טורקיה.

סוריה לאן

אל-ג'ולאני עסוק בביסוס שלטונו בייצוב המשטר החדש והחלת ריבונות על כל רחבי סוריה, הדרך ליעדים אלו משולבת עם לא מעט אינטרסים ישראליים, כגון: דחיקת איראן משטח סוריה וניתוק הרצף בין איראן - עירק - לבנון, סגירת מעברי הגבול בין סוריה ללבנון ומניעת מעבר חופשי של אמצעים לחיזבאללה.

בשבועות האחרונים, כחלק מחיזוק עצמאותה נשמעים קולות נוספים מצד סוריה שאינם עולים בקנה אחד עם האינטרסים הישראליים: התביעה לשימור יכולות גרעין אזרחי וההצהרה כי חומר גרעיני קיים בסוריה. זו אותה סוריה שבשנת 2007 ישראל השמידה בדיר א-זור כור גרעיני שהיה בשלבי בנייה מתקדמים ומאז סוגיית הגרעין בסוריה לכאורה ירדה מהשולחן.

בחסות אמריקנית (גם אם לא מוצהרת) הפטרון התורכי מקבל תפקיד משמעותי בבניית וייצוב סוריה החדשה - לא רק סיוע בשיקום הצבא ובסיסיו עם מערכות תורכיות מתקדמות (חילופי תפקידים עם רוסיה) אלא נוכחות ותלות בכוח אדם תורכי שמלווה וחונך את המקומיים בתהליכי הבנייה ופיתוח היכולות ולבסוף תביעות טריטוריאליות שמשמיע נשיא סוריה באשר לרמת הגולן ולפני כן נסיגת ישראל מהשטחים שתפסה בסוף 2024.

קולות ופעולות במקביל לתהליך של משא ומתן שמנהלת סוריה מול ישראל, תחילה מול השר דרמר וכיום מול ראש המוסד.

סדר חדש

בחירת דרכה של סוריה בעידן אל-ג'ולאני תשפיע על המזרח התיכון כולו, האם פנינו למזרח תיכון של הסדרים בגבול הצפוני (לבנון וסוריה), או פנינו לבניית ציר סוני חדש בהובלת טורקיה (כדאי שלא נשכח את מוצאו הדתי של אל-ג'ולאני) שיחליף את הציר השיעי, או אם נרצה הובלה ודומיננטיות טורקית במזרח התיכון ככוח עולה במקום אירן.

ראשית, עוד מוקדם להספיד את אירן וזו לא כל כך מהר תוותר על נכסיה ושנית, טורקיה לא מסתירה את שאיפותיה.

ישראל בין הפטיש לסדן, בין איראן לטורקיה. לסוריה של אל-ג'ולני תפקיד חשוב ובדרך שיבחר השפעה על האיזור כולו ועל הביטחון הלאומי של ישראל בפרט.

ישראל לאן

במציאות המורכבת הזאת צריכה ישראל לגבש אסטרטגיה ברורה, מבלי ליצור מערכות חדשות ומבלי לבנות אויבים חדשים (יש לנו היסטוריה של בניית ארגוני טרור שהתהפכו עלינו). איך לדחוק את טורקיה מסוריה מבלי להפוך אותה לאויב מוצהר ולחזית עימות ישירה, איך לסייע בייצוב שלטונו של אל-ג'ולאני בסוריה מבלי לפגוע באבטחת הגבול הצפוני.

לישראל אינטרס לנרמל את הסדרי הביטחון עם סוריה, לבנות מנגנון תיאום ישיר בין הצבאות והכוחות בשטח, לבקש ולעשות הכל שארצות הברית תהיה הפטרון הנוכח בסוריה ולא טורקיה, בכל הקשור לשיקום, ליווי ובניית סוריה החדשה ובכלל זה כוחה הצבאי, כל זאת מבלי שיהווה איום על ישראל או יפגע בחופש הפעולה בדרך לאירן או בסוריה עצמה.

סוריה הופכת לשחקן מרכזי בעיצוב וייצוב המזרח התיכון ומקום חשוב ביצירת הסדר החדש בגבולינו הצפוני ולא רק. סוריה מהווה צומת מרכזי למניעת הרצף האיראני/השיעי, לדחיקת טורקיה מגבולינו הצפוני ולסגירת מעברי הגבול בין חיזבאללה בלבנון לסוריה ולהיפך. תבונה מדינית ישראלית יכולה וצריכה לפגוש את היעדים הללו.

הכותב הוא לשעבר מפקד מערך ההגנה האווירית וכיום יועץ  אסטרטגי