"חולץ ע"י המוסד ונפגש עם ברנע": אחמדינג'אד נעצר באיראן | דיווח

נשיא איראן לשעבר מחמוד אחמדינג'אד עמד במרכז תוכנית ישראלית חשאית להפלת המשטר בטהרן, במסגרת מאמץ של שנים לגייסו כנכס מודיעיני ולהציבו בראש איראן לאחר קריסת השלטון. כחלק מהמגעים אף הגיע ראש המוסד דאז דדי ברנע לבודפשט ב-2024 לפגישה אישית עמו, כך עולה מתחקיר של "הניו יורק טיימס" שפורסם היום (שני).

לפי התחקיר, המבוסס על גורמים אמריקנים ואיראנים המעורים בפרטים, אחמדינג'אד מוחזק כיום במעצר בית בידי זרוע המודיעין של משמרות המהפכה, לאחר שהשלטונות בטהרן חשפו חלק ניכר ממגעיו עם ישראל.

לפי בכירים אמריקנים שצוטטו בתחקיר, ישראל אף מימנה בחשאי בשנים האחרונות את הוצאות המגורים והנסיעות של אחמדינג'אד, ואנשי מודיעין ישראלים נפגשו עמו בהזדמנויות אחדות בחוץ לארץ.

שיא המבצע התרחש בסוף פברואר השנה, בימיה הראשונים של המלחמה בין ארה"ב וישראל לאיראן. ב-28 בחודש תקפה ישראל את מתחם מגוריו של אחמדינג'אד בטהרן, ופגעה במבנה מאבטחיו וברכבו המשוריין. זמן קצר לאחר התקיפה, לפי ארבעה גורמים איראנים בכירים, הגיע למקום רכב שאסף את אחמדינג'אד והבריח אותו במהירות מהזירה. לפי גורמים אמריקנים ואיראנים המעורים בפרטים, ברכב ישבו אנשי מוסד, שהעבירו אותו לבית מסתור חשאי בתוך איראן.

אלא שלפי גורמים המעורים בפרטים, אחמדינג'אד לא היה מרוצה מהחילוץ החפוז והתאכזב מהתוכנית הישראלית להשיבו לשלטון. בשלב מסוים הוא עזב את בית המסתור בנסיבות שאינן ברורות, ולא נראה בפומבי מאז סוף פברואר, למעט הופעה קצרה בשבוע שעבר במסע ההלוויה של המנהיג העליון עלי חמינאי שחוסל.

מעמדו הנוכחי אינו ברור לחלוטין, אולם ארבעה גורמים איראנים בכירים מסרו כי הוא מוחזק במעצר בית בידי זרוע המודיעין של משמרות המהפכה, לאחר שהשלטונות בטהרן חשפו חלק ניכר ממגעיו עם ישראל.

לפי הדיווח, התוכנית להציב את אחמדינג'אד בראש איראן הייתה חלק ממאמץ ישראלי רחב יותר להפלת המשטר בטהרן. מרכיב נוסף בתוכנית, שלא יצא לפועל, כלל חימוש ואימון של כוחות אופוזיציה כורדים־איראנים ששכנו בצפון עיראק, שנועדו לחדור למערב איראן, להשתלט על שטחים ולנוע בהמשך לעבר הבירה טהרן.

לפי הדיווח, לא ידוע במדויק מתי החלו אנשי המוסד לנסות לגייס את אחמדינג'אד, אך גורמים איראנים מסרו כי מגעים ראשונים התקיימו כבר ב-2023, במהלך ביקורו בגואטמלה לרגל כנס סביבתי. את ההזמנה שלח לו ממשל גואטמלה, אחת מהמדינות בעלות היחסים ההדוקים ביותר עם ישראל באמריקה הלטינית.

אלא שאחמדינג'אד כמעט לא הצליח לצאת לנסיעה: כוחות הביטחון בנמל התעופה בטהרן סירבו להנפיק לו כרטיס טיסה ולאפשר לו לעזוב את המדינה. בתגובה הוא סירב לעזוב את הטרמינל במשך שעות, במחאה שהפכה לאירוע תקשורתי כשהצטלם עם נוסעים ואנשי צוות ופרסם עדכונים ברשתות החברתיות. "אמרו לי לא לנסוע לגואטמלה", אמר אחמדינג'אד באחד הסרטונים מהנסיעה, "אמרתי להם שאחי, שר הסביבה, הזמין אותי. זו מדינה חשובה מאוד באמריקה הלטינית". בסופו של דבר התירו לו השלטונות לעלות למטוס ולצאת לכנס.

בתחילת 2024 קיבל רקטור אוניברסיטת לודוביקה לשירות הציבורי בבודפשט, פרופסור גרגלי דלי, פנייה חריגה מבכיר בממשלת הונגריה. הבכיר ביקש ממנו לקיים באוניברסיטה כנס בנושא שינויי אקלים ולהזמין אליו אורח בלתי צפוי במיוחד: אחמדינג'אד. עוד יותר הפתיעה הסיבה שנמסרה לרקטור: הכנס עתיד לשמש למעשה מסווה לפגישות חשאיות שיערוך אחמדינג'אד עם אנשי מודיעין ישראלים בבודפשט.

ברנע, שניהל בעצמו את המהלך, נפגש בעצמו עם אחמדינג'אד באותה הנסיעה. דלי ידע שההזמנה עלולה לפגוע במוניטין שלו ושל האוניברסיטה, אך לדבריו האמין שאולי הוא ממלא תפקיד בהצלת חיים. "יש לך שני אויבים", אמר בריאיון, "ואם האויבים האלה רוצים לדבר זה עם זה, כדאי לעשות מה שאפשר כדי לגרום להם לדבר".

הביקור הראשון בבודפשט במאי 2024 עורר סערה מיידית. שגרירות ישראל בבודפשט גינתה את ההזמנה, כינתה את הביקור "עלבון חמור" הרומס את זכרם של כ-600 אלף יהודי הונגריה שנרצחו בשואה, ותייגה את אחמדינג'אד "מכחיש שואה מוצהר". גם איגוד קהילות היהודים בהונגריה יצא נגד ההזמנה, דרש התנצלות מהנהלת האוניברסיטה וקרא לממשלה בבודפשט להסביר כיצד הותר למי ש"אנטישמי עד הליבה" להרצות באחד ממוסדות הלימוד המובילים במדינה.

משרד החוץ ההונגרי דחה מעליו כל אחריות ומסר כי "הממשלה אינה מתערבת בתוכניות אוניברסיטאיות", ובאוניברסיטה נמנעו מלהגיב. חרף הסערה, פחות משנה לאחר מכן, באפריל 2025, נשא בעצמו ראש הממשלה בנימין נתניהו הרצאה באותה אוניברסיטה וקיבל ממנה אות הצטיינות על שירות ציבורי.

בכהונתו כנשיא איראן בין 2005 ל-2013 היה אחמדינג'אד לדמות המובילה בקרב האגף הניצי באיראן. הוא קרא שוב ושוב להשמדת ישראל, האיץ את תוכנית הגרעין האיראנית, ארגן כנסי הכחשת השואה, וב-2009 דוכאה באכזריות המחאה נגד זיוף הבחירות שבהן התמודד מול המועמד הרפורמיסטי מיר חוסיין מוסאווי. בתקופת כהונתו כלאה הרשות השופטת יריבים ומתנגדים והוציאה להורג המונים בהוראתו.

עם פרישתו מהנשיאות הוא החל להציג פנים אחרות: הרטוריקה האנטי־ישראלית פינתה מקום לביקורת חדה על השחיתות בצמרת המשטר ועל כוחות הביטחון, ובריאיונות ובנאומים הוא אף מצא את הזמן לחוות דעה על תרבות הפופ האיראנית. גם המראה השתנה מן הקצה אל הקצה: מעיל החאקי הגדול שהיה סימן ההיכר שלו הוחלף בחליפות תפורות, זקנו הפרוע סודר, הוא נראה עובר טיפולי בוטוקס והחל ללמוד אנגלית.

חלק בולט מן המהפך הזה עבר דרך חשבון הטוויטר שפתח, שהפך במהרה לאטרקציה: הוא ציטט משיריו של הראפר האמריקני טופאק שאקור, פרסם הערות על שחקני NBA כמו לברון ג'יימס ומייקל ג'ורדן, הביע עמדה בנוגע למותו של ג'ורג' פלויד ואף התערב בפולמוס שסבב את שחקן הפוטבול קולין קפרניק שסירב לעמוד במהלך נגינת ההמנון האמריקני.

במקביל, בלשכתו בטהרן פתח את דלתו לאזרחים מהשורה, הקדיש מדי בוקר שעה שלמה להקשיב לתלונותיהם, ולעיתים אף חתם עבורם על מכתבי המלצה למשרדי ממשלה כדי לסייע להם לקבל הלוואות. ברחבי המדינה הרבה לנסוע, נפגש עם תומכים בערים ובכפרים, ובנה לעצמו דימוי חדש, מתון לכאורה, של פוליטיקאי עממי המקשיב לעם.

לפי הדיווח, יחסיו של אחמדינג'אד עם השלטון בטהרן היו סבוכים. בכירי המשטר דחקו אותו לשוליים והגבילו את חופש התנועה שלו, אך במקביל כיהן לצד בכירים אחרים במועצה עליונה המייעצת למנהיג העליון. הוא אף השתתף בישיבתה של המועצה בפברואר, ימים ספורים לפני פרוץ המלחמה.

רבים באיראן ראו במעטה החדש שלו מהלך פוליטי שנועד לנקות את דימויו הפופוליסטי, להתרחק מבכירי המשטר ולהיערך לחזרה לשלטון. גם לאחר סיום כהונתו הוא שמר על בסיס תמיכה איתן בקרב מעמד הפועלים באיראן, ויועציו היו משוכנעים שהמטרה הסופית שלו היא לשוב יום אחד להנהיג את המדינה.

לפי הדיווח, המניע של אחמדינג'אד לא היה כסף אלא כוח. יועצו הבכיר לשעבר עבדולרזא דאוורי, שנפרד ממנו לפני מספר שנים, אמר בריאיון טלפוני ל"ניו יורק טיימס": "אחמדינג'אד לא היה עושה זאת בשביל כסף. יש לו כסף, יש לו רשת כלכלית רחבה. הוא היה עושה זאת בשביל כוח. הוא רוצה לעמוד בראש השלטון".

מקורב נוסף סיפר לעיתון כי אחמדינג'אד גילה לחוג המצומצם של אנשיו על שאיפתו להיות מנהיגה הבא של איראן בסיוע מעצמות זרות. לפי אותו מקור, לאחר שנפסל שלוש פעמים מהתמודדות לנשיאות הוא איבד את אמונו במערכת של הרפובליקה האסלאמית, והבין כי לא יוכל להגיע לצמרת השלטון כל עוד המשטר הנוכחי עומד על כנו.

אחמדינג'אד חשש, כך מסר אותו מקורב, שבמקרה של מלחמה והפלת המשטר יעדיפו ארה"ב וישראל להעלות לשלטון איש אופוזיציה הגולה מחוץ לאיראן, שאינו מכיר את המדינה, ואיראן תיקלע לחוסר יציבות. הוא הציג את עצמו לפני מקורביו כמי שיכול למלא תפקיד דומה לזה של נשיא רוסיה לשעבר בוריס ילצין שהצעיד את המדינה אל מחוץ לקומוניזם, ואמר שאם יעלה לשלטון, איראן תכיר בישראל, תנרמל עמה יחסים ותצטרף להסכמי אברהם של הנשיא דונלד טראמפ.

לפי הדיווח ב"ניו יורק טיימס", שני גורמי ביטחון ישראלים המכירים את הערכות המודיעין באותה תקופה סיפרו כי המודיעין הישראלי עקב מקרוב אחר הקרע ההולך ומעמיק בין אחמדינג'אד לצמרת המשטר. במיוחד בלטה בעיני ישראל הזעם שהלך והתחזק אצל אחמדינג'אד כלפי חמינאי ובכירים נוספים, אלה שפסלו את מועמדותו החוזרת לנשיאות.

בטהרן, במקביל, החלו לחשוד. שני חברי משמרות המהפכה ובכיר מודיעין המכירים את הפרשה מסרו לעיתון כי זרוע המודיעין המסכל של המשמרות, הממונה על מניעת התערבות זרה בענייני הרפובליקה האסלאמית, החלה לגלות סימני חשד לאחר שאחמדינג'אד שיגר ב-2017 מכתבים פומביים לטראמפ, ובהמשך גם ליורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן.

חודשיים לאחר ההזמנה של נתניהו לאותה אוניברסיטה, ביוני 2025, חזר אחמדינג'אד לבודפשט, ימים ספורים לפני שישראל פתחה במלחמה נגד איראן. הביקור, כך על פי הדיווח, שימש שוב מסווה למפגשים חשאיים עם אנשי מודיעין ישראלים.

שני חברי משמרות המהפכה ובכיר מודיעין מסרו לעיתון כי מאבטחיו של אחמדינג'אד מיחידת אבטחת האישים של משמרות המהפכה, שליוו אותו בכל נסיעותיו לחוץ לארץ, דיווחו כי במהלך הביקור הצליח להיעלם מהם בלפחות שני מקרים לפגישות ממושכות. בדוח שהגישו לאחר הנסיעה, נמסר, המאבטחים עימתו את אחמדינג'אד עם ההיעלמויות, והוא השיב להם כי נפגש עם מרצים באוניברסיטה.

בכנס נשא אחמדינג'אד הרצאה באנגלית והפתיע את המשתתפים כשוויתר על הפסוק הקוראני הקבוע שבו נהג לפתוח כל נאום. לפי הדיווח, לבוש בחליפה תפורה בכחול כהה, הוא דיבר על "אנושות משותפת" ועל "סדר עולמי משתנה", והציג את חזונו האישי על עולם חדש שעשוי לצמוח, כפי שעלה מסרטונים מהנסיעה שפרסם בעצמו ברשתות החברתיות.

בסיום ההרצאה העניק אחמדינג'אד לרקטור עותק של יצירת מופת של משורר פרסי קלאסי, וזה השיב לו במתנה מטעם האוניברסיטה. בראיון שהעניק ל"ניו יורק טיימס" בחודש שעבר סיפר דלי כי בהזמנת אחמדינג'אד שימש למעשה "איש קש".

עד לשבוע שעבר, לא נראה אחמדינג'אד בפומבי, ובאיראן ובעולם נפוצו שמועות שלפיהן חוסל בתקיפה הישראלית - שדובריו מיהרו להכחיש. ביום שני שעבר צץ לפתע במסע ההלוויה של חמינאי: בסרטונים מהאירוע נראה אחמדינג'אד עומד בראש מורכן, שותק, מוקף מכל עבריו במאבטחים, לבוש במעיל כבד למרות החום הכבד ששרר באותו יום בטהרן, ומסכה כירורגית משוכה עד סנטרו. שני נשיאי איראן הרפורמיסטים לשעבר האחרים שעודם בחיים, חסן רוחאני ומוחמד ח'אתמי, השנואים על האגף הניצי בטהרן, לא נראו במהלך מסע ההלוויה.